שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
קצב בדימוס שואל/ת: מה מקור המילה נֵתַח, כמו למשל נתח קצבים?
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך, והוא לקוח הישר מעולם הקצבים: "וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל וְלָֽקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב; וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו, וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ" (שמות כט 18-17). השימוש ב'ניתח' במשמעות הרפואית מקורו אם כן במקצוע הקצבים.
482
אייל שואל/ת: לאחרונה שומעים יותר ויותר את המילה דודה (duda) במשמעות של חשק עז למשהו (למשל: "יש לי דודה לסיגריה"). מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
דודה פירושה בערבית בכמה דיאלקטים תולעת. מכאן הדימוי של תחושת הרעב או התשוקה לסיגריה או לסם ההמכרסמת כמו תולעת. השימוש נכנס בעיקר באמצעות השיח בין מעשני הסמים הקלים. גם המשחק 'דודֶס' מקורו ב'דודה' במשמעות תולעת.
483
אנה מילר שואל/ת: מה השורש של המילה 'מַכּולת'? הדגש בכ׳ מעיד שנפלה אות - האם זו נ׳ (נכ״ל) כפי שנכתב בויקיפדיה או ר׳ (רכ״ל)? נראה לי שהמילה קשורה במשמעותה למרכולת, ולכן שורשה רכ״ל.
רוביק עונה:
מכולת היא מילה המופיעה פעם אחת במקרא (פעם שנייה מסופקת) והיא מן השורש אכ"ל. א' נשרה, תופעה שאינה נדירה בעברית. מרכולת מופיעה אף היא במקרא, אך אין קושרים אותה למכולת גם על פי ההקשר והמשמעות. כמו כן אין תופעה של נשילת ר' שורשית, אלא להיפך, חדירת ר' לשורשים מסוימים (כמו כרסם). להשערה שהשורש הוא נכ"ל אין היגיון סמנטי או אחר.
484
נפתלי בר שואל/ת: מה מקור המילה hippopotomonstrosesquipedaliophobia שמבטאת פחד ממילים ארוכות?
רוביק עונה:
המילה היא סוג של בדיחה ומילון אוקספורד אינו מכיר בקיומה. היא כמובן מילה ארוכה, ולה 35 אותיות, המבטאת פחד ממילים ארוכות, והיא מורכבת מארבעה רכיבים: hippopotamus עבור היפופוטם, החיה הגדולה, monstrum – מפלצת, sesquipedalian – מידה של רגל וחצי, phobia – פחד.
485
תמי שמשי ליכט שואל/ת: נתקלתי לאחרונה 'תבליות' ומשמעותה הרמוניה, שאלתי היא, האם קיימת מילה כזאת בעברית, ואם כן מה מקורה וכיצד מאייתים אותה? אציין כי מדובר בספר שנכתב עלי ידי רובר גמזון, יהודי צרפתי שהיה מפקד פרטיזנים בצרפת במלה"ע השנייה.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ולא מצאתי עקבות שלה בספרות. יש להניח שזהו חידוש של המחבר למושג הרמוניה, והוא נהגה תִבְלִיּוּת, מן המילה תֵבֶל, עולם. בימי הביניים נהגו לחדש מילים בדרך זו, אך ככל שידוע 'תבליות' אינה מילה מאותה תקופה. במילוני האקדמיה הרמוניה אינה מתורגמת, או שמוצעת לה החלופה תֹאַם.
486
ברק פרתום שואל/ת: ראיתי את ההסבר שלך למילה "קרצוף". האם ייתכן שהשורש התלמודי למילה נוצר מחיבור של המילים "קצף" ו "ריצפה"?
רוביק עונה:
מחשבה יפה אך לא סביר שזה התהליך. קרצוף במקורות אינו קשור לרצפה דווקא, אלא דווקא לסריקה במסרק קשה, וגם כשהוא קשור היום בניקיון אין מדובר בהכרח ברצפה. נוסף לכך, ההשערה שהמקור הוא קצף ששורבבה לתוכו ר' אינה בטוחה, ויש השערות נוספות.
487
כולי אוזן שואל/ת: חברותי הירושלמיות ואני תהינו מה מקור המילה "אדה" שגננות העיר נהגו לומר לחפצים ש"הכאיבו" לילד. לרוב האמירה הייתה מלווה בתנועה של הכאה על החפץ. לדוגמה אם קיבלת מכה כי מעדת על הכיסא, הגננת הייתה נותנה מכה לכיסא ואומרת לו "אדה כיסא, אדה!". העלינו השערה שאולי הדבר קשור במילה הערבית "הד'ה", אבל היא מבוססת על הדמיון בצליל ואין לנו באמת ידע על כך.
רוביק עונה:
שאלה מאתגרת, אבל אין כל אפשרות להשיב עליה תשובה ממוסמכת. מדובר בנוהג דיבורי מלפני שנים רבות, שאולי נולד במקרה או כחיקוי של מכה. לא מצאתי מילים קרובות בערבית או בלדינו. נכון שהערבית השפיעה על שפת הירושלמים, אבל הקשר בין הד'ה (זה) לבין מכת ענישה נשמע בלתי סביר.
488
מיכאל וולף שואל/ת: האם יתכן שמקור המלה "העברית" תחת במובן ישבן הוא במילה האידית טוכס ויש כאן מעבר מיידיש לעברית ולא ההפך כמקובל ?
רוביק עונה:
המעבר הוא דו כיווני. 'תחת' העברית משמשת ביידיש בהברה אשכנזית ואף נכתבת כך: תּחת, ונהגית toches. מאחר שהישבן, בעיקר בעת הישיבה, נמצא תחת הגוף כולו הועתקה המילה תחת בהגייה היידישאית לאיבר הנ"ל, וחזרה לעברית גם בהגייה היידשאית: טוכעס וכן טוסיק (טוכעסיק), וגם במילה העברית המקורית, תחת.
489
מיכה הפטקה שואל/ת: איפה במקורות נמצא את המילה ''שופי'', ואיך משתמשים במילה?
רוביק עונה:
'שופי' היא מילה תלמודית המתייחסת לתחום הפיזי: בריאות ונורמליות. במשמעות הזו היא משמשת גם במקורות מאוחרים יותר, אך היום היא מוכרת רק מן הצירוף "בשופי ובנחת" שיצר שלונסקי.
490
ענת ערוסי שואל/ת: מה מקור המילה "פג'ען" בהקשר של גרגרנות וכו'? סברתי שמדובר בערבית אבל מסתמן שלא.
רוביק עונה:
פג'ען הוא חובב אכילה, זלילה וטחינה. זהו מונח ירושלמי ותיק והוא זכה לריענון ותפוצה בזכות אורנה בנאי ב"רק בישראל", ואולי הדבר מעיד שהביטוי נדד לבאר שבע. יש גם פיתוחים: לפג'ען: לטרוף אוכל. יום הפג'ען הבינלאומי: יום העצמאות. אין בשפות כלשהן שאותן בדקתי רמז למוצא המילה, וכל עזרה מהגולשים תתקבל ותצוטט.
491
אהרן ניסו שואל/ת: מה מקור המילה קרצוף?
רוביק עונה:
'קִרצף' הוא פועל תלמודי שמקורו ארמי. ככל הנראה זוהי הרחבה של הפועל 'קצף', כאשר ר' נתחבת אחרי פ' הפועל, כפי ש'כרסם' הוא הרחבה של כסם, ועוד.
492
אייל שואל/ת: בקורס מפקדים (מפקדי צוותים/סמלים) בתותחנים קוראים למדריכים גננים ולחניכים צפרגולים. מה המקור של הכינויים? אגב למדריכים של המדריכים קוראים גנגנים (גנן גננים).
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'צפרגול' הוא בשריון, שם קרויה כך צורת סיכת השריונר, המזכירה שילוב של תרנגול וצפרדע. השם נדד משמה של הסיכה אל כינוי של החייל, ומכאן גם לחיל התותחנים. 'צפרגולון' היא סיכת מדריכת השריון, ו'צפרגולד' – סיכת המפקד. גם השם 'גנן' למדריך משותף לשריון ולתותחנים, ועל פי עדות החיילים הכינוי מתייחס לאהבת המדריכים לסדר ולניקיון.
493
זאב גלקין (דינו) שואל/ת: "בפנוכו": האם זה צירוף של בפנים+בתוכו?
רוביק עונה:
אכן, בפנוכו היא יצירת סלנג חביבה שבה מתלכדות שתי מילים קרובות, 'בפנים' ו'בתוכו', כדי להעצים את המסר שדבר מה נמצא בפנים דבר מה אחר, או בתוכו, או שניהם.
494
טל ביננפלד שואל/ת: ברפואה קיים מונח הקרוי "בוהן קלובה" (hallux valgus בלטינית). אני מנסה להבין מה משמעות המילה "קלובה" ומה מקורה? האם מהמילה "קולב", ואם כן, למה?
רוביק עונה:
בוהן קלובה היא בוהן שחלה בה דפורמציה, הבוהן מתעקמת לכיוון יתר אצבעות הרגליים ולעיתים גורמת להם לעיוותים. המונח נוצר בעקבות הצירוף שכבר אושר במילון האקדמיה לרפואה 'ברך קלובה', שהיא עקמימות לא תקינה של הרגליים כלפי פנים, הגורמת להפרדה מוגזמת בין כפות הרגליים, כאשר הברכיים נוגעות זו בזו. המילים האלה נגזרות מ'קולב' בשל צורתו, שבה המוטות המעוקמים חוברים יחד אל המתלה. מילון אבן שושן מביא את הפועל 'קולֵב', בעקבות קולָב, במובן קושר ומחבר, אך אין לו שימוש בעברית.
495
יהודית יצחק שואל/ת: מה מקור המילים סנגור וקטגור?
רוביק עונה:
'סנגור' ו'קטגור' הן מילים מן המשנה שמקורן יווני במשמעות דומה: synegoros ו-Kategoros . משתיהן נולדו פעלים: לסנגר, ולקטרג – בשיכול אותיות.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >