שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
רחל פלטה שואל/ת: מהו מוצא המילה ״כסח״, ובאיזו תקופה הופיעה לראשונה בטקסט עברי?
רוביק עונה:
השורש כס"ח והפועל לכסח עתיקים. הפועל מופיע במישנה (כיסח) ובמדרש (כסח) במשמעות קיצוץ, ולכן היום אנו מכסחים את הדשא ממש כמו לפני אלפיים שנה. בתנ"ך מופיעה פעמיים הצורה 'כָסוּחַ' כגון בישעיהו: "קוצים כסוחים". מקור הפועל ארמי, ואולם יש לו מקבילה ערבית, כַסַח שפירושה גירד וקילף. בערבית המדוברת הפועל כַסַח פירושו נזף במישהו, גער בכעס רב, וככל הנראה זהו גלגול של אותו פועל. 'כסח' בסלנג הישראלי הוא שילוב של המילה הערבית ובצורתה הערבית (הלך אתו כסח, נזף בו קשות) עם המשמעות העברית: הכדורגלן כיסח את השחקן היריב, כלומר, קיצץ את רגליו.
497
אלכס שואל/ת: מהו מקור המילה אפס? הרי הספרה 0 זו המצאה חדשה יחסית.
רוביק עונה:
'אפס' היא מילה מקראית נפוצה יחסית, בדרך כלל במשמעות אין, סוף. גם הפועל אָפַס קשור במצב של היעלמות וסוף. כמו כן יש למילה משמעות של 'אֲבָל', וכנראה גם כאן הכוונה לכך שדבר מה גורם לעניין כלשהו 'להתאפס', להיעלם ("רציתי ללכת לקונצרט, אבל לא השגתי כרטיס"). כאשר חיפשו בעברית החדשה מילה עבור המספר המעיד על האין, על היעדר ספירה, אימצו את המילה המקראית.
498
הדס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מלען' (מלען חיטה).
רוביק עונה:
המילה התלמודית מלעין, זיף תבואה, היא ככל הנראה צורת רבים של מלע, כפי שתבלין היא צורת הריבוי של תבל. על מקורו של מלע אין השערות או עקבות בשפות אחרות.
499
חיים בש שואל/ת: מה מקור המילה חביתה? מאיזה שורש נגזרה?
רוביק עונה:
השורש הוא חב"ת, אבל זהו שורש שנגזר משני שמות עצם בתנ"ך הקשורים זה בזה: 'חביתים' ו'מחבת'. הכלי 'מחבת' הוא הבסיס, חביתים מכינים על מחבת. את המילה 'חביתה' חידש בעקבות שתי אלה אליעזר בן יהודה.
500
סתיו שואל/ת: מה מקור המילה אֵבֶל במשמעות של התאבלות, שכול. מהיכן השימוש בשורש אב"ל? האם מהמילה בלי?
רוביק עונה:
אב"ל הוא שורש קדום המופיע בשפות שמיות רבות. בשורשים אלה איננו יודעים איך בדיוק נוצרו. בכל מקרה, על פי ההשוואה השמית אין למילת השלילה 'בלי' קשר אליהן.
501
עינת שואל/ת: מה מקור המילה "מפלצת"? והאם יש קשר למילה "פלוץ"?
רוביק עונה:
'מפלצת' מופיעה 4 פעמים במקרא, במשמעות אליל מאיים. היא קשורה למילים באותו שורש כמו 'פלצות', ולפעלים מפליץ במשמעות גורם אימה או התפלץ. הדמיון ל'פלוץ' מקרי בהחלט.
502
איימי שואל/ת: מה מקור המילה "אזרח"?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך, ופירושה תושב הארץ, בניגוד לגר. המילים 'אזרח' ו'גר' מופיעות כמה פעמים זו לצד זו: "לאזרח וגם לגר".
503
אוכמניות שואל/ת: מה מקור המילה אוכמנית? למה דווקא אוכמניות?
רוביק עונה:
המילה חדשה, אבל מקורה עתיק. במשנה מופיעה הפועל התאַכֵּם, כלומר, השחיר, בעקבות המילה הארמית אוּכָּמָא שפירושה שחור. מכאן נוצרה המילה החדשה אָכוֹם, בעל צבע כהה, שאינו שחור ממש. כשחיפשו שם לפרי היער בעל הצבע השחרחר חידשו את אוכמנית.
504
מיכאל אדרעי שואל/ת: מה מקור המילה "להוביל", "הובלה"? האם הקשר ל"מוביליות" (mobility) מאנגלית/לטינית הינו מקרי, או שיש השפעה של אחת השפות על האחרת?
רוביק עונה:
'להוביל' הוא פועל המופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום. השורש הוא יב"ל, כאשר מ' במילה 'מוביל' היא אות הבניין (בינוני הפעיל). המילה הלטינית mobilis נגזרה מהשורש הלטיני movere, לנוע, שממנו נגזר הפועל האנגלי to move. העיצור מ' כאן שייך לשורש המילה, וברור שהדמיון מקרי.
505
נירית בראל שואל/ת: איך נוצרה המלה 'עברית'?
רוביק עונה:
'עברית' כשם השפה בה אנו מדברים מצויה בלשון חז"ל, אבל שם התואר עברי מופיע כמובן בתנ"ך, ויש שלוש השערות למקורו. האחת, שאלה צאצאי עֵבֶר, השנייה שהכוונה לאלה שהגיעו מעבר הירדן, והשלישית שאלה צאצאי שבטי החַבִּירוּ.
506
עידן שואל/ת: אשמח לדעת מה המקור למילה "לרקוע". בעברית המודרנית (איך שאני מבין לפחות) הכוונה לדפוק (לרקוע ברגל), אך בפסוקי התנ"ך נראה שהפועל במובן של לפרוש, לשטח, "רוקע הארץ על המים". מצד שני מופיע גם הביטוי "ריקועי פחים" בתורה. ובאופן כללי, אשמח לקבל ממך המלצה על ספר/מילון כדי לדעת האם משמעות מילה מסוימת בעברית המדוברת מחודשת או קדומה.
רוביק עונה:
רק"ע הוא שורש מקראי המתייחס לשיטוח ורידוד. כך הרקיעה ברגליים יוצרת משטח רדוד, הרקיע הוא משטח רדוד ומכאן יוחס לשמים, ריקועי פחים הם פחים שעברו שיטוח, ומכאן גם רֶקַע ומרקע הטלוויזיה. לגבי המילון – המילון ההיסטורי המביא הגדרות מתקופות שונות של העברית הוא מילון אבן-שושן, ובתחום זה אין לו עדיין מתחרים.
507
זהר לוי שואל/ת: פירוש המילה טפלול הוא מניפולציה. מה מקור המילה טפלול?
רוביק עונה:
את המילה טפלול במשמעות מניפולציה חידש הבלשן שרגא אירמאי בשנת 1971. המקור למילה היא המילה טיפול, אולי ברמז למילה השלילית 'טפל'. במבחן התוצאה מדובר במילה בלתי מוצלחת, חסרת שקיפות, שלא נקלטה למרות גילה המתקדם, וחבל שהיא נכפתה על מילונים מתקדמים יותר כמו מילוני המידע והסוציולוגיה.
508
חיה גולדשמיט שואל/ת: מה משמעות השם של האיבר כִלְיָה. מה מקור המילה. האם זה מהמילה "כלי" או מהמילה "כלָיָה" – השמדה?
רוביק עונה:
בין שלוש המילים בשאלה אין קשר, והדמיון מקרי. 'כלי' הוא כנראה מן השורש כול, כמו בפועל להכיל; כְלָיָה היא מן השורש כל"ה, וממנו הפועל כילה והמילה כיליון. כִלְיָה היא מילה שאינה קשורה למערכת השורש, ויש לה מקבילות דומות בשפות שמיות שונות כמו ארמית, אכדית ועוד.
509
נתנאל אליאש שואל/ת: מה המוצא ומשמעות המילים איחס, פיכס, נאחס?
רוביק עונה:
פִכְס ונַחְס הן מילים בערבית, במשמעות שבה אנו משתמשים. פִחְס: מלוכלך, מגעיל; נַחְס: חוסר מזל. איחס נולדה כנראה בעקבות פיחס, ואולי בהשפעת יָאק האנגלית. צליל המילה איחס מבטא את תחושת הגועל שמייצגת המילה, ויש לראות בה מילה אונומטופאית.
510
ארז חורי שואל/ת: האם יש הסבר למילה "מלצר"? מהיכן המילה הזו נוצרה בעצם?
רוביק עונה:
'מלצר' היא מילה מן התנ"ך. היא מופיעה פעמיים בחלקו העברי של ספר דניאל במשמעות משגיח או מפקח. מכאן שמוצאה ארמי, אך היא התגלגלה לשפות אלה מן האכדית: מַסַּרוּ, שומר.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >