שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
שחר פייגלין שואל/ת: מה מקור המילה פלס (מכשיר למדידה האם משטח מאוזן)?
רוביק עונה:
פלס הוא במקרא שם נרדף למאזניים. המאזניים מציגות איזון בין החומר המודד משקל (אבנים בדרך כלל) לבין המוצר הנשקל. כאשר הם שווים במשקלם לשונות המאזניים מתייצבות בקו ישר, ומכאן נגזר שם התואר המאוחר יותר, 'מאוזן'. המכשיר המשמש בנאים, 'פלס מים', נועד לבדוק באמצעות בועה האם משטח מסוים ישר או מאוזן, ומכאן הקשר שלו לפלס המקראי.
512
דליה שואל/ת: מה מקור המילה קולב?
רוביק עונה:
המילה 'קולב' מופיעה בתלמוד במקרה אחד, בדיון על חפצי נשים, ועל פי הכתוב זהו מתקן לתלייה בבית מסחר שיש בו מסמרים או ווים ועליו תולים חפצים שונים. בעברית החדשה היא זכתה למשמעות קרובה. למילה מקבילה בערבית כֻּלָּאבּ שפירושה אנקול או וו.
513
מהלל אסתר שואל/ת: מה מקור המילה ספר (ספר שקוראים בו, ספר ילדים, ספר מתח, ספר שירה וכו')?
רוביק עונה:
ספר היא מילה תנכית נפוצה למדי. בדרך כלל פירושה מגילה כתובה, ולעיתים באופן ספציפי מכתב או סיפור. בלשון חז"ל ספר זוכה גם למשמעות הספציפית של ספר התורה, ומכאן 'בית ספר', מקום שבו מלמדים את התורה. מכאן התפתחות המושג מסועפת מאוד, גם בעולם היהודי הדתי (ספרי התורה, ספר הזוהר וכדומה). 'ספר' זכתה להרחבה רבה בשימושי המילה לאחר המצאת הדפוס, וכיום ספר הוא כל טקסט מודפס וכרוך, או כיצירה (כותר), או כמוצר מודפס (עותק).
514
עמי שואל/ת: מה מקור המילה "מילה" (word) בעברית? מילה נרדפת למילה בעברית זה "תיבה", אנא התייחס גם לעניין זה. בנוסף, האם זה קשור לברית מילה?
רוביק עונה:
מקורה של 'מילה' הוא מקראי ופירושה בתנ"ך דיבור, מן השורש מל"ל, שמשמעותו קשורה לדיבור. 'מילה' כצירוף הגאים המבטא משמעות זכתה לשימוש זה רק בימי הביניים, בין היתר בכתבי רש"י. 'תיבה' במשמעות מילה מקורה בתלמוד, ומכאן 'ראשי תיבות', אך היא נדחקה מפני 'מילה' ומשמשת בעיקר בטקסטים בלשניים, כדי לבטא צירוף הגאים הנכתב בין שני רווחים, כלומר, מילה כתובה כולל כל התוספות. 'דבר' היא מילה (דבורה או כתובה), 'והדברים' בטקסט כתוב היא תיבה. לכל אלה אין קשר למילת הזכרים ביהדות, מן השורש מו"ל.
515
אדיקו שואל/ת: מה מקור המילה גוף?
רוביק עונה:
'גוף' היא מילה שמקורה בשפות השמיות העתיקות, ויש לה מקבילות בניואנסים שונים בארמית, בטיגרינית ובערבית. איננו יודעים איך ומתי נוצרה המילה, שכן היצירה התרחשה הרבה לפני שיש בידינו שפות מתועדות.
516
שני לוי שואל/ת: מהו מקור השורש נ.ז.פ מקור המילה נזיפה?
רוביק עונה:
נז"פ הוא שורש תלמודי בהשפעת שורש זהה בארמית.
517
אמיר שואל/ת: מה מקור המילה הפגנה?
רוביק עונה:
הפועל הפגין פירושו בתלמוד צעק, בעקבות פועל דומה בארמית. בעברית החדשה הוא התרחב להתכנסות או לצעדת מחאה, שבה צועקים ומוחים על דבר מה. הפגנה היא מילה חדשה, שם הפעולה של הפגין, אך יש לה מעמד של שם עצמאי.
518
דוב דלוון שואל/ת: ראיתי שכתבת ששורש המילה "לשרבט" היא מהמילה "שרביט", והיא מתקשרת למילה התלמודית "משרבטין" שמשמעותה ניפוח. אני רוצה להציע הסבר אחר, שלדעתי מתקבל יותר על הדעת, והוא ששורש המילה הוא יידישאי, והוא מגיע מהמילה "שרייבט" שמשמעותה היא: כתיבה. משם התגלגלה המילה לעברית ככתיבה אקראית ולא רצינית.
רוביק עונה:
יש היגיון רב בהצעה הזו, שהרי המילה במשמעות הכתיבה היא חדשה, ואיננו כותבים באמצעות שרביט. נראה שהתלכדו כאן הפועל שרבט מהתלמוד, הפועל היידי (וגם הגרמני) שרייבט, ונוצר פועל במשמעות חדשה.
519
שהם ירקוני שואל/ת: נתקלתי במילה "לט" כמילה נרדפת למילה קסם בתשבץ. זו הפעם הראשונה שפגשתי במילה זו. מה מקורה? האם אלה ראשי תיבות של "לא טבעי"?
רוביק עונה:
'לט' מופיעה שש פעמים במקרא. פירושה בחלק מההופעות הוא מסתור, ויתכן שיש כאן קשר ל'לוט', כיסוי. מכאן הצורה 'בלאט' (או בלט) המופיעה במקרא, ללכת בלאט – ללכת תוך הסתתרות. פירושה גם, כאמור, קסם, הקשור במשמעותו למסתור וכיסוי, והיא קרובה למילה להט במשמעות קסם, ומכאן גם 'עושה להטים'.
520
שיבי שואל/ת: מקור המילה מריחואנה? לפי מה שאני מבין יש השערות שונות לגבי מקור השם. אחת הטענות שראיתי שמקור המילה בשפה הערבית. האם יכול להיות קשר בין המילה מרג׳ (=שדה בערבית) לבין מריחואנה?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא אכן שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית.
521
דוד שואל/ת: מה מקור המילים "הצלה" ו-"הצילו"? האם יש קשר למילה הלועזית auxiliary?
רוביק עונה:
השורש של מילים אלה הוא נצ"ל, הוא פעיל מאוד במקרא, וגם צורת הציווי הצילו' מופיעה כמה פעמים. 'הצלה' היא שם הפעולה של הפועל בהפעיל, הציל, והיא מופיעה במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים". אין לכך כל קשר למילה לועזית כלשהי.
522
רועי רפאל שואל/ת: נשמח לדעת מה מקור המילה "כרם" (כרם ענבים).
רוביק עונה:
'כרם' היא מילה מקראית, ולה 92 הופעות במקרא. יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות, כגון אוגריתית, אתיופית וארמית.
523
אריה טריינין שואל/ת: מה מקור המילה "ברית"? האם ייתכן שיכול אותיות של השורש ב.ת.ר., או לחילופין, מקור המילה בכלל לא שמי?
רוביק עונה:
'ברית' היא מילה עתיקה ולה 283 הופעות במקרא. אין הסכמה לגבי מקורה. השערה אחת היא שהשורש הוא בר"ה במשמעות אכל ("והיה לברות"), שורש שאינו משמש היום, שכן בריתות היו כרוכות בעבר בסעודה גדולה. השנייה היא שהמקור הוא מהשורש בר"ה במשמעות בחר. בכל מקרה, אין להניח כאן שיכול אותיות, ובוודאי לא של השורש בת"ר, שהרי האות ת' במילה אינה אות שורש. גם משחק הלשון "ברית בין הבתרים" אינו בסיס להנחה כזו.
524
יניס שושנסקי שואל/ת: מהו מקור המילה "אדרבה"?
רוביק עונה:
'אדרבא' הוא צירוף ארמי המורכב משלושה רכיבים, א-ד-רבא, בעברית: על פי הגדול. למילה גדול כמה פירושים - הסמכות הגדולה, או הטיעון הגדול. משמעות הביטוי והשימוש הרווח: טענה חדשה ומשכנעת, העומדת בניגוד לטענה שנשמעה קודם. לצד אדרבא רווח גם הכתיב אדרבה.
525
גיא הורן שואל/ת: מהו גלגול המילה "שביל"?
רוביק עונה:
המילה שביל היא מן השורש שב"ל המוכר בשפות שמיות שונות, יש לו גילויים גם במצרית הקדומה, והוא קשור להימשכות והימתחות. מכאן גם שובל השמלה. שביל עצמה מופיעה במקרא פעמיים, והיא התגלגלה לעברית בהשפעה ארמית.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >