שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
אלמוגה שואל/ת: היינו בטיול והיה כייף. במיוחד כייפנו במסיבת הסיום. אני אוהבת לכייף. מה מקור הכיוף הזה?
רוביק עונה:
השורש כי"ף נוצר ממילת הסלנג כֵּיף שמקורה ערבי ופירושה הנאה. הוא משמש בעיקר בבניין פיעל: כייפתי, כיוף, וכן בהתפעל: "התכייף לנו". יצירת שורש ומכאן פעלים ומילים נוספות ממילה לועזית נפוצה מאוד בעברית, מ'לפנטז' ו'לדסקס', ועד 'לפרגן' ו'לפשל'.
362
דוד עידן שואל/ת: מה שורש המילה ׳אכפת׳ (אכפת לי) ?
רוביק עונה:
אכפת היא מילה ארמית. המקור הוא מן השורש אכ"ף, או לחילופין כפ"ה, הקשורים לאילוץ ולתחושת לחץ.
363
הילה שואל/ת: מהיכן הגיעה לעברית המילה סחלב ומה מקורה?
רוביק עונה:
סחלב היא מילה ערבית - סַחְלַבּ - המתייחסת במקורה לצמח הסחלב, ומכאן גם למשקה. פירוש המילה בערבית בשיבוש מסוים הוא אשכי השועל. בעקבותיה נוצרה הגירסה העברית סחלב (גם בכתיב שַׂחלב) המופיעה בספר הקנון של אבן סינא מן המאה ה-15.
364
מרדכי אברהם שואל/ת: בימים אלה עלו מושגים כמו "מלשן" ו-"שטינקר".. מלשן משורש "משל"? מספר סיפורים.. ושטינקר - stinker - מסריח??
רוביק עונה:
מלשן ומלשין הן מהשורש לש"ן, ומתייחסות ללשון, לדיבור. הפועל שטינקען ביידיש פירושו להסריח, בעקבות פועל דומה בגרמנית. 'שטינקער' פירושה מסריח אף כי מילה זו אינה מופיעה במילוני היידיש, ויוחסה בסלנג הישראלי למלשין ומשת"פ.
365
חיים טוביאס שואל/ת: מקור המילה פנדל בכדורגל (בעיטת עונשין מ-11 מטרים) הוא עיוות המילה האנגלית penalty (עונש). מה מקור המושג פנדל (או כֶּבֶל פנדל) אצל החשמלאים?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא אנגלי. בלשון החשמל האנגלית מוכר המוצר pendel cable - כבל חשמלי גמיש. הגמישות מושגת על ידי החומר העוטף את הכבל. יתכן שמקור השם הוא שם התואר pendant המתייחס לדבר מה המשתשלשל כלפי מטה, וגם לכבלים שבקצותיהם תלויה נורה. הוא נקשר לפנדולום, המטוטלת הגרמנית-אנגלית. יש אפילו טענה (קלושה למדי) שפנדל בכדורגל אינו קשור ל-penalty אלא לדלת המטוטלת, הנפתחת ונסגרת במערבוני המערב הפרוע.
366
לייב שואל/ת: אם אדם עטור זיפים, האם הוא מזויף או מזופת? ומה המקור למילה זיוף?
רוביק עונה:
'זיף' היא מילה תלמודית שמקורה ארמי. שם התואר המתאים לאדם עטור זיפים הוא 'זיפני'. גם הפועל 'לזייף' והמילה 'מזויף' מקורם בלשון חכמים, אך לא נראה קשר כלשהו בינם לבין זיפי הזקן.
367
רינה שלף שואל/ת: מה מקור השורש קר"ב, והביטוי ״קירוב לבבות״? האם השורש בא מהאכדית או משפה קדומה אחרת?
רוביק עונה:
השורש קר"ב והפעלים הנגזרים ממנו מוכר בארמית ובאוגריתית, כך שנראה שיש כאן השפעה מאוחרת יחסית. עם זאת חסר לנו מידע על דמדומיה של השפה העברית, מאחר שהטקסט הכתוב המוכר לנו, התנ"ך, נוצר מאות שנים לאחר שהשפה כבר שימשה את השבטים השונים. הביטוי "קירוב לבבות" מאוחר, ומופיע בכתבים שונים מתקופת ימי הביניים.
368
שדמה שואל/ת: מה מקור המילה 'תורף', כמו 'בתורף הדברים', והאם יש קשר בינה לבין המילה 'תורפה' כמו בנקודת תורפה?
רוביק עונה:
'תורף' בתלמוד הוא המקום בשטר שבו נכתבים פרטי השטר החשובים, כמו הסכום, התאריך, האנשים המעורבים וכדומה. בעקבות זאת הורחבה המשמעות בלשון ימי הביניים למשמעות העיקר, הדבר החשוב, "תורף הדבר". חוקרי השפה לא מצאו למילה מקור כלשהו בעברית עצמה או בשפות משפיעות, ומכאן שלא נמצא קשר ל'תורפה'.
369
איתי שואל/ת: מה מקור המילה 'הֵנָה' במובן של כאן? האם הה"א הסופית היא ה' המגמה כמו במילים העירה, מצרימה וכו'? מה שאומר שהמלה המקורית היא הן?
רוביק עונה:
מילים קרובות ל'הֵנָה' מופיעות באכדית ובערבית. 'הֵן' היא מילה במשמעויות שונות שאינן מעידות על מעבר ממקום למקום. נראה שה' כאן היא מקורית, ואינה ה' המגמה.
370
יצחק שגב שואל/ת: מה מקור המושג שנורגריסט?
רוביק עונה:
שנוּרגֶריסְט היא מסגרת עץ שאליה מחוברים חבלים בשתי וערב, כדי לסמן את מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. בדומה למונחי בניין רבים גם זו מילה גרמנית: Schnurgerüst. המילה הגרמנית מורכבת משתי מילים: Schnur – חבל, Ggerüst – שלדה או פיגום.
371
מאור שואל/ת: מה מקור המילה בימבה? חשבתי לתומי שהשם נולד עקב סדרה מצוירת משנות התשעים, אבל שם קראו למכונית בינבה.
רוביק עונה:
אין ספק ש'בימבה' הוא מותג שנקבע בעקבות הסדרה שבה בינבה היא מכונית מצוירת לילדים. חילופי מ'-נ' לשני הכיוונים נפוצים בשפה, ובמקרה זה נוח יותר להגות בימבה מאשר בינבה.
372
רחל דוידס שואל/ת: מה השורש של הפועל "מַמרים" או להמרות (אי ציות)?
רוביק עונה:
השורש הוא 'מר"ה'. הפועל להמרות, כלומר, לא לציית, מופיע בתנ"ך בכמה הופעות, ביניהן גם בצורה 'למרות'. גם הפועל מָרָה במשמעות לא ציית מופיע בתנ"ך.
373
שי קוסטין שואל/ת: מהו מקור הביטוי "לסגור", בהקשר הצבאי של "לסגור שבת", "לסגור חג" וכו' במשמעות של להישאר בשבת בבסיס?
רוביק עונה:
השימוש ב'סגר' במשמעות הצבאית הוא התפתחות פנימית בשפת הצבא, ולא נראה שיש כאן השפעה חיצונית. לפועל 'סגר' בכלל שימושים רבים לצד המשמעות הבסיסית, כמו 'לסגור עיסקה', לסגור תקופת זמן: "חשבתי על זה שאני כבר אוטוטו סוגר שלושים" (בסיפור של אתגר קרת), לסגור שחקן יריב במשחקי כדור ועוד. 'לסגור שבת' נוצר בהשפעת הפועל להשלים: להשלים את מעגל השבת בבסיס, בעוד היציאה לחופשה פותחת או שוברת את ההישארות בבסיס.
374
חנניה שוורץ שואל/ת: מה המקור של המילה ניסיון? האם יש קשר בין לנסות כניסיון לבין להעלות על נס? בדברים ד לד נאמר "או הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". אפשר להבין זאת כהרמה או שהעמיד עצמו בנסיון המופתים.
רוביק עונה:
הפועל ניסה מתייחס בעברית לניסיון, וכך בכל הופעותיו הרבות בתנ"ך. מבחינה זו אין לו קשר למילה נס במשמעות דגל, ובהרחבה מופת. מקור המילה נס אינו ברור, אך יש חושבים שיש כאן גלגול משני של הפועל נשא. פרשני המקרא הרבים כולל רש"י נוהגים לקשור את הפועל ניסה לנס, אך נראה שמדובר במדרש לשוני.
375
מיכאל אביאל שואל/ת: כיצד נוצרה המילה פרסום?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד, גם כשם עצם (פרסום) וגם כפועל. פירושה שם הודעה ברבים, המשמעות הצרכנית-תקשורתית היא מודרנית. יש מחלוקת על מקורם של המילה והפועל. חלק מהחוקרים סבורים שזו הרחבה של הפועל פרס, כלומר, התפשט ברבים. חוקרים אחרים קושרים את המילה והפועל למילה היוונית parresia, שהיא מקור המילה פרהסיה. בשני המקרים תוספת המ' אינה מוסברת.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >