שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
חניה פישמן שואל/ת: מה מקור המילה גמלון, האלמנט הארכיטקטי, בגגות מבנים, באנגלית - gable?
רוביק עונה:
'גמלון' היא מילה ותיקה יחסית בתחום הבניין, הארכאולוגיה ועוד ומופיעה בכמה מילונים מקצועיים של האקדמיה ללשון. גמלון הוא אלמנט אדריכלי בצורת משולש שווה-שוקיים בחזית של מבנה, והוא נקרא כך מאחר שהוא עשוי להזכיר דבשת של גמל. השם האנגלי gable שהתגלגל מגרמנית פירושו במקור דווקא מזלג.
377
איציק שואל/ת: אשמח לדעת מהי האטימולוגיה של המילים: בוקר, שחר, ערב, לילה.
רוביק עונה:
כולן מילים נאות מן התנ"ך, ולכולן שורשים בשפות שמיות קדומות. את המילה 'שחר' יש קושרים דווקא לחושך, לצבע השחור. שחר הוא 'היציאה מן הלילה השחור'.
378
גל נחמני שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "אין" ("אין" השוללת) בשפה העברית.
רוביק עונה:
המילה אין מופיעה קרוב ל-800 פעם בתנ"ך בשתי צורות הגייה: אַיִן, אֵין, וכן בנטיות: אינו, אינם וכדומה. יש לה תפקידים רבים, אך ברוב המקרים היא מילת שלילה המופיעה לפני שם (אֵין איש, אין מים) וכדומה. זו מילה שמית עתיקה המופיעה בשפות שמיות קדומות רבות בצורות דומות.
379
יוסי אזולאי שואל/ת: מה מקור המלה קונצרט?
רוביק עונה:
המקור הוא איטלקי, והוא הגיע לצרפתית ומשם לאנגלית. הפועל Concertare פירושו באיטלקית ליצור הרמוניה, ליצור אחדות, כאשר הקידומת con פירושה יחד, בשיתוף. הן קונצרט והן קונצ'רטו הגיעו מאותו מקור איטלקי. בעברית ניסו להעניק שם עברי לקונצרט: תזמורת או מנגינה, אך המילים האלה זכו לשימוש במשמעות שונה.
380
שרית שואל/ת: מה שורש המילה השפריץ, והאם מדובר בשורש גזור שם ?
רוביק עונה:
השורש הוא שפר"צ, והוא גזור מן הפועל spritzen הגרמני שפירושו להתיז, וגלגוליו ביידיש.
381
אבי שרביט שואל/ת: מה מקור המילה קזבובו?
רוביק עונה:
joseph kazavubu היה נשיא קונגו בשנות השישים, לאחר שהדיח את המנהיג המכהן פטריס לומומבה. יש קושרים את השם לשמו של בנו של נתן הנביא, זָבוּד. השם בעל הצלצול הייחודי משמש במשחקים שונים, אבל אין לו משמעות עצמאית.
382
חלי בן שימול אלבחרי שואל/ת: אני מחפשת מקור לשימוש במילה "עזוב" בסלנג. האם אפשר לקשר אותו לדיבור מזרחי? מצאתי שבמרוקאית יהודית מילה אחת (כלי) משמשת במשמעות של "עזיבה" ובמשמעות של "הנח לי".
רוביק עונה:
ביטויים הכוללים 'עזוב' ותיקים מאוד בשפת הדיבור, הרבה לפני הופעת העליות הגדולות של המזרחים. בשיר הוותיק של יורם טהרלב "משה משה" נכתב: "אמר משה: אסור לשתות, אמרו כולם: עזוב שטויות!" לביטוי עזוב שטויות מקורות בלדינו: דֶישָׁה שָׁאקָאס (עזוב בדיחות), יידיש: לאָז אָפּ די נאַרישקייטן וגרמנית: lass den Blödsinn. באנגלית נוכל למצוא את leave me alone – עזוב אותי בשקט, במשמעות 'הנח לי', ובמקביל בגרמנית וביידיש: לאָז מיך צו רו, וכך בגרמנית.
383
אריאלה ארז שואל/ת: מה פירוש המילה סילאן? מה מקורה?
רוביק עונה:
סילאן הוא דבש תמרים, ויש מרחיבים לפירות מבושלים נוספים באותה דרך, כמו חרובים. המקור הוא בערבית העירקית, והמאכל עם שמו הובא לארץ על ידי יוצאי עירק. בעירק סילאן היה המיץ הנסחט מן התמרים ושימש למאכלים שונים. אחד מהם הוא חליק, היא החרוסת היהודית-עירקית. השם סילאן מקורו ככל הנראה בפועל מן השורש הערבי סאאל שפירושו נמס או נזל. הסילאן המקורי הוא ללא תוספת סוכר, ומכונה גם 'סילאן טהור'.
384
יפה הרון שואל/ת: מה מקור המילה שעטנז?
רוביק עונה:
המילה שעטנז מופיעה בפעמיים בתנ"ך. בספר ויקרא: "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶֽיךָ", וכן בדברים. מקור המילה אינו ברור, יש קושרים אותה למצרית הקדומה, במשמעות "בגד כוזב". מדרש על המילה מופיע במסכת נידה, לפיו שעטנז הוא צירוף של שלוש מילים: שוע (חלק, למשעי), טו (טווה), נז (שזר, בארמית), אך זו השערה דחוקה.
385
שרמן רוזנפלד שואל/ת: מה מקור המילה "נביטה"? מאיפה היא באה?
רוביק עונה:
הפועל נָבַט נוצר בעברית החדשה בהשראת פעלים בארמית ובערבית. מכאן שם הפעולה: נביטה.
386
דובי אביגור שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור המילה הספד? שמעתי שהיא מיוונית ובעצם היא נגינת חליל ביוונית. יכול להכחיש או לאשש?
רוביק עונה:
אין ל'הספד' כל קשר ליוונית. ספ"ד הוא שורש המופיע בשפות שמיות קדומות כמו אכדית, אוגריתית ועוד. בארמית הסורית ספד פירושו היכה על החזה. הפועל ספד מופיע לא מעט בתנ"ך, וכמוהו מספד. הספד היא מילה תלמודית, וכמוה בהפעיל – הספיד.
387
יובל מוזס שואל/ת: מה מקור המילה ״סטיפה״ (ערימה בדרך כלל של שטרות כסף)? מאיזו שפה הגיעה?
רוביק עונה:
המילה הגיעה מלדינו: estifa, או בצורה מקוצרת stifaשפירושה ערימה של חפצים. אסטיפאדו פירושה דחוס וצפוף, וכן תבשיל שזיפים ובשר. פועלים שעסקו בעירום הסחורה או פירוקה והטענתה, בעיקר בנמלים, נקראו אֶסְטִיפָדור או סְטִיפָדור.
388
עמית כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״קטלני״? האם זו מילה שהומצאה ע״י מישהו ישראלי או יהודי? או שנלקחה משפה אחרת?
רוביק עונה:
הפועל קָטַל מופיע בתנ"ך, בספר איוב. שם התואר קטלני (או קטלן) מופיע אצל רש"י, בדיון האם אשה שמתו עליה שני בעלים נקראת קטלנית. השימוש במילה קטלני כשם תואר המציין חומרה רבה (ופה ושם גם דבר שבח מובהק) התפתח בעברית החדשה.
389
ג'ולי שואל/ת: מקור המילה לתייג?
רוביק עונה:
הפועל לתייג התגלגל מהמילה התלמודית תג, סימן קטן בנוסחי כתיב שונים. בלשון ימי הביניים לתייג פירושו לשרטט או לסמן תג. בעברית המודרנית המונח השתלב בעולם השיווק והפרסום. תיוג פירושו סימון דבר מה, ובהרחבה, הפיכת סימון ייחודי ומבדל של מושג, אירוע, מוצר או אדם, ומכאן 'מותג', המילה העברית עבור brand. 'בראנד' עצמה התגלגלה מהנוהג לסמן בעלי חיים על ידי צריבה בבשרם.
390
כהן רות שואל/ת: ברצוני לשאול מה מקור המילה קרין המציינת את חוד האוניה?
רוביק עונה:
קרין פירושה שִדְרית הספינה, ובאנגלית keel, וכן בשימושים נדירים יותר carina, ומכאן מקור המילה קָרין. המילה במשמעות הימית היא דימוי למבנה איברים או חלקים בגוף החי או בצומח.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >