שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
עזרא שואל/ת: מה מקור המילה ברוס (ארגז תחמושת בצהל“ית מדוברת)?
רוביק עונה:
ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים.
422
דני ב. שואל/ת: בספר משלי פרק כ' פסוק 3 כתוב - "כבוד לאיש שבת מריב וכל אוויל יתגלע". מנין באה האות ע' במילה יתגלע ? חשבתי אולי "יתגלע בגלעינו" הרע (גלעין כמו חרצן - גרעין הפרי), כלומר בקלונו.
רוביק עונה:
ככל הנראה השורש גל"ע הוא צורה משנית או קרובה לשורש גל"ה. זה בוודאי כך מבחינת המשמעות. גלעין אינו קשור לעניין. מילה זו נקשרת לגרעין, מילה שמקורה יווני.
423
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה תועלת ומה הנגזרות שלה?
רוביק עונה:
'תועלת' היא מילה תלמודית, מן השורש יע"ל המופיע בתנ"ך בפועל הועיל, ובצירוף בן בלִיַּעַל (אדם ללא תועלת). בעברית החדשה נוצרה המילה תועלתני, המתייחסת לעיקרון שלפיו בני האדם פועלים בראש ובראשונה לתועלתם האישית.
424
אבי שואל/ת: אני מכין הרצאה בנושא "סקרנות" והייתי שמח לדעת את מקור המילה סקרנות ומה היא "מחזיקה" בשפה?
רוביק עונה:
'סקרנות' נגזרת מהמילה סקרן, המופיעה במדרש בראשית רבה, בנקבה – סקרנית. היא מוצגת שם כמידה שלילית. אלוהים לא רצה לברוא את האשה מן העין, כדי "שלא תהיה סקרנית". המילה מן השורש סק"ר, הקשור בהסתכלות מדוקדקת: הסקרן סוקר את שטח בעניין ורוצה לדעת כל דבר. סקרנות היא שם המושג שנגזר משם התואר סקרן/סקרנית. בעברית החדשה סקרנות נתפסת דווקא כתכונה חיובית.
425
אדריאן פיינרו שואל/ת: מה מקור המילה פונרייה ? בה משתמש ריש לקיש בקשר לנביאי הבעל אותם שחט אליהו על הכרמל.
רוביק עונה:
'פונרייה' היא מצוקה. מקור המילה ביוונית הקלסית: poneria. שם התואר ponēro פירושו במצוקה. דעה אחרת היא שהמקור הוא במילה היוונית phanerosis, גילוי, וכןphanerōs – גלוי, אך ההשערה הזו אינה מתאימה להקשר. הסבר פרשני אחר קושר את המילה לעברית: "הפנו את לבם מאלוהים", אך אין לו בסיס. יתכן שיש לכך קשר למילה האנגלית pain, שהתגלגלה מהמילה הלטינית poena שפירושה סבל בעקבות עונש, ומכאן גם penalty.
426
עדה מכבי שואל/ת: מקור שם העצם תפילה ומילים עם השורש פלל?
רוביק עונה:
תפילה מופיעה בתנ"ך 77 פעמים. השורש פל"ל מופיע בדרך כלל בהקשר לתפילה, בהתפעל: התפלל. בבניין פיעל – פילל – הוא נקשר בתנ"ך ובעברית בכלל לבקשה, לתחינה, למשהו שמצפים לו, כמו ב"לא לכך פיללתי", "מי פילל" וכדומה. כמו כן יש לשורש כבר בתנ"ך קשר לתחום המשפט, ומכאן המילה פלילים. תפילה היא תקווה, אך גם בקשה בליווי טענה. כמו שלפני השופט (הפָּליל) מובאות הבקשות והטענות המשפטיות, כך לפני שופט כל הארץ שוטחים את התפילות.
427
עמית אלחרר שואל/ת: מה מקור המילה "גרוטסקי"?
רוביק עונה:
גלגולי המילה מוליכים מן האנגלית והצרפתית אל האיטלקית. pittura grottesca הוא סוג ציור שנחשף במבנה ברומא העתיקה הקרוי grotto, שבו הראו ציורים בעלי אופי בוטה ומגחיך, וכן העלו מופעים בעלי אופי כזה – opera grottesca.
428
אלימלך שואל/ת: ביאליק כתב בשירו "על השחיטה" - כאשר שנוררתם תשנוררו. מה מקור המילה שנור?
רוביק עונה:
הפועל שנאָר מצוי ביידיש, וכן שם העצם שנאָרעריי. שנאָר היא מילת גנאי לאיסוף תרומות ואין לה תרגום עברי הולם. המקור הוא בגרמנית – schnorren פירושו לקבץ נדבות, שנורר – קבצן, שנורריי – קבצנות. ביאליק העניק לפועל היידישאי לבוש של פועל עברי.
429
יצחק גבלי שואל/ת: בתחום החשמל המקצועי בלד"ח הוא השם המקובל לבית מנורה המחובר לתקרה אל בסיס הנקרא רוזטה. מה מקורם?
רוביק עונה:
בַלְדָח היא המנורה המשתלשלת מהתקרה, וקרויה גם בַלְדָחִין. מקור המילה ברוסית, שם פירוש בלדחין המילה הוא אפיריון, ועל דרך הדימוי כינוי לאביזר החשמלי. כיוון שהמקור הרוסי אינו ידוע לרבים, הוצמדו לה גרשיים אבל אלה אינם ראשי תיבות. רוזטה נקראת כך על פי צורתה המזכירה שושנה.
430
עודד שואל/ת: האם 'קנוניה' מוצאה מיוונית?
רוביק עונה:
אכן, המילה המשנאית קנוניא היא גלגול עברי של המילה היוונית קוֹיְנוֹנְיָה, שפירושו התחברות, התקשרות. המקור היווני הוא נייטרלי במשמעותו, בעוד המילה העברית זכתה למשמעות שלילית על פי ההקשר במסכת בבא בתרא: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: הערב לאשה בכתובתה, והיה בעלה מגרשה, ידירנה הנאה, שמא יעשו קנוניא על נכסים של זה, ויחזיר את אשתו".
431
אביגדור שואל/ת: מהו מקור השם "אנטיגרון", ביוונית יש אנטיגון(נה) לא נראה לי.. בתחום החשמל זהו מושג נפוץ מאוד כאמצאי חיזוק וחיבור כבלים. בתורכית משתמשים במונח antigron kabalo.
רוביק עונה:
המונח משמש בכמה וכמה שפות, כולל באנגלית, בעברית ובטורקית, אבל משום מה אינו מופיע במילוני אוקספורד וובסטר ומקורו אינו ידוע. גם למילה gron המצטרפת ל-אנטי אין משמעות באנגלית. כל מידע יתקבל בברכה.
432
ניר שואל/ת: מה מקור המילה לימודים, למידה וכו'?
רוביק עונה:
השורש למ"ד והפעלים ללמוד וללַמֵד מופיעים בתנ"ך, במשמעות של רכישת ידע או הבנה של דבר מה. במשנה ובתלמוד השימוש בפעלים קשור בעיקר להוראה בבתי ספר, כמו היום. המילה 'לימוד' וברבים לימודים גם היא מהתקופה הזו.
433
עומרי פריש שואל/ת: לפני כ-17 שנים הקמתי בעזרת חברים כפר טיפולי לצעירים שנפגעו נפשית מסמים, בזמן טיול התרמילאות בחו״ל וגם בארץ. מעניין אותי מאד להבין בעברית את מקור המילה ״התמכרות״, ואם אפשר גם בהשוואה למשל לאנגלית?
רוביק עונה:
הפועל 'התמכר' מופיע בתנ"ך 4 פעמים במשמעות שיש לו היום. למשל: "רַק לֹֽא־הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'". מתמכר הוא מי שמוכר או מוסר את עצמו לדבר מה, ובתנ"ך תמיד במובן שלילי. הפועל המקביל באנגלית הוא addict, ומקורו אינו ידוע.
434
הרווי באק שואל/ת: מתי קיבלה המילה "צעצוע" את המשמעות המודרנית שלה? והאם היא קיבלה אותה בהשפעת המילה היידית "צ'צ'קה", אשר מקורה, לפי הידוע לי, במילה סלאבית?
רוביק עונה:
'צעצוע' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים, בצירוף "מעשה צעצועים", במשמעות קישוט מגולף. מנדלה מו"ס קושר את המילה למשחקי תינוקות, אם כי אצלו יתכן שמדובר בכלי משחק מגולף. גם אם לא התכוון לכך, מנדלה יוצר כאן קישור אל השימוש הנרחב בספרות התחייה ב'צעצוע' ככלי משחק של ילד. יתכן בהחלט שמנדלה, המגשר בין היידיש והעברית, התייחס גם למילה היידישאית-סלאבית טשאטשקע שמשמעותה צעצוע, ויצר מעין תשמוץ – תרגום שומר צליל ומשמעות.
435
ישראל פוטסמן שואל/ת: שמעתיך מדבר ברדיו על המלה "פראייר". לתומי חשבתי שהמקור הוא מאנגלית friar שפירושו נזיר. הביטוי: "אני לא פראייר"= "אני לא נזיר" מתיישב טוב.
רוביק עונה:
יש אמנם דמיון ואפילו זהות בין פרייער היידישאי למילה האנגלית friar, אך למילה האנגלית אין כל קשר לפרייער המוכר לנו. המילה האנגלית לא שימשה בשיח הישראלי, הקשר בין 'נזיר' לבין משמעות פרייער כפתי שקל להונות אותו קלוש, ולמילים אנגליות בכלל אין כמעט השפעה על הסלנג הישראלי, לפחות עד שנות השבעים.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >