שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
556
אהרן ניסו שואל/ת: מה מקור המילה קרצוף?
רוביק עונה:
'קִרצף' הוא פועל תלמודי שמקורו ארמי. ככל הנראה זוהי הרחבה של הפועל 'קצף', כאשר ר' נתחבת אחרי פ' הפועל, כפי ש'כרסם' הוא הרחבה של כסם, ועוד.
557
אייל שואל/ת: בקורס מפקדים (מפקדי צוותים/סמלים) בתותחנים קוראים למדריכים גננים ולחניכים צפרגולים. מה המקור של הכינויים? אגב למדריכים של המדריכים קוראים גנגנים (גנן גננים).
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'צפרגול' הוא בשריון, שם קרויה כך צורת סיכת השריונר, המזכירה שילוב של תרנגול וצפרדע. השם נדד משמה של הסיכה אל כינוי של החייל, ומכאן גם לחיל התותחנים. 'צפרגולון' היא סיכת מדריכת השריון, ו'צפרגולד' – סיכת המפקד. גם השם 'גנן' למדריך משותף לשריון ולתותחנים, ועל פי עדות החיילים הכינוי מתייחס לאהבת המדריכים לסדר ולניקיון.
558
זאב גלקין (דינו) שואל/ת: "בפנוכו": האם זה צירוף של בפנים+בתוכו?
רוביק עונה:
אכן, בפנוכו היא יצירת סלנג חביבה שבה מתלכדות שתי מילים קרובות, 'בפנים' ו'בתוכו', כדי להעצים את המסר שדבר מה נמצא בפנים דבר מה אחר, או בתוכו, או שניהם.
559
טל ביננפלד שואל/ת: ברפואה קיים מונח הקרוי "בוהן קלובה" (hallux valgus בלטינית). אני מנסה להבין מה משמעות המילה "קלובה" ומה מקורה? האם מהמילה "קולב", ואם כן, למה?
רוביק עונה:
בוהן קלובה היא בוהן שחלה בה דפורמציה, הבוהן מתעקמת לכיוון יתר אצבעות הרגליים ולעיתים גורמת להם לעיוותים. המונח נוצר בעקבות הצירוף שכבר אושר במילון האקדמיה לרפואה 'ברך קלובה', שהיא עקמימות לא תקינה של הרגליים כלפי פנים, הגורמת להפרדה מוגזמת בין כפות הרגליים, כאשר הברכיים נוגעות זו בזו. המילים האלה נגזרות מ'קולב' בשל צורתו, שבה המוטות המעוקמים חוברים יחד אל המתלה. מילון אבן שושן מביא את הפועל 'קולֵב', בעקבות קולָב, במובן קושר ומחבר, אך אין לו שימוש בעברית.
560
יהודית יצחק שואל/ת: מה מקור המילים סנגור וקטגור?
רוביק עונה:
'סנגור' ו'קטגור' הן מילים מן המשנה שמקורן יווני במשמעות דומה: synegoros ו-Kategoros . משתיהן נולדו פעלים: לסנגר, ולקטרג – בשיכול אותיות.
561
רחל פלטה שואל/ת: מהו מוצא המילה ״כסח״, ובאיזו תקופה הופיעה לראשונה בטקסט עברי?
רוביק עונה:
השורש כס"ח והפועל לכסח עתיקים. הפועל מופיע במישנה (כיסח) ובמדרש (כסח) במשמעות קיצוץ, ולכן היום אנו מכסחים את הדשא ממש כמו לפני אלפיים שנה. בתנ"ך מופיעה פעמיים הצורה 'כָסוּחַ' כגון בישעיהו: "קוצים כסוחים". מקור הפועל ארמי, ואולם יש לו מקבילה ערבית, כַסַח שפירושה גירד וקילף. בערבית המדוברת הפועל כַסַח פירושו נזף במישהו, גער בכעס רב, וככל הנראה זהו גלגול של אותו פועל. 'כסח' בסלנג הישראלי הוא שילוב של המילה הערבית ובצורתה הערבית (הלך אתו כסח, נזף בו קשות) עם המשמעות העברית: הכדורגלן כיסח את השחקן היריב, כלומר, קיצץ את רגליו.
562
אלכס שואל/ת: מהו מקור המילה אפס? הרי הספרה 0 זו המצאה חדשה יחסית.
רוביק עונה:
'אפס' היא מילה מקראית נפוצה יחסית, בדרך כלל במשמעות אין, סוף. גם הפועל אָפַס קשור במצב של היעלמות וסוף. כמו כן יש למילה משמעות של 'אֲבָל', וכנראה גם כאן הכוונה לכך שדבר מה גורם לעניין כלשהו 'להתאפס', להיעלם ("רציתי ללכת לקונצרט, אבל לא השגתי כרטיס"). כאשר חיפשו בעברית החדשה מילה עבור המספר המעיד על האין, על היעדר ספירה, אימצו את המילה המקראית.
563
הדס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מלען' (מלען חיטה).
רוביק עונה:
המילה התלמודית מלעין, זיף תבואה, היא ככל הנראה צורת רבים של מלע, כפי שתבלין היא צורת הריבוי של תבל. על מקורו של מלע אין השערות או עקבות בשפות אחרות.
564
חיים בש שואל/ת: מה מקור המילה חביתה? מאיזה שורש נגזרה?
רוביק עונה:
השורש הוא חב"ת, אבל זהו שורש שנגזר משני שמות עצם בתנ"ך הקשורים זה בזה: 'חביתים' ו'מחבת'. הכלי 'מחבת' הוא הבסיס, חביתים מכינים על מחבת. את המילה 'חביתה' חידש בעקבות שתי אלה אליעזר בן יהודה.
565
סתיו שואל/ת: מה מקור המילה אֵבֶל במשמעות של התאבלות, שכול. מהיכן השימוש בשורש אב"ל? האם מהמילה בלי?
רוביק עונה:
אב"ל הוא שורש קדום המופיע בשפות שמיות רבות. בשורשים אלה איננו יודעים איך בדיוק נוצרו. בכל מקרה, על פי ההשוואה השמית אין למילת השלילה 'בלי' קשר אליהן.
566
עינת שואל/ת: מה מקור המילה "מפלצת"? והאם יש קשר למילה "פלוץ"?
רוביק עונה:
'מפלצת' מופיעה 4 פעמים במקרא, במשמעות אליל מאיים. היא קשורה למילים באותו שורש כמו 'פלצות', ולפעלים מפליץ במשמעות גורם אימה או התפלץ. הדמיון ל'פלוץ' מקרי בהחלט.
567
איימי שואל/ת: מה מקור המילה "אזרח"?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך, ופירושה תושב הארץ, בניגוד לגר. המילים 'אזרח' ו'גר' מופיעות כמה פעמים זו לצד זו: "לאזרח וגם לגר".
568
אוכמניות שואל/ת: מה מקור המילה אוכמנית? למה דווקא אוכמניות?
רוביק עונה:
המילה חדשה, אבל מקורה עתיק. במשנה מופיעה הפועל התאַכֵּם, כלומר, השחיר, בעקבות המילה הארמית אוּכָּמָא שפירושה שחור. מכאן נוצרה המילה החדשה אָכוֹם, בעל צבע כהה, שאינו שחור ממש. כשחיפשו שם לפרי היער בעל הצבע השחרחר חידשו את אוכמנית.
569
מיכאל אדרעי שואל/ת: מה מקור המילה "להוביל", "הובלה"? האם הקשר ל"מוביליות" (mobility) מאנגלית/לטינית הינו מקרי, או שיש השפעה של אחת השפות על האחרת?
רוביק עונה:
'להוביל' הוא פועל המופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום. השורש הוא יב"ל, כאשר מ' במילה 'מוביל' היא אות הבניין (בינוני הפעיל). המילה הלטינית mobilis נגזרה מהשורש הלטיני movere, לנוע, שממנו נגזר הפועל האנגלי to move. העיצור מ' כאן שייך לשורש המילה, וברור שהדמיון מקרי.
570
נירית בראל שואל/ת: איך נוצרה המלה 'עברית'?
רוביק עונה:
'עברית' כשם השפה בה אנו מדברים מצויה בלשון חז"ל, אבל שם התואר עברי מופיע כמובן בתנ"ך, ויש שלוש השערות למקורו. האחת, שאלה צאצאי עֵבֶר, השנייה שהכוונה לאלה שהגיעו מעבר הירדן, והשלישית שאלה צאצאי שבטי החַבִּירוּ.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >