שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
נתנאל אליאש שואל/ת: מה המוצא ומשמעות המילים איחס, פיכס, נאחס?
רוביק עונה:
פִכְס ונַחְס הן מילים בערבית, במשמעות שבה אנו משתמשים. פִחְס: מלוכלך, מגעיל; נַחְס: חוסר מזל. איחס נולדה כנראה בעקבות פיחס, ואולי בהשפעת יָאק האנגלית. צליל המילה איחס מבטא את תחושת הגועל שמייצגת המילה, ויש לראות בה מילה אונומטופאית.
602
ארז חורי שואל/ת: האם יש הסבר למילה "מלצר"? מהיכן המילה הזו נוצרה בעצם?
רוביק עונה:
'מלצר' היא מילה מן התנ"ך. היא מופיעה פעמיים בחלקו העברי של ספר דניאל במשמעות משגיח או מפקח. מכאן שמוצאה ארמי, אך היא התגלגלה לשפות אלה מן האכדית: מַסַּרוּ, שומר.
603
אבי שואל/ת: האם המילה "כמו" היא התפתחות או עיוות של המילה "כמה" (כ בשווא)?
רוביק עונה:
'כמו' היא צירוף מן המקרא: מילית היחס כ+מילית השאלה מה, בצורה הייחודית 'מו'. זאת בהשוואה לערבית ולארמית, שם המילה המקבילה היא כמה או כמא. 'כמו' המקראית קדמה ל'כְמָה' התלמודית, המופיעה בתלמוד בהשפעת הארמית ("כמה שנאמר").
604
רומי שואל/ת: מה מקור המילה טוֹפּוֹגרפיה?
רוביק עונה:
טופוגרפיה היא מילה יוונית-סלאבית. המילה מורכבת משני רכיבים: טופוס: מקום, גרפיה – כתיבה.
605
אלון שואל/ת: המילה טנדו (שניים שניים, בזוגות) - מה מקורה ושימושה?
רוביק עונה:
'טנדו' הוא צירוף שתי מילים בארמית: טן (ב)+דו (שניים). בתלמוד נכתב "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו": טוב לשבת בשניים (להינשא) מלשבת באלמנות. חיבור המילים למילה עברית חדשה מאוחר, במשמעות 'בצמד' או 'בשניים', לאו דווקא בהקשר של נישואין.
606
אנה מילר שואל/ת: האם מקור המילים כנף, ציפור, גוזל, שמיים הוא מארמית ומערבית, או שהן מילים מקראיות, ובהתאם לכך, מהי דרך תצורתן. האם דרך התצורה של המילה גרון היא על פי שורש גר״ן ומשקל קטול? אם כך, מה משמעות השורש גר״ן?
רוביק עונה:
ארבע מן המילים שבשאלה הן מילים שאיננו מוצאים להן שורש קודם ואינן נקשרות למילים קדומות אחרות ביחסי שורש. בעברית העתיקה אלפי מילים כאלה, ומקורן מוביל לשפות שמיות קדומות יותר. בעברית החדשה מילים אלה זוכות לשורש הקרוי 'גזור שם', וכך אנו אומרים, צַפָּר, או הן מקבלות סיומות: 'שמיימי', גרוני' וכדומה. המילה 'כנף' קשורה לשורש כנ"ף המופיע בבניין נפעל בישעיהו בממשעות הסתתר. כמו כן היא נקשרת לפועל הערבי כַּנַפַּ: הקיף.
607
יובל שואל/ת: נפיחה נקראת בסלנג גם "פוק". האם למעשה מדובר על מקור ארמי שמשמעותו "הוצאה"? אני חושב שהתשובה חיובית אבל לא מצאתי מקור. זה מאוד הגיוני, כי השורש גם נראה כמקור למילים: הנפקה, הפקה, תפוקה - כולם במשמעות של הוצאה לפועל וכו'. כמובן נפיחה נקראת בלשון עבר "הוצאת רוח", כמו בלעז.
רוביק עונה:
'פוק' היא מילה אונומטופאית המבטאת את צליל הנפיחה באחת מגירסאותיה – נפיחה מהירה וקולנית. אין לה כל קשר לשורש התלמודי נפ"ק. בתלמוד נקראה הנפיחה גם בכינוי החביב 'עטישה של מטה'. גם המילה היידישאית לנפיחה, פאָרץ, היא אונומטופאית, וכמוה המילים לסוגי נפיחה שונים: אברום, יוסוף וחבריהם.
608
משה טלסניק שואל/ת: מה מקור המונח "מומחה"?
רוביק עונה:
מומחה היא מילה תלמודית ופירושה כפירושה היום – מי שהוכשר למקצוע מסוים באמצעות ידע וניסיון. השורש הוא מח"ה, ויש לו מקבילה ארמית: מחי. לשורש זה משמעויות שונות שאינן קשורות זו בזו, כגון להתלונן ולהתמרד, לכתוב שטר המחאה, להתמוסס וכדומה, וכן להכשיר ולהעניק ידע מקצועי. הומחה בתלמוד פירושו הוכשר לתפקיד מסוים, מומחה היא צורת הבינוני (בניין הופעל), ובעקבות זאת שם העצם מומחה, המשמש עד היום.
609
שחר פייגלין שואל/ת: מה מקור המילה פלס (מכשיר למדידה האם משטח מאוזן)?
רוביק עונה:
פלס הוא במקרא שם נרדף למאזניים. המאזניים מציגות איזון בין החומר המודד משקל (אבנים בדרך כלל) לבין המוצר הנשקל. כאשר הם שווים במשקלם לשונות המאזניים מתייצבות בקו ישר, ומכאן נגזר שם התואר המאוחר יותר, 'מאוזן'. המכשיר המשמש בנאים, 'פלס מים', נועד לבדוק באמצעות בועה האם משטח מסוים ישר או מאוזן, ומכאן הקשר שלו לפלס המקראי.
610
דליה שואל/ת: מה מקור המילה קולב?
רוביק עונה:
המילה 'קולב' מופיעה בתלמוד במקרה אחד, בדיון על חפצי נשים, ועל פי הכתוב זהו מתקן לתלייה בבית מסחר שיש בו מסמרים או ווים ועליו תולים חפצים שונים. בעברית החדשה היא זכתה למשמעות קרובה. למילה מקבילה בערבית כֻּלָּאבּ שפירושה אנקול או וו.
611
מהלל אסתר שואל/ת: מה מקור המילה ספר (ספר שקוראים בו, ספר ילדים, ספר מתח, ספר שירה וכו')?
רוביק עונה:
ספר היא מילה תנכית נפוצה למדי. בדרך כלל פירושה מגילה כתובה, ולעיתים באופן ספציפי מכתב או סיפור. בלשון חז"ל ספר זוכה גם למשמעות הספציפית של ספר התורה, ומכאן 'בית ספר', מקום שבו מלמדים את התורה. מכאן התפתחות המושג מסועפת מאוד, גם בעולם היהודי הדתי (ספרי התורה, ספר הזוהר וכדומה). 'ספר' זכתה להרחבה רבה בשימושי המילה לאחר המצאת הדפוס, וכיום ספר הוא כל טקסט מודפס וכרוך, או כיצירה (כותר), או כמוצר מודפס (עותק).
612
עמי שואל/ת: מה מקור המילה "מילה" (word) בעברית? מילה נרדפת למילה בעברית זה "תיבה", אנא התייחס גם לעניין זה. בנוסף, האם זה קשור לברית מילה?
רוביק עונה:
מקורה של 'מילה' הוא מקראי ופירושה בתנ"ך דיבור, מן השורש מל"ל, שמשמעותו קשורה לדיבור. 'מילה' כצירוף הגאים המבטא משמעות זכתה לשימוש זה רק בימי הביניים, בין היתר בכתבי רש"י. 'תיבה' במשמעות מילה מקורה בתלמוד, ומכאן 'ראשי תיבות', אך היא נדחקה מפני 'מילה' ומשמשת בעיקר בטקסטים בלשניים, כדי לבטא צירוף הגאים הנכתב בין שני רווחים, כלומר, מילה כתובה כולל כל התוספות. 'דבר' היא מילה (דבורה או כתובה), 'והדברים' בטקסט כתוב היא תיבה. לכל אלה אין קשר למילת הזכרים ביהדות, מן השורש מו"ל.
613
אדיקו שואל/ת: מה מקור המילה גוף?
רוביק עונה:
'גוף' היא מילה שמקורה בשפות השמיות העתיקות, ויש לה מקבילות בניואנסים שונים בארמית, בטיגרינית ובערבית. איננו יודעים איך ומתי נוצרה המילה, שכן היצירה התרחשה הרבה לפני שיש בידינו שפות מתועדות.
614
שני לוי שואל/ת: מהו מקור השורש נ.ז.פ מקור המילה נזיפה?
רוביק עונה:
נז"פ הוא שורש תלמודי בהשפעת שורש זהה בארמית.
615
אמיר שואל/ת: מה מקור המילה הפגנה?
רוביק עונה:
הפועל הפגין פירושו בתלמוד צעק, בעקבות פועל דומה בארמית. בעברית החדשה הוא התרחב להתכנסות או לצעדת מחאה, שבה צועקים ומוחים על דבר מה. הפגנה היא מילה חדשה, שם הפעולה של הפגין, אך יש לה מעמד של שם עצמאי.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >