שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
616
דוב דלוון שואל/ת: ראיתי שכתבת ששורש המילה "לשרבט" היא מהמילה "שרביט", והיא מתקשרת למילה התלמודית "משרבטין" שמשמעותה ניפוח. אני רוצה להציע הסבר אחר, שלדעתי מתקבל יותר על הדעת, והוא ששורש המילה הוא יידישאי, והוא מגיע מהמילה "שרייבט" שמשמעותה היא: כתיבה. משם התגלגלה המילה לעברית ככתיבה אקראית ולא רצינית.
רוביק עונה:
יש היגיון רב בהצעה הזו, שהרי המילה במשמעות הכתיבה היא חדשה, ואיננו כותבים באמצעות שרביט. נראה שהתלכדו כאן הפועל שרבט מהתלמוד, הפועל היידי (וגם הגרמני) שרייבט, ונוצר פועל במשמעות חדשה.
617
שהם ירקוני שואל/ת: נתקלתי במילה "לט" כמילה נרדפת למילה קסם בתשבץ. זו הפעם הראשונה שפגשתי במילה זו. מה מקורה? האם אלה ראשי תיבות של "לא טבעי"?
רוביק עונה:
'לט' מופיעה שש פעמים במקרא. פירושה בחלק מההופעות הוא מסתור, ויתכן שיש כאן קשר ל'לוט', כיסוי. מכאן הצורה 'בלאט' (או בלט) המופיעה במקרא, ללכת בלאט – ללכת תוך הסתתרות. פירושה גם, כאמור, קסם, הקשור במשמעותו למסתור וכיסוי, והיא קרובה למילה להט במשמעות קסם, ומכאן גם 'עושה להטים'.
618
שיבי שואל/ת: מקור המילה מריחואנה? לפי מה שאני מבין יש השערות שונות לגבי מקור השם. אחת הטענות שראיתי שמקור המילה בשפה הערבית. האם יכול להיות קשר בין המילה מרג׳ (=שדה בערבית) לבין מריחואנה?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא אכן שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית.
619
דוד שואל/ת: מה מקור המילים "הצלה" ו-"הצילו"? האם יש קשר למילה הלועזית auxiliary?
רוביק עונה:
השורש של מילים אלה הוא נצ"ל, הוא פעיל מאוד במקרא, וגם צורת הציווי הצילו' מופיעה כמה פעמים. 'הצלה' היא שם הפעולה של הפועל בהפעיל, הציל, והיא מופיעה במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים". אין לכך כל קשר למילה לועזית כלשהי.
620
רועי רפאל שואל/ת: נשמח לדעת מה מקור המילה "כרם" (כרם ענבים).
רוביק עונה:
'כרם' היא מילה מקראית, ולה 92 הופעות במקרא. יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות, כגון אוגריתית, אתיופית וארמית.
621
אריה טריינין שואל/ת: מה מקור המילה "ברית"? האם ייתכן שיכול אותיות של השורש ב.ת.ר., או לחילופין, מקור המילה בכלל לא שמי?
רוביק עונה:
'ברית' היא מילה עתיקה ולה 283 הופעות במקרא. אין הסכמה לגבי מקורה. השערה אחת היא שהשורש הוא בר"ה במשמעות אכל ("והיה לברות"), שורש שאינו משמש היום, שכן בריתות היו כרוכות בעבר בסעודה גדולה. השנייה היא שהמקור הוא מהשורש בר"ה במשמעות בחר. בכל מקרה, אין להניח כאן שיכול אותיות, ובוודאי לא של השורש בת"ר, שהרי האות ת' במילה אינה אות שורש. גם משחק הלשון "ברית בין הבתרים" אינו בסיס להנחה כזו.
622
יניס שושנסקי שואל/ת: מהו מקור המילה "אדרבה"?
רוביק עונה:
'אדרבא' הוא צירוף ארמי המורכב משלושה רכיבים, א-ד-רבא, בעברית: על פי הגדול. למילה גדול כמה פירושים - הסמכות הגדולה, או הטיעון הגדול. משמעות הביטוי והשימוש הרווח: טענה חדשה ומשכנעת, העומדת בניגוד לטענה שנשמעה קודם. לצד אדרבא רווח גם הכתיב אדרבה.
623
גיא הורן שואל/ת: מהו גלגול המילה "שביל"?
רוביק עונה:
המילה שביל היא מן השורש שב"ל המוכר בשפות שמיות שונות, יש לו גילויים גם במצרית הקדומה, והוא קשור להימשכות והימתחות. מכאן גם שובל השמלה. שביל עצמה מופיעה במקרא פעמיים, והיא התגלגלה לעברית בהשפעה ארמית.
624
יואב דוד שואל/ת: זכור לי הכינוי פעפוס לילד קטן. מה מקורו?
רוביק עונה:
פעפוס היא הגירסה הירושלמית של פספוס, ככל הנראה מהלהג של ערביי העיר וסביבותיה. פספוס פירושו בערבית פשפש, ומכאן – ילד קטן.
625
תמרה ראובן שואל/ת: האם ידוע לך מקורה של המילה ציטטה, ומכאן הפועל לצטט?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הרוסית citata, כמו גם בהשפעת ההגייה הגרמני Zitat, כולם כמו גם citation האנגלית בגלגול ממילה דומה במשמעות דומה בלטינית. הפועל לצטט נגזר מן המילה ציטטה, בדומה לפעלים רבים הנגזרים ממילים לועזיות כמו לטרפד, לצנזר ועוד ועוד.
626
אסף שואל/ת: רציתי לדעת מה פירוש המילה "מזל", מהיכן זה נלקח? והאם יש קשר למילה "גורל", האם יש קשר לנזל? והאם שורש מזל הוא נזל?
רוביק עונה:
מזל היא מילה שהתגלגלה מאכדית לעברית בתיווך הארמית, והיא קשורה למערך הירח והכוכבים, ולאמונה שמצב הכוכבים קובע את גורלו של האדם. בתהליך של גלגולי משמעות היא זכתה למשמעות המקובלת יותר היום – גורלו של אדם, ובדרך כלל גורלו הטוב. לכל אלה אין קשר לשורש נז"ל, אך מן המילה מזל עצמה נולד השורש מז"ל, ומכאן 'נתמזל מזלי'. גורל היא מילה המציינת אבנים או חפצים אחרים ששימשו לצורך הכרעה במצב של מחלוקת או ספק, וזאת בסיפורים שונים במקרא. לכן מטילים או מפילים גורל. מכאן התגלגלה המשמעות כבר בתנ"ך עצמו לזו המקובלת היום, וכן לשורש 'הגריל' ולשם התואר 'גורלי'. הקשר בין המילים 'מזל' ו'גורל' הוא קשר משמעות, אך מקורותיהן שונים.
627
צביקה שואל/ת: האם המילה "ספסר", והפועל "לספסר", הן בעברית תקנית או סלנג? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'ספסר' היא מילה עברית למהדרין אף כי מקורה ארמי. היא מופיעה בתלמוד במשמעות מתווך, וזכתה למשמעות השלילית של מתווך-ספקולנט בעברית החדשה, שבה גם נגזר מן המילה הפועל לספסר, גם הוא חלק מן השפה התקנית.
628
ציונה וליבת שואל/ת: אנו עושות עבודה על עגורים, ומבקשות לדעת את מקור השם.
רוביק עונה:
'עגור' הוא עוף ביצה המופיע בתנ"ך פעמיים, ומכאן מקור השם.
629
אפרת נחום שואל/ת: מה מקור המילה מלאכה? מאין הגיעה לעברית? מה פירוש השורש שלה ל.א.כ?
רוביק עונה:
מלאכה היא אכן מהשורש לא"ך שממנו נגזרה גם המילה מלאך, משמעות השורש היא שלח. מכאן מלאך בהוראת שליח, ומלאכה בהוראת שליחות, דבר מה שעל אדם לעשות בחייו, כמו גם 'משלח יד'.
630
אריאל שואל/ת: מה מקורה של המילה התפיידות והפועל להתפייד? האם זו מילה עברית תקנית? האם יש להם קשר למילה האנגלית fade, הזכורה לרבים מנאומו של ג'נראל מקארתור: Old soldiers never die, they just fade away.
רוביק עונה:
'להתפייד' הוא פועל עברי-דיבורי שנוצר באמצעות גזירה ממילה לועזית, במקרה זה מן הפועל האנגלי to fade, ממש כמו לדסקס, להתפלסף ועוד רבים. באנגלית הופעת fade תלווה בדרך כלל במילית away. היא משמשת גם בתחום המוזיקה, כאשר עוצמת הצליל מונמכת בהדרגה עד היעלמותה, ומכאן 'לפייד'. 'להתפייד' מתייחס בדרך כלל להיעלמות של אדם ממקום מסוים, והשימוש בו אירוני.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >