שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
631
חדוה שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה ייחור במשמעות ענף של עץ המשמש להרכבה מופיעה בתלמוד. היא קשורה כנראה לפועל הערבי חאר שפירושה 'היה גמיש'.
632
נעמי שואל/ת: מה מקור המילים השתהה, השתהות וכו'?
רוביק עונה:
פעלים בשורש שה"ה המושפע מארמית מופיעים בבניינים שונים בתלמוד, וביניהם שהה, שיהה, השהה, וגם – נשתהה (ובעברית של היום: השתהה).
633
אדיר שואל/ת: מה מקור המילה רשת?
רוביק עונה:
רשת היא מילה מקראית בשימושים שונים, שהמשותף להם הוא חפץ קלוע: שבכה של חלון, מקלעת בד או מלכודת קלועה. יש קושרים אותה לפועל השמי 'ירש' שפירושו תפס. בעברית בת ימינו המילה מייצגת את העולם הדיגיטלי על דרך הדימוי, וכתרגום שאילה מהמילה האנגלית net או network.
634
מריה שואל/ת: מה המקור של המילה "אגרון"?
רוביק עונה:
אֶגרון הוא שמו של המילון הראשון בעברית, שנכתב על ידי רב סעדיה גאון, והוא מתייחס לכך שבמילון נאגרות המילים בעברית. אִגרון היא מילה בעברית החדשה, ופירושה קובץ מכתבים או איגרות.
635
תם שואל/ת: ינוקא - מה מקורו ומה משמעותו?
רוביק עונה:
ינוקא היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה ילד קטן, תינוק, מן השורש ינ"ק.
636
עופר אייזנברג שואל/ת: מה מקור המילה חברהמן?
רוביק עונה:
חברהמן היא מילה יידישאית המורכבת משתי מילים: חברֶה, שהיא ההגייה היידית של המילה העברית חברָה, מָן – אדם. חברהמן הוא אם כן 'איש חברה'. יש טענה שמקור הביטוי באנשי החברה קדישה, שהיו צעירים חסונים שיכלו לחפור בורות קבר באדמת אירופה הקפואה.
637
גילה שואל/ת: מה מקור המילה אנונימי?
רוביק עונה:
המקור שממנו התגלגלה המילה לשפות רבות הוא ביוונית: אדם שאין לו שם. an – שלילה, anoma –שם.
638
מוטי שואל/ת: מה מקור המילה 'הסבר'? לתשובה יש חשיבות פילוסופית, כיוון שלהסבר יש מובנים שונים. הסבר של תופעה שונה מהסבר של תמונה, למשל.
רוביק עונה:
השורש סב"ר וכן החלופה שׂב"ר נושאים את גרעין המשמעות של מחשבה והבנה. במקרא מופיע הצירוף "את החלום ואת שׂברו", כלומר, פתרונו, הדרך בה אנו מבינים את החלום. הסבר היא מילה בעברית החדשה, במשקל הנקשר לענייני חשיבה, הבחנה וכדומה כדוגמת הבדל, הפרש, הכוון ועוד.
639
נעמי שואל/ת: מה מקור המילה קישקוש? ראיתי שיש מילה כזו בתלמוד. איך היא חודשה ומתי?
רוביק עונה:
הפועל 'קשקש' מופיע במשנה ופירושו דפק על דבר מה, השמיע צליל, בדרך כלל מתכתי. זו מילה אונומטופאית, כלומר, משמעותה גלומה בצליל המילה, והיא מזכירה את האמרה הידועה "איסטרא בלגינא קיש קיש קריא": מטבע בכד משמיע קול קיש קיש. קשקוש זכתה בשפת הדיבור הישראלית למשמעויות נוספות כגון דיבר שטויות, השמיע דברים חסרי טעם כאותו מטבע בכד; וכן שרבט, צייר ציור חסר סדר וטעם. ל'קשקש' בתלמוד גם משמעות של חפירה במעדר, אך משמעות זו לא נשמרה בעברית החדשה.
640
נתנאל זינגר שואל/ת: רציתי לברר את מוצא המילה 'מקור', הן בהקשר של בעל חיים והן בהקשר של ראשית.
רוביק עונה:
מָקוֹר במשמעות אתר שדברים מתחילים ממנו היא מילת מקראית מן השורש קור, שפירושו חפר והבקיע. במקורה היא קשורה לנביעת מעיינות. מכאן הפעלים קר והקיר במקרא: "אני קרתי ושתיתי מים" (ישעיה לז 25) . מַקּוֹר התלמודית היא מן השורש נק"ר, מייצגת את פעולת הנקירה של הציפור, ומקורה ארמי.
641
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה אוויר?
רוביק עונה:
אוויר היא מילה תלמודית שמקורה יווני: aer. היא קרובה למילה הארמית אווירא ואולי אף מושפעת ממנה, שגם מקורה יווני. מן המילה היוונית התגלגלו מילים דומות לשפות אירופה, כגון air בצרפתית ואנגלית, aire בספרדית ועוד.
642
אורי טוכלר שואל/ת: אני מבקש לדעת מקור המילה 'זולת' והשורש?
רוביק עונה:
זולת עברה הרחבת משמעות. במקרא ובתלמוד זוהי מילת יחס מסייגת, בדומה ל'אלא אם', וממנה התפתחה צורת המשנה 'זולתי'. בלשון ימי הביניים המילה התרחבה והיא משמשת גם כשם עצם – זולת הוא האחר, מה שנמצא מחוץ לנו, ולאו דווקא אדם. בעברית החדשה השימוש מתמקד בבני אדם וטעון בערכים מוסריים ופילוסופיים, ומכאן גם המילה המחודשת זולתנות: אלטרואיזם. אין ידיעה מוסכמת על מקור המילה, אך יש שקושרים אותה לשורש 'זול', שהרי הזולת במקורו הוא מה שמורחק, מה שאיננו מתקבל.
643
חנוך לקח שואל/ת: אילו שורשי המלים טמיר ומטר?
רוביק עונה:
השורש של טמיר הוא טמ"ר. טמיר היא מילה מתקופת ימי הביניים, אך הפועל טימר מופיע בתלמוד במשמעות החביא או טמן, והוא נוצר בעקבות השורש הארמי הזהה והפועל טמר. מט"ר הוא שורש מקראי, וממנו המילים מָטָר והפועל להמטיר, ובעברית החדשה מטרייה, ממטרה ועוד.
644
יוני שואל/ת: של מי המקור של המילה "מרכז"? יש אותה מילה בטורקית, ורציתי לדעת מי לקח ממי.
רוביק עונה:
גם אנחנו וגם הטורקים לקחנו את המילה מערבית. בטורקית נמצא לא מעט מילים ערביות. המילה מרכז נכנסה לעברית ממילה ערבית דומה בתקופת מערכת היחסים ההדוקה בין יהדות תור הזהב בספרד לבין השלטון והתרבות הערבית.
645
יאיר שואל/ת: מקור המילה טפלול? למה האקדמיה בחרה בשם זה למניפולציה?
רוביק עונה:
המונח 'טפלול' חודש ואושר באקדמיה ב-1971 בתחום הכימיה וכן שימש בפסיכולוגיה. הוא מתייחס למשמעות השלילית של 'טפל', חסר ערך, בלתי ראוי, ומכאן טפלול, בהכפלת הל': השפעה באמצעים בלתי ראויים. המונח משמש מאז בתחומים נוספים.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >