שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
שרון שואל/ת: מה מקורה המילה רובה (או רובע?) לאריחים?
רוביק עונה:
בשפות המוכרות לנו לא נמצאה מקבילה הדומה ל'רוֹבָּה'. כל רעיון או מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
362
גיא שואל/ת: מה מקור המילה 'ערבה' בהתייחסות לאיזור הגאוגרפי? האם קיים קשר לעם הערבי?
רוביק עונה:
לשורש ער"ב משמעויות רבות שאינן קשורות זו בזו. השם 'ערב' והתואר 'ערבי' אינם קשורים לערבה. לגבי מקורה של ערבה גיאוגרפית יש כמה השערות ואין ביטחון לגבי אף אחת מהן. השערה אחת קושרת אותה למילה האתיופית 'עַבָּרָה' שפירושה עקרות, סטריליות בהתייחסות להיעדר הצמחייה. השערה אחרת קושרת המילה למילה הערבית הקדומה ע'רב, הקשורה בפרישה או התרחקות מתחום או אזור.
363
דרורה זנדני שואל/ת: מה מקור המילה קיקי? הריקוד שסוחף את הרשת?
רוביק עונה:
הריקוד קשור לשירו של דרייק in my feelings שבראשיתו נזכרים כמה שמות: היי קיקי, היי נומי, היי בריאן. קיקי הוא השם הראשון, והוא הפך לשם הריקוד והטרנד של קפיצה ממכוניות לצורך הריקוד.
364
מיכה עשת שואל/ת: מה מקור ושימוש במילה 'פוס'?
רוביק עונה:
המקור הוא מצרפתית: pouse, שפירושה אגודל, בעקבות הנוהג במשחקי ילדים של פעם להרים אגודל כסימן להפסקה במשחק. יש כמה מונחי משחקי ילדים מן העבר שמקורם בצרפתית, כמו 'צמבל', 'אן-די-טרואה ועוד. הטענה שהמקור של פוס הוא במילה האנגלית pause אינה נכונה.
365
משה שואל/ת: מה מקור המילה טלית? איך המילה ציצית התגלגלה למילה טלית?
רוביק עונה:
אין קשר לשוני בין טלית לציצית. ציצית מוקדמת יותר, מופיעה בתנ"ך והיא הרחבה של המילה 'ציץ', היא מציצה מן הכותונת כמו ציץ הפרח. טלית היא מילה תלמודית, ככל הנראה היא קשורה לפועל טל"ל שפירושו כיסה, והוא קרוב לשורש צל"ל ולמילה צֵל.
366
ניקולא שואל/ת: תהיתי אם שם הירק גזר מגיע מהשורש ג.ז.ר (גזר דין, לגזור) או מונח מחודש השאול משפה לועזית? מחיפוש בכתבי הקודש עד כה לא מצאתי את המונח המבוקש.
רוביק עונה:
אין קשר בין הירק גֶזֶר לשורש גז"ר והמילים שנגזרו ממנו. שם הירק הוא במקורו ארמי (גְזַר) וכן ערבי (ג'זר) והוא מופיע בספרות ימי הביניים.
367
מירב אליס שואל/ת: מהו מקור המילה "תעד"?
רוביק עונה:
'תעד' הוא פועל חדש יחסית, שנגזר מן המילה 'תעודה', שמקורה בתנ"ך ופירושה שם עדות או תורה. בעברית החדשה 'תעודה' משמשת במשמעות מסמך המציין תואר, הישגים וכדומה, וכן סוגה בספרות ובעיתונות הכתובה והמשודרת, המביאה בהרחבה אירועים שהתרחשו על פי מסמכים וראיונות. מן המילה 'תעודה', שהשורש שלה עו"ד, נגזר במשמעות השנייה שורש חדש: תע"ד, והפועל לתעד, מתועד וכדומה.
368
עמית רחמיאן שואל/ת: התווכחתי עם המפקדת שלי ואשמח לדעת מה מקור המילה ״קלוקל״? מה המשמעות שלה ובאיזה סיטואציה נהוג להשתמש בה. האם היא נחשבת מילה בשפה גבוהה?
רוביק עונה:
המילה 'קלוקל' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר, שם נכתב "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". קלוקל פירושו גרוע, חסר ערך, וקושרים אותו לפועל קל"ל הקשור גם לקלות וחוסר ערך, וגם לקללה. זו אינה מילה יומיומית, אבל בהחלט אפשר לשמוע אותה בנסיבות שונות: "טקסט קלוקל", "התנהגות קלוקלת" וכדומה.
369
ציפי שואל/ת: מה מקור המילה צביון, מה משמעותה ופירושה המדויקים, והאם יש מילה כזו באנגלית או בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'צביון' מופיעה בלשון חז"ל במשמעות רצון, תשוקה ושאיפה. השורש צב"ה משמש במשמעות זו במקורות, וקשור גם ל"צבי" במשמעות יופי והדר, כמו בביטוי שבתנ"ך "ארץ הצבי". מכאן, כבר בתלמוד 'צביון' פירושה גם דמות או צורה בהקשר רחב, הרחבה מהמשמעות הראשונה: 'הדרך שבה אנו שואפים שדבר מה ייראה'. בעברית החדשה זו המשמעות המקובלת של המילה. המילה הקרובה ביותר באנגלית היא character, אבל היא אינה עונה על הניואנס המיוחד של 'צביון'.
370
רוזליה שואל/ת: : מה האטימולוגיה של המילה צומת? באוטובוס בו נראו שמות התחנות בעברית ובערבית שמתי לב לדמיון ושוני בין שתי השפות: "מרכז" - בשתי השפות או "מתחל" (mathal)- כניסה בערבית. "צומת" בערבית נשמע לי כמו "מפרק" (mafrak) וזה די הגיוני, לדעתי. אז מאיפה המילה "צומת"?
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה תלמודית שפירושה כמו היום, נקודת חיבור, במקרה התלמודי "צומת הגידים", בימינו "צומת דרכים". הפועל צָמַת בתלמוד פירושו חיבר. לפעלים ומילים מן השורש צמ"ת גם משמעות נוספת, שאינה קשורה, דיכא או הרס, וממנו כנראה נגזרו 'צמית' ו'לצמיתות'.
371
רותם ג'קסון שואל/ת: מאיזו שפה הגיעה המילה פמפלטים?
רוביק עונה:
המילה 'פמפלט' הגיעה מצרפתית במשמעות חוברת המציגה רעיונות, דעות וטענות. המקור הוא בשיר אהבה לטיני מן המאה ה-12 המתחיל במילה פמפילוס.
372
אייל שואל/ת: מאיפה המילה ״איפוק״ הגיעה? איפוק זה לא ריסון (restraint). האם יש קשר ל״אופק״?
רוביק עונה:
הפועל 'התאפק' מופיע שבע פעמים בתנ"ך, כמו בסיפור יוסף ואחיו ("ולא יכול היה יוסף להתאפק") או במגילת אסתר ("ויתאפק המן"). במקרים אלה ואחרים דובר על אדם סובל המתגבר על סבלו, ואכן בשפות שמיות אחרות משמעות השורש אפ"ק היא חיזק. השורש אפ"ק מופיע בבניין פיעל בעברית החדשה, בעיקר בשם הפעולה איפוק, המציין תכונה או דפוס התנהגות של התגברות על רצון עז או סבל. לכל אלה אין קשר למילה 'אופק', שנכנסה לעברית בימי הביניים בהשפעת המילה הערבית אֻפְק, ומכאן גם שם התואר 'אופקי'. כמו כן אין לאלה ככל הנראה קשר למילה התנכית אפיק, המתייחסת לקרקעית הנחל.
373
דר שואל/ת: מה האטימולוגיה של "אוב", כמו אצל בעלי אוב? הבנתי מגוגל שזאת מילה מקראית והבנתי מה הפירוש שלה, רק את האטימולוגיה לא הצלחתי לאתר.
רוביק עונה:
האטימולוגיה אכן אינה ברורה. יש קושרים את המילה לפועל הערבי אַבָּא שפירושו לסגת, לשוב לאחור, שהרי בעלי האוב חוזרים אל המתים ואל העבר.
374
עינת אלחדף שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה כמו בצירוף 'ייחור של תאנה' ואחרים. יש שקושרים את המילה לפועל הערבי חַרָא שפירושו גמיש.
375
צהלה שואל/ת: בכתבה לגבי: 'טלית' כבודו כתב: בימי הביניים חיברו לה תארים בזכרון: פסול, גדול, קטן. אודה מאוד אם כבודו יפנה אותי לספר המוקדם ביותר שזה מוזכר בו.
רוביק עונה:
בשו"ת "אור זרוע" מן המאה ה-13 נכתב: "ואדם שיש לו טלית קטן ובא לבית הכנסת ומתעטף בגדול ובירך ויצא מבית הכנסת וחזר לבית הכנסת בעוד טלית קטן עליו, אינו חייב לברך על טלית גדול פעם שינית". באותה תקופה המונחים האלה מופיעים בכתבים נוספים.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >