שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
אלימלך גזית שואל/ת: מה בין שלומיאל לשלימזל, ומה מקור המילים?
רוביק עונה:
שלומיאל הוא לא יוצלח, אדם מגושם שאינו מצליח לבצע כהלכה פעולות פשוטות. שלימָזֶל הוא אדם חסר מזל. מקור שתי המילים הוא ביידיש. שלומיאל במקור הוא דמות תנכית, הנשיא לבית שמעון, ויש השערות שונות איך ומדוע קיבל את המשמעות היידישאית. שלימזל מורכב משתי מילים: schlimm, בגרמנית: גרוע, מזל – בעברית. הבדיחה הידועה אומרת שהשלומיאל שופך את התה הרותח על חולצתו של השלימזל.
377
אסף שואל/ת: מה מקור המילה אמנם?
רוביק עונה:
אָמנם (נהגית omnam) היא מילה מקראית מן השורש אמ"ן המעיד על ביטחון ויציבות, בתוספת הסיומת –ם המוכרת ממילים שונות כגון חינם, ריקם ועוד, ומאפיינת תוארי פועל. בתנ"ך יש צורה משנית: אֻמנם, בקובוץ, המופיעה רק במסגרת משפט שאלה: 'האֻמנם?' , 'האף אֻמנם?'
378
לילי שואל/ת: מאיפה מגיע הביטוי "השם" מ'ברוך השם'. האם זה מהתנ"ך? ואם לא אז מאיפה הוא מגיע?
רוביק עונה:
'השם' הוא אחד מכינוייו של אלוהים. יש לשם הזה בסיס בתנ"ך, אך בלשון חכמים הוא התפשט ומשמש דרך מקובלת להתייחס לאלוהים בלי לציין שם ספציפי, מאחר שיש איסור על השמעת שם האלוהים, יהוה. מקור הברכה 'ברוך השם' הוא בתהילים, כאשר 'אדונָי' הומר ב'השם' מאוחר יותר: "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה".
379
מאיה שואל/ת: מהי האטימולוגיה למילה פלס?
רוביק עונה:
המילה פלס מופיעה בתנ"ך פעמיים, והיא קשורה לשורש פל"ס ולפועל לפלס: לפלס דרך – ליישר דרך, להתקדם בדרך ישירה. פֶלֶס – כלי הקובע שהבנייה ישרה. יש לשורש זה כנראה קשר לשורש פל"ש (מפולש – עובר דרך...), המופיע בשפות שמיות שונות.
380
נעמי שואל/ת: מה מקור המילה נחשול?
רוביק עונה:
המילה 'נחשול' היא תלמודית, בהשפעת המילה הארמית נחשולא. קושרים אותה לשורש חש"ל המופיע בעברית וכן בשפות שמיות אחרות במשמעות פריצה, דפיקה, התקדמות בכוח ועוד.
381
יוסף קדישר שואל/ת: מאיזו שפה במקור הגיעה המילה "חייט": עברית ערבית או פרסית?
רוביק עונה:
'חייט' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה. הוא חידש אותה בעקבות הערבית שבה המילה דומה מאוד: ח'יאט, בעקבות המילה חוט.
382
אלי יצחקי שואל/ת: מה מקור המילה יחף ומה שורשה?
רוביק עונה:
'יחף' היא מילה מקראית, המופיעה חמש פעמים בתנ"ך. בספר שמואל מסופר על דוד המלך ההולך יחף במעלה הר הזיתים. היא קרובה למילים דומות בארמית וערבית. כמו מילים רבות אחרות אין למילה שורש מקורי, אבל היא הולידה שורש – יח"ף. בעברית החדשה יש שימושים נדירים בפעלים כמו ייחף או התייחף. למהלך כזה אנו קוראים "שורש גזור שם".
383
אסנת גיל שואל/ת: נזכרתי במילה מפעם 'דאחאלה Dachale שהשתמשו בה במקום המילה התנגשות, אשמח לדעת מה מקורה.
רוביק עונה:
דַחְלֶה פירושה בערבית גלגול, סיבוב. בסלנג הישראלי פירושה דחיפה. השימוש במילה התיישן.
384
יונית אבני שואל/ת: מה מקור המילה "לאמץ", כלומר לאמץ ילד? כנגזרת ממנו לאמץ רעיון וכו'.
רוביק עונה:
בדרך כלל 'אימץ' פירושו בתנ"ך חיזק והגביר. ואולם בספר תהילים נכתב: "וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּֽךְ" (פ 16). רש"י מוסיף בפרשנות לפסוק: "ועל עשו שהיה בן חביב לאביו". רד"ק קושר את הפסוק ל"בן פורת יוסף". מכאן אומץ השימוש בפועל לאימוץ בנים, רעיונות וכדומה.
385
ניר וחן שואל/ת: ראינו שלפועל לקרצף יש שורש מרובע ומקבילה בארמית. האם המילה בעברית מקורה בארמית ולשתיים משמעות דומה, ואיך היא נכנסה לעברית?
רוביק עונה:
אין ספק שמקור הפועל לקרצף המופיע בתלמוד הוא ארמי, כמו מילים ופעלים רבים אחרים. לגבי מקורו הארמי יש השערות שונות שקשה להוכיחן. חלק קושרים אותו ל'קצף', ואחרים ל'קרץ'.
386
שלמה בן יוסף שואל/ת: מהו מקור ושורש המילה ריבון?
רוביק עונה:
המילה 'ריבון' מופיעה בתלמוד ונפוצה מאוד במסורת היהודית במשמעות האל, ובעברית המודרנית, השליט, בעל הסמכות. מקור המילה בארמית: ריבונא, והשורש הוא רבב, שממנו נגזרות מילים רבות כמו רב, ריבוי, רבבה ועוד ועוד.
387
דליה גנור שואל/ת: מה מקור המלה "דווקא"?
רוביק עונה:
'דווקא' היא מילה ארמית-תלמודית נפוצה, ופירושה המילולי 'הדיוק'. בתלמוד היא משמשת כתואר פועל במשמעות 'בדיוק', וכך גם 'לאו דווקא': לא בדיוק. היום 'דווקא' משמשת כמילת הדגשה ולפעמים התרסה (הסרט היה דווקא מוצלח), כלומר: מה שאני אומר הוא הנכון והמדויק.
388
דנה שואל/ת: מה מקור המילה נערה?
רוביק עונה:
'נערה' היא צורת הנקבה של 'נער' ומופיעה בתנ"ך 63 פעמים. בהופעות שלה בתורה (חמשת החומשים) היא מופיעה כמעט תמיד בלי ה': נַעֲרָ. על מקור המילים 'נער', 'נוער' ו'נעורים' ומכאן גם 'נערה' ו'נערות' יש שתי השערות. השערה אחת היא שמדובר בניעור, בטלטול, בפריצה קדימה. לאפשרות זו מקבילה בגרמנית, שבה werfen פירושה גם השלכה, התפרצות קדימה וגם להיות צעיר. השערה שנייה היא שמדובר בקולו המתחלף של הנער, הנשמע כנערת חמור.
389
ורד עמית שואל/ת: תהיתי מאיפה הגיעה המילה ״שרלילה״ לעברית, ואם מערבית אז מאיזה להג של הערבית (כי שאלתי דובר ערבית מאבו גוש, והוא לא מכיר אותה). שימוש בווריאציה של המילה: ״רול, רול, לחם עם פול, צא, עמוד ממול, נראה אותך שרלול!״ (מתוך ״השד על ההר״ / רונית חכם).
רוביק עונה:
אין הסכמה מלאה על מקור המילה, ההשערה שהצעתי במילון הסלנג וזכתה גם להסכמה היא שהמקור הוא בפועל הערבי שַעַ'ל הנשמע שַרַל: עָבַד. שרלילה היא נערה עובדת, כלומר, זונה. מכאן גם צורות המשנה שרלולה, שרליל, שרלילון, שרלול ועוד. מילים קרובות באותה משמעות: שרמוטה, שרשוחה ושרטוחה.
390
כפיר רפאלי שואל/ת: מה שורש המילה ״יתכן״?
רוביק עונה:
השורש הוא תכ"ן, שורש המופיע בתנ"ך וקשור לעיצוב, לתכנון, ליצירת מערכת או מוצר עתידי, ומכאם גם תוכן, תוכנית ועוד. 'יתכן' היא צורת הנפעל בעתיד נסתר של תכ"ן, אך היא אינה משמשת כפועל, למרות שבתנ"ך יש לה הופעה אחת כפועל רגיל, אלא כתואר פועל.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >