שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
יוחאי אוזן שואל/ת: בפיתה 12 ש"ח, בלפה 15 ש"ח, חלה ולחם אחיד. מכירים מקורות הבגט והג'בטה, אבל מאיפה הגיעו שמות הלחמים הישראליים? במאפיה הערבית הכל חובז.
רוביק עונה:
החלה והלחם הגיעו מן התנ"ך. החלה היא המאפה החלול, או לחילופין המאפה המתוק. הלאפה הגיעה מן הערבית, מן השורש לפ"ף, והיא קשורה בליפוף מזון באמצעות הלאפה. לפה (פ' רפה כפולה) היא בערבית מצנפת או טורבן המלופפים סביב הראש. 'פיתה' היא מילה יוונית, בעקבות petta, שפירושה ביוונית סובין.
482
מיכאל שואל/ת: הייתי רוצה לדעת מה מקור המילה העברית "מצפון", כלומר החוש המוסרי המבדיל בין טוב ורע. האם המילה מופיעה בתנ"ך, ואם כן אשמח לקבל הכוונה למקום הימצאותה בתנ"ך.
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתנ"ך, בספר עובדיה: "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָֽיו" ופירושו מסתור, מטמון חבוי. בימי הביניים הועתקה המשמעות העכשווית: מוסר כליות וחשבון נפש, וזאת בהשפעת הערבית, שבה דאמיר (ד' נחצית) פירושה מצפון, בעקבות הפועל דמר שפירושו הצפין והסתיר.
483
נוה שואל/ת: מה מקור המילה הֶגֶה?
רוביק עונה:
מקור 'הגה' במשמעות מילה או צליל בתנ"ך. המילה מופיעה בו שלוש פעמים במשמעות קול או אנחה. מכאן גם מילים כמו הגייה, היגוי וכו'. בהרחבה, מאחר שהוגים רעיונות על ידי השמעתם, התפתח השורש גם לתחום המחשבה במילים כמו הגות והיגיון, אך הֶגֶה קשור לתחום הקול. המילה הֶגֶה באמצעות מכשיר ניווט מקורה בימי הביניים, וייתכן שהתגלגלה ממשמעות אחרת של הג"ה: העביר, הסיר, כמו "הוגה מן המסילה".
484
תמר פארן שואל/ת: תהיתי מה מקור המילה 'אולר', אך לא מצאתי מידע באינטרנט. אשמח לעזרתך.
רוביק עונה:
כל חכמי הלשון הפכו והפכו ולא מצאו מקור סביר למילה 'אולר'. היא פשוט צנחה לה ללשון חכמינו, ומאז היא שלנו לנצח.
485
אבי שואל/ת: אודה על מקור המילה נישואין. כמו כן, הביטוי ׳נשוא את ראש׳ כדרך מניין. האם ניתן להצביע על קשר בין המילה נשוא למילה נשואין?
רוביק עונה:
שתי המילים הן מן השורש השכיח נש"א, שפירושו הֵרים. חמש פעמים בתנ"ך מופיע הניב 'נשא אשה', המתייחס לכך שהבעל מרים או מעביר את האשה, פיזית ומטפורית, ממשפחתה וביתה אל ביתו. מכאן התפתחה הצורה הארמית-תלמודית נישואין. הניב הקדום 'נשא את ראש..' במשמעות סָפַר מתייחס לשיטות ספירה קדומות.
486
דוד פאלק שואל/ת: בהרצאה בנושא הצלבנים בעכו נאמר כי מקור המילה באגט היא מהמילה באקולום (אינני יודע איך כותבים בלטינית) - המוט של הבישופ. לא מצאתי תימוכין לכך, אלא רק תיאורים על המצאה צרפתית. האם נכון?
רוביק עונה:
המקור הקדום הוא אכן לטיני – baculum שפירושו מוט, לאו דווקא של בישוף. ממנו התגלגל לאיטלקית: bacchio – מוט, ומכאן bacchietto – מוט קטן. המילה הצרפתית baguette שימשה במאה ה-18 בארכיטקטורה. המשמעות הגסטרונומית מוכרת מן המאה העשרים.
487
ז'אנין בן עמי שואל/ת: מה מקור המילה "הגיון" - האם הוא יווני?
רוביק עונה:
'היגיון' היא מילה מקראית שפירושה מחשבה, כמו בתהלים: "אמרי פי והגיונות לבי", וכן קול נגינה, ויש רואים בה גם שם של כלי נגינה. היא קשורה לשורש הג"ה, ולמילים כמו הגה, הגות והגייה, השמעת קול. זוהי מילה עברית-שמית קדומה, ואין לה כל קשר ליוונית.
488
יהונתן שואל/ת: אני חייל, ולאחרונה תהיתי מה מקור המילה "הנפצה".
רוביק עונה:
'הנפצה' היא מילה צבאית שפירושה התפשטות מהירה של שמועה, בדרך כלל דרמטית. אין לה מקור בטקסט כלשהו, וככל הנראה נולדה בסלנג הצבאי כשילוב של 'הפצה' ו'נפץ'.
489
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה "זַמָּר" (במובן של איש ששר). האם זו הטיה מודרנית של מיזמור או זמר (במובן של שיר), או שיש לכך מקור קדום יותר?
רוביק עונה:
זַמָּר מופיעה בתנ"ך פעם אחת ברבים, בספר עזרא: זַמָּרַיָא. זוהי מילה ארמית ופירושה מנגן.
490
עמרי שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה 'נגר' וכן 'נגרות'. למיטב ידיעתי היא לא מופיע בתנ"ך, המילה המקבילה בערבית דומה, ויש שם משפחה יהודי כזה.
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד, בהשפעה ארמית: נַגָּרָא, ושלא במקרה היא מופיעה במקביל בערבית, ולכן יש גם יהודים ששם משפחתם נג'אר.
491
עפר חקלאי שואל/ת: למה נקרא השם העברי שלבקת למחלה הרפס?
רוביק עונה:
המילה שַלְבֶּקֶת נקבעה במילוני האקדמיה בשנות התשעים של המאה הקודמת בעקבות המילה הארמית שַלְבּוּק, שהיא המילה המקבילה בתרגום יונתן למילה אבעבועה, המופיעה בספר שמות. היא נגזרה על פי משקל המחלות מן התנ"ך, בדומה לדלקת, קדחת וצרעת.
492
צבי שטרן שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה קוגנטי.
רוביק עונה:
בלשון המשפט קוגֶנטי פירושו מחייב ושאינו בר התניה. הוא צורה עברית של המילה האנגלית cogent, מחייב, גם במשמעות משפטית זו. המילה האנגלית היא גלגול של הפועל הלטיני cogere שפירושו להתקדם או לנוע יחד.
493
אלכסיי שואל/ת: מה המקור של מילה פלדה?
רוביק עונה:
המילה פלדה מופיעה בתנ"ך פעם אחת, ברבים: "אש פלדות", והכווונה כאן ללהבת אש. משמעות זו מופיעה גם בימי הביניים בצורה המשנית פֶלֶד. המשמעות המוכרת היום, ברזל קשה הנוצר באמצעות התכה היא בעברית החדשה, והיא מושפעת מהמילה הערבית פוּלָאד במשמעות זו. אפשר לראות מהלך הגיוני ממשמעות האש בתנ"ך למתכת הנוצרת בהתכה בעברית החדשה.
494
עוזי פז שואל/ת: האם יהיה נכון לומר או לכתוב כי מקור שמו של היעל הוא בפועל עלה?
רוביק עונה:
המילה יעל מופיעה בגירסאות דומות בשפות שמיות רבות, ובאף אחת מהן אין רמז לכך שהשם קשור לשורש על"ה. י' של יעל היא אות שורש שאין לה גילוי ב'עלה'. ככלל, רוב שמות החיות אינן קשורות לשורש קדום, אף כי לעתים נגזר משמן שורש מאוחר יותר.
495
דגן אשל שואל/ת: מה מקור המילה בָקָר (חיות משק גדולות)? מדוע בחרו בשורש זה לתיאור חיות משק אלו?
רוביק עונה:
המילה בקר מופיעה בצורות דומות בשפות שמיות שונות. יש קושרים אותה לשורש בק"ר שמשמעותו להבקיע, ומכאן המילה בוקֶר, המבקיע את הלילה. מכאן שלבקוע או להבקיע פירושו לחרוש, והבקר הוא 'בעל החיים החורש'.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >