שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
לימור שואל/ת: מה מקור המילה כפור (קרה), ומדוע המילה כתובה בכף ולא בקוף, שהרי היא קשורה לקור וקיפאון?
רוביק עונה:
כפור מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך. בארמית מצויה מילה קרובה – כפורא, אך לא נראה שיש כאן השפעה של הארמית על המילה העברית. הדמיון לקור ולקיפאון מקרי. יש לזכור שכ' (דגושה) וק' הם עיצורים שונים.
497
מוקי שואל/ת: מה מקור המילה ספסרות?
רוביק עונה:
'ספסר' היא מילה תלמודית שפירושה איש ביניים, מתווך. בעברית החדשה נלוותה לה משמעות שלילית של מתווך הפועל בחוסר יושר ובהפקעת מחירים, אף כי יש לכך רמז כבר בתלמוד. מקור המילה בפרסית במשמעות דומה: סִפְסַר. ספסרות והפועל לספסר נוצרו בעברית החדשה בעקבות המילה התלמודית.
498
רינה שואל/ת: מה מקור המילה כשכוש (זנב כלב)?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, והפועל מתייחס תמיד לכשכוש זנב הכלב. ההערכה היא שזהו פועל אונומטופאי, מזכיר את הרחש הנוצר מנענועי הזנב, כפי ש'קשקש' ו'שכשך' הם גם כן פועלי צליל.
499
רעיה ירון שואל/ת: חשבתי על המילה 'בריון', וכמי שמאד אוהבת את השפה אני מעלה סברה – האם המילה ברייה שייכת להסתעפות של המילה בריון, כמו גם המילה בר, במובן של בן.
רוביק עונה:
מקורה של המילה בריון המופיעה בתלמוד במשמעות לוחם, לעיתים אלים וגס, לא ברורה ויש לה כנראה שורשים באכדית. המילה ברייה אינה קשורה לבריון, היא צורת משנה של בריאה. לשתי אלה אין קשר ל'בר', בן בארמית.
500
יוסי לונטר שואל/ת: מה מקור המילה בינתיים? עלה במוחי רעיון נחמד, שכמובן אינו נכון, שהמילה הינה שיבוש של "בין עתיים" קרי, בין עת לעת.
רוביק עונה:
'בינתיים' היא צורת הזוגי של 'בינות', הרחבה של 'בין'. במשנה היא מתייחסת למקום ולא לזמן. השימוש המקובל בה היום קשור לזמן, אך כאמור אין לכך קשר ל'בין עתיים', אף כי המחשבה נאה.
501
מירית בן אפרים שואל/ת: מה מקור המילה המילה מְצֵרה: ״מצרה אני שלא נעשה די״? אם מתוך צער, אז להיכן נעלמה העין?
רוביק עונה:
המילה מצֵרָה היא בבניין הפעיל מן השורש צרר. הצירֶה הוא תשלום דגש מאחר שאין אפשרות להכפיל את העיצור ר'. מן השורש הזה יש מילים נוספות כמו צָרָה, צורר ועוד. הדמיון למילים מן השורש צער מקרי.
502
מנדל שואל/ת: אשמח לשמוע מה מקור המילה "דאז"? האם יש קשר למילה הלטינית "de"?
רוביק עונה:
'דאז' הוא צירוף ארמי: ד+אז, כאשר ד' היא המקבילה הארמית ל'של' (ובמקרים אחרים לש' הזיקה). שלג דאשתקד: שלג של אשתקד. דאז = של אז, של ימים עברו. אין לכך קשר ללטינית.
503
נחמה בסביץ שואל/ת: מה מקורה הארמי של המילה תרגימא, האם היא ביחיד או ברבים?
רוביק עונה:
תרגימה או תרגימא היא מילה תלמודית שמקורה יווני. המילה המקורית היא tragema, והיא קשורה לפועל tragein שפירוש ללעוס. הפועל הזה הוא גם בסיס המילה טרגדיה. זו מילה ביחיד אבל בתלמוד היא מופיעה תמיד בצירוף 'מיני תרגימא'.
504
איתן שפיר שואל/ת: אשמח לדעת מה משמעות המילה 'שטוצר' ומה מקורה?
רוביק עונה:
שטוצר הוא שם לצינורות להשקייה חקלאית היוצאים מן הקרקע כדי לאפשר טיפול וויסות בזרמי המים להשקייה. המקור הוא במילה הגרמנית Stütze שפירושה עמוד. הפועל Stutzen פירושו לתמוך. המילה נקבעה על פי צורת מערכת הצינורות הניצבת מתוך הקרקע.
505
אלימלך גזית שואל/ת: האם "טקט" מבטא התנהגות נימוסית ומנין המילה?
רוביק עונה:
פירוש המילה טקט הוא התנהגות רגישה, בדרך כלל דברים הנאמרים מתוך רגישות לאדם השני, לסיטואציה וכדומה. המילה התגלגלה מלטינית שם tactus הוא חוש המישוש או הנגיעה, ו- tangere פירוש לגעת. יש אם כך מקור משותף ל'טקט' ולנגיעה.
506
דודי שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור המילה מִדְבָּר. באנגלית למילה יש משמעות של עיזבון, שממה, ישימון... אולם בעברית המקור מצביע אולי על השורש ד.ב.ר?
רוביק עונה:
מדבר במקורו הוא מקום רעיית הצאן, כלומר מרחב שיש בו צמחייה כלשהי. הדגש במשמעות המקורית של המילה הוא אפוא היציאה ממקום יישוב ולא היעדר צמחייה. אין לכך קשר למילים אחרות במשקל דב"ר כמו דיבור, דָבָר, דֶבֶר (המחלה), דְבִיר (קודש הקודשים) ועוד.
507
הארווי באק שואל/ת: מה מקור המילה 'כָבוּל' במשמעות אדמת טחב ספוגית, peat באנגלית?
רוביק עונה:
המונח מופיע במילוני האקדמיה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. המחדשים הסתמכו על אזור 'ארץ כבול' שאותו מסר שלמה לחירם בתמורה לעצי הארזים (מלכים א ט 13). חירם לא אהב את האזור ושאל "מה הערים האלה אשר נתת?", ולכן קרא לו ארץ כבול. בתלמוד תוהים מדוע הארץ נקראה כך, ומסבירים שזו "ארץ כבולה", בארמית "ארעא מכבלא", בשני הסברים. האחד: שהאדמה כובלת, מטביעה את הרגל עד הקרסול, והשנייה שזוהי ארץ שאינה נותנת פירות, ארץ כבולה או קשורה. לכך על פי התלמוד מתייחס גם הפסוק במשנה "שהרחלים יוצאות כבולות", והכוונה שקושרים אותן כדי שהזכרים לא יעברו אותן, ולא יוכלו ללדת.
508
רבקה שואל/ת: האם מקור המילה "סטיפה" הוא מבולגרית?
רוביק עונה:
סטיפה היא מילה בלדינו שפירושה ערימה או חבילה. היא התגלגלה מתחום הימאות. אסטיפאדור הוא פועל נמל, והסטיפות היו ערימות החבלים הכבדים הקשורים לעמוד בחוף, ומשמשים לקשירת ספינות המגיעות לנמל. היהודים הבולגרים דיברו לדינו, אבל המקור הוא ספרדי ולא בולגרי.
509
רבקה שואל/ת: מה מקור המילים "נו" ו-"צוּפר"? האם מקורן בהונגרית? צפיתי השבוע בסרט הונגרי ולהפתעתי שמעתי את המילים הללו.
רוביק עונה:
'נו' היא מילה סלאבית שהתקבלה ביידיש וכך נדדה לשפת הישראלים. סביר להניח שהיא נדדה גם להונגרית. צ'ופר הוא ביטוי סלנג ישראלי משנות השישים, גלגול של 'משופר'. יש קושרים אותו למילה הספרדית צ'ופר, למצוץ, אבל בכל מקרה אין לזה קשר להונגרית. ככלל, קשה להצביע על ערך סלנג ישראלי כלשהו שהגיע מהונגרית.
510
אהרן שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור המילה "סיור"?
רוביק עונה:
המילה היא חדשה, אבל מקורה בארמית התלמודית. במסכת בבא מציעא עוסקים בדיני פועלים ואחריות בעל הבית עליהם, ונאמר שם "דסיירא לארעיה מדאורתא" (ע"ו ב), תרגום: שֶסִיֵיר באדמתו בערב. מכאן נגזרו בעברית החדשה הפועל סִיֵיר, וכן סַיָיר, סיור וסַיֶירת. קושרים את הפועל לשורש העברי סו"ר, שגם הוא קשור להליכה לאנשהו: "סר לביתו".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >