שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
466
דגן אשל שואל/ת: מה מקור המילה בָקָר (חיות משק גדולות)? מדוע בחרו בשורש זה לתיאור חיות משק אלו?
רוביק עונה:
המילה בקר מופיעה בצורות דומות בשפות שמיות שונות. יש קושרים אותה לשורש בק"ר שמשמעותו להבקיע, ומכאן המילה בוקֶר, המבקיע את הלילה. מכאן שלבקוע או להבקיע פירושו לחרוש, והבקר הוא 'בעל החיים החורש'.
467
יואב שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה "עדי" ומשמעותה. האם היא מילה יחידאית בתנך?
רוביק עונה:
עֲדִי פירושה תכשיט, היא קשורה לפועל עָדָה, ומופיעה 14 פעמים בתנ"ך. כמו כן מופיעה מילה באותו כתיב בצירוף עֲדֵי-עד, 6 פעמים בתנ"ך, וכאן עדֵי היא צורה מרחיבה של עַד, במשמעות נצח.
468
מזל הררי שואל/ת: אני מתלבטת לגבי מקור המילה "לבקן".
רוביק עונה:
'לבקן' היא מילה תלמודית שמקורה יווני. במסכת בכורות יש ויכוח על פירוש המילה, לצד המילה גיחור. טענה אחת הייתה שגיחור הוא לבן, ולבקן הוא אדום. ואולם הטענה שכנגד מסתמכת על היוונית וקובעת שגיחור הוא אדום, ולבקן – לבן, וזאת בעקבות המילה היוונית leukoion, הרחבה של המילה leukos, לבן, שממנה התגלגלה לאנגלית בין היתר המילה light, אור. בהמשך המסכת אכן נכתב כהוכחה: 'מאן בעי לוקיאני ואשכח חיוורי – ביקש לבקן ומצא חיוור.
469
עדי אשד שואל/ת: האם מקור המילה "סוֹפֵר" הוא מרשימות מיסים שנגבו בעת העתיקה וקובצו יחדיו?
רוביק עונה:
לשורש ספ"ר ולמילים סֵפֶר, סיפור, ספירה, מספר, סִפרה ועוד שתי משמעויות שונות. האחת היא מנִייה, השנייה היא הצגת דברים מסודרת בכתב או בעל פה. המשמעות הראשונית של המילים בשורש זה היא על פי האכדית ושפות נוספות איגרת או מכתב. בימים הקדומים איגרות רבות נשאו מידע פיננסי או קנייני, ולכן כבר בתנ"ך סֵפֶר משמש גם במשמעות שטר (ספר כריתות, ספר המקנה), וזאת לצד עיקר שימושיו כמגילה כתובה, מכתב ועוד. מכאן התפצלו השימושים של השורש לשני כיוונים: הכיוון האריתמטי והכיוון הנאראטיבי, לשניהם גילויים בתנ"ך. פיצול משמעות כזה מוכר גם בשפות אחרות. בגרמנית נמצא את הפעלים zählen (לספור) ו-erzählen (לסַפר), ובאנגלית, בהשפעת הגרמנית, tell (לספר), ו-teller, כַספר.
470
רינה זמיר שואל/ת: מדוע וכיצד נעשתה הפנייה ״מקום״ לקב״ה. ידוע לי שזה מקדמת דנא.
רוביק עונה:
'המקום' כשם האלוהות משמש בתפוצה רחבה במשנה ובתלמוד. לשימוש הזה ניתן הסבר מאוחר במדרש: "מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו 'מקום'? - שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו". הסבר אפשרי לשימוש הוא ש'המקום' מתייחס לבית המקדש, מקום הקודש, וכן לאזכורים נוספים של מקומות קדושים בתנ"ך כמו בית אל, העמידה לנוכח הסנה ועוד. בתהליך העתקה סמנטי 'המקום' הפך לשמו של השוכן במקומות אלה, האלוהים. בכך גם נמצא פתרון חלופי לאיסור השימוש בשם המפורש, שהתחזק מאוד בלשון חכמים.
471
חניה פישמן שואל/ת: מה מקור המילה גמלון, האלמנט הארכיטקטי, בגגות מבנים, באנגלית - gable?
רוביק עונה:
'גמלון' היא מילה ותיקה יחסית בתחום הבניין, הארכאולוגיה ועוד ומופיעה בכמה מילונים מקצועיים של האקדמיה ללשון. גמלון הוא אלמנט אדריכלי בצורת משולש שווה-שוקיים בחזית של מבנה, והוא נקרא כך מאחר שהוא עשוי להזכיר דבשת של גמל. השם האנגלי gable שהתגלגל מגרמנית פירושו במקור דווקא מזלג.
472
איציק שואל/ת: אשמח לדעת מהי האטימולוגיה של המילים: בוקר, שחר, ערב, לילה.
רוביק עונה:
כולן מילים נאות מן התנ"ך, ולכולן שורשים בשפות שמיות קדומות. את המילה 'שחר' יש קושרים דווקא לחושך, לצבע השחור. שחר הוא 'היציאה מן הלילה השחור'.
473
גל נחמני שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "אין" ("אין" השוללת) בשפה העברית.
רוביק עונה:
המילה אין מופיעה קרוב ל-800 פעם בתנ"ך בשתי צורות הגייה: אַיִן, אֵין, וכן בנטיות: אינו, אינם וכדומה. יש לה תפקידים רבים, אך ברוב המקרים היא מילת שלילה המופיעה לפני שם (אֵין איש, אין מים) וכדומה. זו מילה שמית עתיקה המופיעה בשפות שמיות קדומות רבות בצורות דומות.
474
יוסי אזולאי שואל/ת: מה מקור המלה קונצרט?
רוביק עונה:
המקור הוא איטלקי, והוא הגיע לצרפתית ומשם לאנגלית. הפועל Concertare פירושו באיטלקית ליצור הרמוניה, ליצור אחדות, כאשר הקידומת con פירושה יחד, בשיתוף. הן קונצרט והן קונצ'רטו הגיעו מאותו מקור איטלקי. בעברית ניסו להעניק שם עברי לקונצרט: תזמורת או מנגינה, אך המילים האלה זכו לשימוש במשמעות שונה.
475
שרית שואל/ת: מה שורש המילה השפריץ, והאם מדובר בשורש גזור שם ?
רוביק עונה:
השורש הוא שפר"צ, והוא גזור מן הפועל spritzen הגרמני שפירושו להתיז, וגלגוליו ביידיש.
476
אבי שרביט שואל/ת: מה מקור המילה קזבובו?
רוביק עונה:
joseph kazavubu היה נשיא קונגו בשנות השישים, לאחר שהדיח את המנהיג המכהן פטריס לומומבה. יש קושרים את השם לשמו של בנו של נתן הנביא, זָבוּד. השם בעל הצלצול הייחודי משמש במשחקים שונים, אבל אין לו משמעות עצמאית.
477
חלי בן שימול אלבחרי שואל/ת: אני מחפשת מקור לשימוש במילה "עזוב" בסלנג. האם אפשר לקשר אותו לדיבור מזרחי? מצאתי שבמרוקאית יהודית מילה אחת (כלי) משמשת במשמעות של "עזיבה" ובמשמעות של "הנח לי".
רוביק עונה:
ביטויים הכוללים 'עזוב' ותיקים מאוד בשפת הדיבור, הרבה לפני הופעת העליות הגדולות של המזרחים. בשיר הוותיק של יורם טהרלב "משה משה" נכתב: "אמר משה: אסור לשתות, אמרו כולם: עזוב שטויות!" לביטוי עזוב שטויות מקורות בלדינו: דֶישָׁה שָׁאקָאס (עזוב בדיחות), יידיש: לאָז אָפּ די נאַרישקייטן וגרמנית: lass den Blödsinn. באנגלית נוכל למצוא את leave me alone – עזוב אותי בשקט, במשמעות 'הנח לי', ובמקביל בגרמנית וביידיש: לאָז מיך צו רו, וכך בגרמנית.
478
אריאלה ארז שואל/ת: מה פירוש המילה סילאן? מה מקורה?
רוביק עונה:
סילאן הוא דבש תמרים, ויש מרחיבים לפירות מבושלים נוספים באותה דרך, כמו חרובים. המקור הוא בערבית העירקית, והמאכל עם שמו הובא לארץ על ידי יוצאי עירק. בעירק סילאן היה המיץ הנסחט מן התמרים ושימש למאכלים שונים. אחד מהם הוא חליק, היא החרוסת היהודית-עירקית. השם סילאן מקורו ככל הנראה בפועל מן השורש הערבי סאאל שפירושו נמס או נזל. הסילאן המקורי הוא ללא תוספת סוכר, ומכונה גם 'סילאן טהור'.
479
יפה הרון שואל/ת: מה מקור המילה שעטנז?
רוביק עונה:
המילה שעטנז מופיעה בפעמיים בתנ"ך. בספר ויקרא: "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶֽיךָ", וכן בדברים. מקור המילה אינו ברור, יש קושרים אותה למצרית הקדומה, במשמעות "בגד כוזב". מדרש על המילה מופיע במסכת נידה, לפיו שעטנז הוא צירוף של שלוש מילים: שוע (חלק, למשעי), טו (טווה), נז (שזר, בארמית), אך זו השערה דחוקה.
480
שרמן רוזנפלד שואל/ת: מה מקור המילה "נביטה"? מאיפה היא באה?
רוביק עונה:
הפועל נָבַט נוצר בעברית החדשה בהשראת פעלים בארמית ובערבית. מכאן שם הפעולה: נביטה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >