שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
משה יונאי שואל/ת: בתקנות התכנון והבניה ישנו מונח: "קומה מפולשת". הכוונה לקומה אשר אין לה קירות, הכוונה לקומת העמודים. מה מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
'מפולש' הוא שם תואר תלמודי שפירושו - פתוח משני צדדיו. במשנה מדובר על 'מבוי שאינו מפולש'. קומה מפולשת היא קומה הפתוחה מכל צדדיה, ונתמכת על ידי עמודים ולא על ידי קירות.
347
רחל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המלה ״מלכוד״. האם חודשה בעברית רק עם תרגום שמו של ספרו הידוע של ג׳וזף הלר? לרוב, כאשר אנשים מעוניינים לציין שמישהו נמצא במלכוד הם ישתמשו באופן אוטומטי במונח ״מלכוד 22״, אבל האין מלכוד 22 מקרה פרטי של מלכוד (אם בכלל קיים כזה)?
רוביק עונה:
המילה 'מלכוד' מופיעה במילוני האקדמיה למונחי מידע כתרגום למילה entrapment. היא כמובן מוכרת הרבה קודם לכן. הספר מלכוד 22 יצא לאור ב-1961 והופיע בתרגום לעברית ב-1971. אין ספק שמשמעות מילכוד כתרגום ל-catch, כלומר, מצב שאין כל דרך לפתור אותו, נולדה משם הספר, שהפך למטבע לשון. עם זאת ל'מילכוד' משמעות נוספת הקשורה בהתקנת פצצות כגון 'מכונית ממולכדת', 'מטען ממולכד' וכדומה. השימוש זה מוכר כבר משנות החמישים. מתרגמי הספר שאלו אותו מתחום חומרי הנפץ אל תחום המצבים האנושיים, ומכאן השימוש התפשט, כגון "הוא נמצא במילכוד".
348
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "פפארצי" (צלמים הרוצים לצלם ידוענים במצבים מביכים)?
רוביק עונה:
השם המקורי הוא באיטלקית, פאפאראצו, על שם דמות של צלם מסרטו של פליני "החיים המתוקים". הצורה פפראצי היא שינוי קל מהמקור, כיוון שבעברית לא מקובל לסיים מילה ב-וֹ, פרט לנטיות ומעט שמות עצם.
349
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה - שֶמָא. הבנתי שהיא חופפת [תמיד?] למילה - פֶּן.
רוביק עונה:
'שמא' היא מילה משנאית נפוצה המקבילה למילים הארמיות דמא או דילמא, על פי חילופי מילית הזיקה די/שֶ בין עברית לארמית. המילה הנרדפת לה, 'פן', היא מילה תנכית ובדרך כלל המשמעות זהה. בשימוש התנכי יש לעיתים יסוד של אזהרה: "פֶן תמותון", בעוד שמא רכה יותר, ומתייחסת בעיקר לצירוף מקרים אפשרי לא מכוון, שיש לו תוצאה שלילית.
350
אבישג גורדון שואל/ת: מה מקור המילה ז׳רגון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בשפה האנגלית החל מאמצע המאה ה-17 במשמעות פטפוט, דיבור לא ברור. מקורה במילה צרפתית מוקדמת יותר, שלה לא נמצא מקור מוקדם. במאבקים לתחיית הלשון כונתה היידיש בזלזול ז'רגון (זשארגאָן).
351
רותי יודוביץ שואל/ת: השאלה הפעם היא בנושא משפטי. מה מקור והמשמעות הנרחבת של המילה 'ערכאות', וכיצד משתמשים בה? האם המילה recourse באנגלית היא תרגום נכון שלה? ואם לא, כיצד היית מתרגם את המונח recourse.
רוביק עונה:
"ערכאות" הן בלשון חכמים ואחריה בתי הדין של הגויים. בתלמוד הבבלי ערכאות הן בתי הדין של עובדי הכוכבים. במדרש תנחומא נאמר: "ומניין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". במדינת ישראל הופנתה המשמעות של "ערכאות" לבתי הדין של המדינה. בדיונים הפנימיים בין החרדים כבר בראשית המדינה, מכנים הרבנים את בתי המשפט החילוניים כ"ערכאות" מתוך גנאי ובוז. ערכאות באנגלית הן על פי מילון אוקספורד instance. לעומת זאת recourse במשמעות המשפטית הוא ההזדקקות למערכת המשפט כדי לפתור בעיות.
352
רננה בנימין שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה מקור המילה ״מילון״, והאם הסיומת ״ון״ מצביעה על שיוך לאסופה כלשהי, כמו תפילון, או על גודל כמו שטיחון. אשמח לתשובתך ולדוגמאות נוספות.
רוביק עונה:
בתנ"ך כ-120 מילים שלהן סיומת –וֹן. חלקן במשקל קִטָּלוֹן. במשקל הזה שמות מחלות כמו יֵרָקון, שיגעון ושידפון, מצבים טעוני רגש כמו כישלון, תימהון וקיפאון ועוד. סיומת –וֹן מופיעה בתנ"ך במשקלים נוספים, ונמצא בה מילים שכיחות כמו חזון, המון, לצון ועוד. הסיומת הייתה אהובה על מחדשי המילים. בן-יהודה גייס אותה לחידושיו 'מילון' (מילה+ון), ו'עיתון', ובעקבותיו באו 'שאלון', 'חידון' ואחרות. קלוזנר חידש באמצעותה את 'עיפרון', ויחיאל מיכל פינס את 'שעון'. בעשורים האחרונים הרבתה האקדמיה ללשון לחדש מילים בסיומת זו, וביניהן משיבון, קדימון ועלילון. בעברית החדשה משמשת סיומת -וֹן גם להקטנה של שמות עצם ושמות תואר. לתפקיד הזה אין שורשים בתנ”ך.
353
חיליק שואל/ת: מה מקור המילה צבא?
רוביק עונה:
'צבא' היא אחת המילים הנפוצות בתנ"ך. היא מופיעה 484 פעמים, בדרך כלל בהקשר מלחמתי, אבל גם כדימוי קוסמולוגי: צבא השמים, השמש והכוכבים. אלוהים הוא מפקד העולם: 'ה' צבאות'". המילה מוכרת גם בשפת אוגרית.
354
יפה טביבי שואל/ת: מה מקור המילה גרון? האם יש קשר למילה גרון בספרדית Garganta?
רוביק עונה:
'גרון' מופיעה שמונה פעמים בתנ"ך. היא מילה שמית עתיקה, המוליכה אל המילה האכדית Giranu. היא מילה נטולת שורש, אך בעברית החדשה יש שימוש נדיר בפעלים שנגזרו ממנה, גירן והגרין, המתייחסים לשימוש בעיצרים הגרוניים. אין לה כל קשר למילה הספרדית.
355
מיכל פינקלמן ראובן שואל/ת: קראתי ש"יוזמה" היא מלה שחודשה ע"י אליעזר בן יהודה בעקבות הפסוק מסיפור מגדל בבל "ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". היות וידוע לנו ש'יזמו לעשות' דברים שליליים (בעיני הסופר שניסח את הדברים) האם לא ניתן להסיק מכך ששורש המילה הינה "זימה"? יעני במובן של "כל אשר זממו לעשות"?
רוביק עונה:
יזמו לעשות אכן מתייחס למזימה, והשורש הוא זמ"ם. זהו גם שורש המילה זימה (נכתבת זִמָּה). המשמעות של זימה במקור היא מזימה, אך היא התרחבה גם למשמעות המינית המשמשת היום.
356
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שָפַת', בשימוש שפת קומקום.
רוביק עונה:
המקור בתנ"ך, מלכים ב': "שְפוֹת הסיר הגדולה ובַשֵל נזיד", בסיפור האשה השונמית.
357
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעשת, והאם יש לה קשר למילה ״עייש״ בערבית?
רוביק עונה:
השורש הנדיר עש"ת משמש בשתי משמעויות, שהקשר ביניהן ככל הנראה מקרי: חוסן או מוצקות (ומכאן עֶשֶת במשמעות פלדה), ומחשבה (ומכאן 'התעשת' במשמעות החליט, שָקַל דבר מה והגיע למסקנה), וכן עשתונות. עייש בערבית פירושו 'חי' והוא מוכר גם משמות משפחה של יהודים, לפעמים כסגולה לחיים אחרי מות צאצא. השורש הוא עי"ש, ואין לראות קשר בינו ל'עש"ת' שבו ת' היא אות שורש.
358
שולה לוצאטי שואל/ת: : אשמח להתייחסותך למילה חלה (מאפה). שורש (חלל ואלי חלה) ומקור?
רוביק עונה:
אין הסכמה לגבי מקורה של המילה המקראית 'חלה'. יש טוענים שהיא מהשורש חל"ל, כלומר, החלה היא המאפה החלול, ויש קושרים אותה לשורש הערבי חל"ו, מתוק (מכאן אחלה וחלווה), כלומר, חלה היא המאפה המתוק.
359
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'טמון בחובו', מה מקור המילה 'חובו'?
רוביק עונה:
'חוב' הוא חיק, המקביל למילה הארמית חובא ואולי קשור למחבוא, ובהרחבה, מה שנמצא בפנים, בתווך. המילה משמשת רק כחלק מן הצירוף "טומן בחובו" ואינה מופיעה באופן עצמאי.
360
רותי יודוביץ שואל/ת: מה משמעות המילה 'כברת' בביטוי 'כברת דרך' ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בצירוף 'כברת ארץ' המופיע בתנ"ך, והיא נתפסת כמידת אורך, כמרחק. "כברת דרך" היא גלגול הביטוי בעברית החדשה. המילה 'כברה' סתומה. יש השערה שזהו צירוף של כ' הדימוי+ברה, בעקבות מילה אכדית שפירושה שעתיים, או מרחק שנדרשות שעתיים לעבור אותו. קישור אחר לאכדית הוא המילה kibratu שפירושה רבע משטח העולם.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >