שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
לייב שואל/ת: מה מקורה האטימולוגי של המילה בבה, כמו בבבת עינו? האם יש קשר למילה בבואה? ובאיזו משמעות ניתן להשתמש במשפט אך ורק במילה בבה, מנותקת מהצירוף?
רוביק עונה:
למילה 'בבה' מקבילות בכמה שפות שמיות. היא מיוחסת רק לאישון העין, ולכן השימוש בה שלא בביטוי 'בבת עינו' הוא תאורטי ואינו ממומש. אין קשר ל'בבואה'.
152
מרים שואל/ת: בספר שופטים מוזכרים שמות מקומות, ולידן כדי להרחיב את האזור מוסיפים 'ובנותיה'. מה מקור המילה הזאת בהקשר הזה, ולמה בנותיה ולא בניה לדוגמא?
רוביק עונה:
בכל המקרים האלה מדובר בעיר מרכזית, ובערים או עיירות קטנות הסובבות אותה. זהו דימוי משפחתי-גאוגרפי נאה. מאחר שמדובר בערים ובעיירות הצורה היא נקבית, הן לעיר והן לבנות.
153
ענבר שואל/ת: מה מקור המילה חושחש?
רוביק עונה:
בעניין זה יש מסתורין מסוים. כמה מילונים טוענים שהמקור ערבי, אך אינם מציגים את המקור. יתכן שזהו שם ערבי עממי שניתן לפרי, אבל השם הרשמי שלו הוא נאראנג'. בעברית שמו תפוז מר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
154
איציק שואל/ת: מהו גיזרונה של המילה מוסד?
רוביק עונה:
השורש הוא יס"ד, וממנו מוכרים גם בין היתר המילה יסוד, והפועל לייסד.
155
אלילית שואל/ת: מאיפה הגיעה ההקדמה בת שתי האותיות ׳יא׳? יא גזען יא חמודי שאתה, יא נודניק. יש לך תשובה, יא רוביק?
רוביק עונה:
'יא' היא מילת קריאה ערבית נפוצה, כמו 'הוי' בעברית. מכאן נקלטה לסלנג הישראלי.
156
גדעון צור שואל/ת: מה פירוש שם האות "הֵא"?
רוביק עונה:
'הא' היא אות הקריאה, והיא מחקה את קול הקריאה הבסיסית. מכאן קריאות בשפות שונות כמו הו, הה, הוי, אהה, הֵיי, הַיי, אָהוי ועוד. האות הכנענית-פיניקית הא היא ציור של אדם קורא קריאה או מתפלל.
157
טובי חביב שואל/ת: מי המציא את המילה גוזל? סביר להניח שהיא נכנסה ללשון העברית אחרי המילה אפרוח?
רוביק עונה:
גוזל היא מילה עברית עתיקה, מופיעה כבר בספר בראשית, ויש לה מקבילות בארמית ובערבית. 'אפרוח' אף היא מילה מקראית, וקשורה לשורש פר"ח. אלה מילים נרדפות עתיקות שנוצרו והגיעו לעברית במקביל, וללא השפעה של אחת על השנייה.
158
יובל דוד הוש שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה המילה ׳טוסט׳ לשפה העברית?
רוביק עונה:
'טוֹסְט' היא מילה שאולה מאנגלית - toast, ונקלטה בשפה הקולינרית העברית לפני שבעים שנה לפחות. בהמלצות תפריט בעיתון חרות משנת 1953 מומלץ לאכול "מרק אפונה עם קוביות לחם קלוי (טוסט)". באנגלית המילה משמשת גם להרמת כוסית, בעקבות הרגל נושן להוסיף לכוסית משקה לגיוון פרוסות לחם קלוי בטעמים שונים. השם העברי שנקבע לטוסט הוא 'קָלי'. במקרא פירוש המילה הוא גרעינים קלויים.
159
שחר שואל/ת: מאיפה באה המילה שמחה?? ומה פירושה?
רוביק עונה:
המילה שמחה מופיעה בתנ"ך קרוב ל-100 פעמים, ולצידה הפועל לשמוח ושם התואר שמח. פירושה כמו היום: תחושה של עליצות ואושר.
160
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
161
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: המוסך של הספינות נקרא מספנה, ופעולת הכנסת הספינה למספנה נקרא הספנה. האם כל הנ"ל בא מאותו שורש, ספן? שגם איש הצוות בספינה מכונה כך. ואולי יש משמעות נוספת למילים אילו?
רוביק עונה:
השורש ספ"ן פירושו לכסות, והוא מצוי באכדית ובשפות נוספות. ממנו נוצרו בין היתר המילה סיפון, שהיא כיסוי עילי, ומכאן ספינה, המופיעה פעם אחת במקרא – כלי שיט מכוסה בסיפון. מן המילה ספינה נוצרו המילים ספן, הספנה ומספנה.
162
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "סד" במובן של "סדי עצירה" (בלמים)? האם המילה עברית או לועזית? ומהיכן?
רוביק עונה:
במקורה סד היא אמצעי עינויים הסוגר על איברי האדם שאותו מענים. המקור בספר איוב: "ותשם בסד רגליי". בשימושים מודרניים המילה מתייחסת לעצירה או לקיבוע, ומכאן סד המותקן לקיבוע שבר, סדי עצירה המקבעים את הרכב במקומו ועוד.
163
ליזה אלייב שואל/ת: כיצד הגיעה המילה פתיתונים (קונפטי) לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה התקבלה ואושרה על ידי האקדמיה ללשון בשנת 2013. היא הגיעה בעקבות בקשה להצעות מן הציבור, וזכתה לרוב הקולות. הצעות נוספות שעלו: גְזִירוֹנִים, הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.
164
שרגא שואל/ת: מה מקור ופרוש המילה דירקטור (הכוונה חבר דירקטוריון בחברה). האם יש מילה כזו בעברית?
רוביק עונה:
דירקטוריון הוא מועצת מנהלים, חבר אנשים שתפקידם לפקח על ניהול החברה. דירקטור הוא חבר במועצת המנהלים. מקור המילה בלטינית, ופירושה מושל או שליט.
165
תובל כץ שואל/ת: מתחקה ללא הועיל אחר מקור המילה אשם/ה, אשמה וכו'.
רוביק עונה:
המקור במקרא. הפעלים אָשַם, נאשם והאשים: 36 פעמים. התואר אָשֵם – 3 פעמים. אָשָם – 46 פעמים, אשמה – 18. לשורש ולפעלים מקבילה דומה בערבית.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >