שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שרה כהן שואל/ת: מה מקור המילה אתגר?
רוביק עונה:
המילה חודשה בשנות החמישים, בהתייחסות לפועל גירה, וכן 'קרא תיגר'. היא מיוחסת למשה שרת, אבל ככל הנראה הוא אינו מחדש המילה.
227
אורי בייזר שואל/ת: רציתי לשאול מה המקור האטימולוגי של המילה "פת".
רוביק עונה:
המילה פת במשמעות כיכר לחם וכן פירור מופיעה בתנ"ך 14 פעמים. כן גם פַתְבָג – 6 פעמים. דווקא משמעות הפירורים קרובה למקור המילה. השורש הוא פת"ת, במשמעות שבר לחתיכות או פורר, והוא מופיע גם בארמית ובאמהרית. מכן גם המילים פתיתים ופתפותים.
228
דרורה מרגוליס שואל/ת: אני מחפשת, ללא הצלחה, את מקור המילה "ממגורה". אודה לך על עזרתך בפתרון התעלומה.
רוביק עונה:
המילה 'ממגורה' מופיעה במקרא פעם אחת במשמעות מחסן תבואה. הדעה הרווחת היא שזו צורת משנה של 'מגורה', המופיעה גם היא פעם אחת במקרא באותה משמעות, ונקשרת לפועל לגור, וברבים - מגורים. יש שקושרים את המילה למילה הערבית מַע'וּר, שפירושה מיכל או מקווה מים.
229
מיכאלה שואל/ת: מחפשת מקור למילה סינכרון, מניין מגיעה??
רוביק עונה:
סינכְּרוּן היא שם הפעולה של הפועל לסַנְכְּרֵן. זוהי תצורה עברית של הפועל to synchronize. מקור הפועל בצירוף המילים היווניות syn (אותו) khronos (זמן). סינכרון מופיעה במילוני האקדמיה לתחום התקשורת.
230
נועה דיאמנט שואל/ת: מהו מקור המילה אנגז׳ה? האם קיימת מילה לביטוי המונח בצרפתית?
רוביק עונה:
המילה הצרפתית היא engagé, שפירושה ממושכן, בעקבות engager, התחייבות.
231
סיון שואל/ת: מה מקור המילים מתנה ותרומה?
רוביק עונה:
שתי המילים מופיעות במקרא. מתנה מן השורש נת"נ, היא הדבר שאותו נותנים. תרומה מן השורש רו"ם, הרמת הקורבן אל המזבח. ממנה נגזר שורש משני: תר"ם, המופיע גם הוא במקרא.
232
שילה בן אבו שואל/ת: מהו מקור השם 'דלתון' בגיאומטריה? מהו מקור השם 'מלבן' ו'לבנים'?
רוביק עונה:
המילה המקראית 'מלבן' היא דפוס שאליו יוצקים את הלבנים לבנייה. בקביעת מילים בתחום הגיאומטריה נקבעה הצורה מלבן על פי המילה המקראית. לאלה אין כנראה קשר לצבע הלבן. 'דלתון' נגזרה מהמילה היוונית deltoeides, שפירושה משולש, בהתייחסות לשני המשולשים המרכיבים את הדלתון. מקור אלה באות היוונית דֶלתא, דמוית המשולש. שמה נלקח מן האלף בית הפיניקי-כנעני, ששימש גם את העברית.
233
אסף פאר שואל/ת: הייתי עם בנותי בחוף הים וראינו סרטנים. הבת מעיין (6) שאלה למקור המילה סרטן בעברית, ומדוע החיה לא נקראת צבטן.
רוביק עונה:
'סרטן' כשם לבעל החיים מצוי בתלמוד, וקשור כנראה לפועל לשרוט הנכתב גם לסרוט. אליעזר בן יהודה מגדיר: "מין חיה שורטת השוכנת במים". 'צבטן' הוא רעיון מצוין, אבל לא זה השם שנקבע.
234
הדר ברוכים שואל/ת: מה מקור המילה פרינציפ?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הלטינית principali, שפירושה הראשון או העיקרי. מכאן גם prince במשמעות נסיך. המילה התגלגלה לכמה שפות אירופיות, וביניהן גרמנית וצרפתית. באנגלית השימוש בה הוא רק לבני אדם.
235
דורי שואל/ת: מה מקור המילה ישיבה במובן של פגישה עסקית?
רוביק עונה:
זהו תרגום מגרמנית, במנגנון הקרוי 'שאילת משמעות'. בגרמנית Sitzung פירושה גם ישיבה פיזית, וגם ישיבה במשמעות פגישה או מפגש דיון. הרחבת משמעות זו אומצה בעברית.
236
בצלאל שואל/ת: מאיפה הביטוי "פנס בעין" - כתם סביב העין?
רוביק עונה:
זוהי שאילת משמעות מהביטוי המקביל באנגלית: shiner, הזורח או המנצנץ.
237
דב שגב שואל/ת: בין צַפָּרים נפוץ הכינוי ׳פרחון׳ לגוזל צעיר. מה מקורו?
רוביק עונה:
המילה חודשה במילוני הביולוגיה של האקדמיה ללשון משנת 2009. זהו תרגום למילה האנגלית fledgling, גוזל צעיר שהצמיח פלומת נוצות המספיקה כדי לעופף, שלב ביניים בין הגוזל (או האפרוח) לבין הציפור הבוגרת. השורש פר"ח נקשר לעניין התעופה.
238
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה פמוט להדלקת נרות, ובנוסף - למה פמוט אחד ל-2 נרות?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה ולא נמצא לה מקור כלשהו. פירושה הכַן המחזיק את הנר. כאשר הכַן מתפצל לשתיים הוא מחזיק שני נרות.
239
מאירה בן דב שואל/ת: אני מתעניינת בפעולות דיבור ביצועיות. מה מקור הפעלים "מבטיח", "מזהיר", "נודר"?
רוביק עונה:
'הבטיח' הוא פועל משנאי בעקבות השורש המקראי בט"ח, במשמעות נשען על משהו, סמך. 'הזהיר' הוא פועל מקראי המופיע בספר יחזקאל ויש קושרים אותו לזָהַר במשמעות נצנץ והבריק. נדר הוא פועל מקראי שלו מקבילות רבות בשפות שמות.
240
עמיחי שואל/ת: מבקש להבין המקור העברי למלה בירוא (כריתת יערות).
רוביק עונה:
הפועל הוא מקראי, השורש מופיע רק בבניין פיעל, חמש פעמים במקרא. יהושע אומר לאנשיו: "עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָֽרְפָאִים". אין קשר בין הפועל הזה לבין הפועל לברוא, בבניין קל, במשמעות ליצור. השורש נקשר ל'בַּרַּה' הערבי במשמעות דומה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >