שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
מיכה נצר שואל/ת: עבדתי בתעופה בימים שמטוסים היו מצופים בד. במשטחי הבד היו חורים לניקוז לחות מתוכם. החורים בבד חוזקו בטבעות מחומר קשיח. לטבעת כזו קראנו "עֲזָקָה". התדע מה המקור לשם זה? בעבר כתבתי אליך כי בספר ילדי רב החובל גרנט שהודפס בורשה בשנת תרפ"ז המילה עזקה היא תרגום של fort. מצודה. מה המקור כאן?
רוביק עונה:
המילה קיימת במילוני האקדמיה אך בהגייה אחרת: עִזְקָה. הגדרתה: "טבעת או לולאה עשויה מתכת, בצורת טיפה, שקצה החבל נתון סביבה כדי למנוע את פרימתו". היא החלופה העברית למילה האנגלית thimble. השורש הוא עז"ק, שפירושו בלשון חכמים החזיק בחוזקה, ממנה נגזרה המילה הארמית עִזְקְתָא, טבעת, שהשפיעה על החידוש העברי. לשורש עז"ק משמעות נוספת, עדר, ומכאן עֲזֵקָה, שדה שנעדר. המשמעות של מצודה נולדה בעקבות שמה של עיר המבצר התנכית עֲזֵקָה. נראה שהמשתמשים במונח במשמעות טבעת הושפעו מן ההגייה של עיר המבצר.
242
משה להב שואל/ת: מה מקור המילה זקוק?
רוביק עונה:
זקוק היא מילה משנאית, במשמעות המוכרת לנו היום. השורש הוא זק"ק, אך לא במשמעות המוכרת מזיקוק נפט, למשל, אלא ממשמעות הקשירה, הכבילה והחיוב, שהיא גם בשורש המילים אֲזֵק וזֵק, האזיקים המופיעים בתנך.
243
משה שמואלי שואל/ת: המילה תרי עשר משמעותה בארמית שנים עשר. מה אם כן מקור המילה תריסר?
רוביק עונה:
תריסר היא צורה מקוצרת של תרי עשר, גם היא בארמית, והיא מופיעה בתלמוד בתפוצה רחבה.
244
שחר שואל/ת: מה מקור המילה כבשן?
רוביק עונה:
'כבשן' היא מילה מקראית, מופיעה בתנ"ך. השורש הוא כב"ש. כבשן הוא המקום שבו כובשים (כלומר מתיכים) מתכות.
245
שלומית שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה 'רעלה' במובן של 'צעיף'.
רוביק עונה:
'רעלה' מופיעה בתנ"ך פעם אחת, וממנה נגזר שם התואר רעול המופיע בלשון חכמים. השורש רע"ל, בעברית ובערבית, מתייחס להתנודדות, טלטול ומכאן ככל הנראה גם כיסוי ואולי גם המילה רעל. נראה שקישורים אלה הם בחזקת השערות שקשה לבססן באופן סופי.
246
הלל ביק שואל/ת: מהו המקור למילת יבם-ייבום וכו". רש"ר הירש כותב שאותיות ק ב מתחלפות כך שיבם זהו כמו יקם = על שם המת יקום. נשמע קצת דחוק. הסתכלתי באבן שושן, בדעת מקרא ושאלתי חברים שיש להם כלי עזר אקדמיים - ואין עונה.
רוביק עונה:
אכן אין השערה מוסכמת למקור המילה, על אף שהיא מופיעה גם בארמית, אולי בהשפעת העברית. אין כל סיבה להניח חילופי ב' וק', וגם התיאור של "המת יקום" תמוה, ההסבר של רש"ר אפילו אינו דחוק.
247
יוחאי אוזן שואל/ת: בפיתה 12 ש"ח, בלפה 15 ש"ח, חלה ולחם אחיד. מכירים מקורות הבגט והג'בטה, אבל מאיפה הגיעו שמות הלחמים הישראליים? במאפיה הערבית הכל חובז.
רוביק עונה:
החלה והלחם הגיעו מן התנ"ך. החלה היא המאפה החלול, או לחילופין המאפה המתוק. הלאפה הגיעה מן הערבית, מן השורש לפ"ף, והיא קשורה בליפוף מזון באמצעות הלאפה. לפה (פ' רפה כפולה) היא בערבית מצנפת או טורבן המלופפים סביב הראש. 'פיתה' היא מילה יוונית, בעקבות petta, שפירושה ביוונית סובין.
248
מיכאל שואל/ת: הייתי רוצה לדעת מה מקור המילה העברית "מצפון", כלומר החוש המוסרי המבדיל בין טוב ורע. האם המילה מופיעה בתנ"ך, ואם כן אשמח לקבל הכוונה למקום הימצאותה בתנ"ך.
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתנ"ך, בספר עובדיה: "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָֽיו" ופירושו מסתור, מטמון חבוי. בימי הביניים הועתקה המשמעות העכשווית: מוסר כליות וחשבון נפש, וזאת בהשפעת הערבית, שבה דאמיר (ד' נחצית) פירושה מצפון, בעקבות הפועל דמר שפירושו הצפין והסתיר.
249
נוה שואל/ת: מה מקור המילה הֶגֶה?
רוביק עונה:
מקור 'הגה' במשמעות מילה או צליל בתנ"ך. המילה מופיעה בו שלוש פעמים במשמעות קול או אנחה. מכאן גם מילים כמו הגייה, היגוי וכו'. בהרחבה, מאחר שהוגים רעיונות על ידי השמעתם, התפתח השורש גם לתחום המחשבה במילים כמו הגות והיגיון, אך הֶגֶה קשור לתחום הקול. המילה הֶגֶה באמצעות מכשיר ניווט מקורה בימי הביניים, וייתכן שהתגלגלה ממשמעות אחרת של הג"ה: העביר, הסיר, כמו "הוגה מן המסילה".
250
תמר פארן שואל/ת: תהיתי מה מקור המילה 'אולר', אך לא מצאתי מידע באינטרנט. אשמח לעזרתך.
רוביק עונה:
כל חכמי הלשון הפכו והפכו ולא מצאו מקור סביר למילה 'אולר'. היא פשוט צנחה לה ללשון חכמינו, ומאז היא שלנו לנצח.
251
אבי שואל/ת: אודה על מקור המילה נישואין. כמו כן, הביטוי ׳נשוא את ראש׳ כדרך מניין. האם ניתן להצביע על קשר בין המילה נשוא למילה נשואין?
רוביק עונה:
שתי המילים הן מן השורש השכיח נש"א, שפירושו הֵרים. חמש פעמים בתנ"ך מופיע הניב 'נשא אשה', המתייחס לכך שהבעל מרים או מעביר את האשה, פיזית ומטפורית, ממשפחתה וביתה אל ביתו. מכאן התפתחה הצורה הארמית-תלמודית נישואין. הניב הקדום 'נשא את ראש..' במשמעות סָפַר מתייחס לשיטות ספירה קדומות.
252
דוד פאלק שואל/ת: בהרצאה בנושא הצלבנים בעכו נאמר כי מקור המילה באגט היא מהמילה באקולום (אינני יודע איך כותבים בלטינית) - המוט של הבישופ. לא מצאתי תימוכין לכך, אלא רק תיאורים על המצאה צרפתית. האם נכון?
רוביק עונה:
המקור הקדום הוא אכן לטיני – baculum שפירושו מוט, לאו דווקא של בישוף. ממנו התגלגל לאיטלקית: bacchio – מוט, ומכאן bacchietto – מוט קטן. המילה הצרפתית baguette שימשה במאה ה-18 בארכיטקטורה. המשמעות הגסטרונומית מוכרת מן המאה העשרים.
253
ז'אנין בן עמי שואל/ת: מה מקור המילה "הגיון" - האם הוא יווני?
רוביק עונה:
'היגיון' היא מילה מקראית שפירושה מחשבה, כמו בתהלים: "אמרי פי והגיונות לבי", וכן קול נגינה, ויש רואים בה גם שם של כלי נגינה. היא קשורה לשורש הג"ה, ולמילים כמו הגה, הגות והגייה, השמעת קול. זוהי מילה עברית-שמית קדומה, ואין לה כל קשר ליוונית.
254
יהונתן שואל/ת: אני חייל, ולאחרונה תהיתי מה מקור המילה "הנפצה".
רוביק עונה:
'הנפצה' היא מילה צבאית שפירושה התפשטות מהירה של שמועה, בדרך כלל דרמטית. אין לה מקור בטקסט כלשהו, וככל הנראה נולדה בסלנג הצבאי כשילוב של 'הפצה' ו'נפץ'.
255
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה "זַמָּר" (במובן של איש ששר). האם זו הטיה מודרנית של מיזמור או זמר (במובן של שיר), או שיש לכך מקור קדום יותר?
רוביק עונה:
זַמָּר מופיעה בתנ"ך פעם אחת ברבים, בספר עזרא: זַמָּרַיָא. זוהי מילה ארמית ופירושה מנגן.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >