שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
עמרי שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה 'נגר' וכן 'נגרות'. למיטב ידיעתי היא לא מופיע בתנ"ך, המילה המקבילה בערבית דומה, ויש שם משפחה יהודי כזה.
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד, בהשפעה ארמית: נַגָּרָא, ושלא במקרה היא מופיעה במקביל בערבית, ולכן יש גם יהודים ששם משפחתם נג'אר.
257
עפר חקלאי שואל/ת: למה נקרא השם העברי שלבקת למחלה הרפס?
רוביק עונה:
המילה שַלְבֶּקֶת נקבעה במילוני האקדמיה בשנות התשעים של המאה הקודמת בעקבות המילה הארמית שַלְבּוּק, שהיא המילה המקבילה בתרגום יונתן למילה אבעבועה, המופיעה בספר שמות. היא נגזרה על פי משקל המחלות מן התנ"ך, בדומה לדלקת, קדחת וצרעת.
258
צבי שטרן שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה קוגנטי.
רוביק עונה:
בלשון המשפט קוגֶנטי פירושו מחייב ושאינו בר התניה. הוא צורה עברית של המילה האנגלית cogent, מחייב, גם במשמעות משפטית זו. המילה האנגלית היא גלגול של הפועל הלטיני cogere שפירושו להתקדם או לנוע יחד.
259
אלכסיי שואל/ת: מה המקור של מילה פלדה?
רוביק עונה:
המילה פלדה מופיעה בתנ"ך פעם אחת, ברבים: "אש פלדות", והכווונה כאן ללהבת אש. משמעות זו מופיעה גם בימי הביניים בצורה המשנית פֶלֶד. המשמעות המוכרת היום, ברזל קשה הנוצר באמצעות התכה היא בעברית החדשה, והיא מושפעת מהמילה הערבית פוּלָאד במשמעות זו. אפשר לראות מהלך הגיוני ממשמעות האש בתנ"ך למתכת הנוצרת בהתכה בעברית החדשה.
260
עוזי פז שואל/ת: האם יהיה נכון לומר או לכתוב כי מקור שמו של היעל הוא בפועל עלה?
רוביק עונה:
המילה יעל מופיעה בגירסאות דומות בשפות שמיות רבות, ובאף אחת מהן אין רמז לכך שהשם קשור לשורש על"ה. י' של יעל היא אות שורש שאין לה גילוי ב'עלה'. ככלל, רוב שמות החיות אינן קשורות לשורש קדום, אף כי לעתים נגזר משמן שורש מאוחר יותר.
261
דגן אשל שואל/ת: מה מקור המילה בָקָר (חיות משק גדולות)? מדוע בחרו בשורש זה לתיאור חיות משק אלו?
רוביק עונה:
המילה בקר מופיעה בצורות דומות בשפות שמיות שונות. יש קושרים אותה לשורש בק"ר שמשמעותו להבקיע, ומכאן המילה בוקֶר, המבקיע את הלילה. מכאן שלבקוע או להבקיע פירושו לחרוש, והבקר הוא 'בעל החיים החורש'.
262
יואב שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה "עדי" ומשמעותה. האם היא מילה יחידאית בתנך?
רוביק עונה:
עֲדִי פירושה תכשיט, היא קשורה לפועל עָדָה, ומופיעה 14 פעמים בתנ"ך. כמו כן מופיעה מילה באותו כתיב בצירוף עֲדֵי-עד, 6 פעמים בתנ"ך, וכאן עדֵי היא צורה מרחיבה של עַד, במשמעות נצח.
263
מזל הררי שואל/ת: אני מתלבטת לגבי מקור המילה "לבקן".
רוביק עונה:
'לבקן' היא מילה תלמודית שמקורה יווני. במסכת בכורות יש ויכוח על פירוש המילה, לצד המילה גיחור. טענה אחת הייתה שגיחור הוא לבן, ולבקן הוא אדום. ואולם הטענה שכנגד מסתמכת על היוונית וקובעת שגיחור הוא אדום, ולבקן – לבן, וזאת בעקבות המילה היוונית leukoion, הרחבה של המילה leukos, לבן, שממנה התגלגלה לאנגלית בין היתר המילה light, אור. בהמשך המסכת אכן נכתב כהוכחה: 'מאן בעי לוקיאני ואשכח חיוורי – ביקש לבקן ומצא חיוור.
264
עדי אשד שואל/ת: האם מקור המילה "סוֹפֵר" הוא מרשימות מיסים שנגבו בעת העתיקה וקובצו יחדיו?
רוביק עונה:
לשורש ספ"ר ולמילים סֵפֶר, סיפור, ספירה, מספר, סִפרה ועוד שתי משמעויות שונות. האחת היא מנִייה, השנייה היא הצגת דברים מסודרת בכתב או בעל פה. המשמעות הראשונית של המילים בשורש זה היא על פי האכדית ושפות נוספות איגרת או מכתב. בימים הקדומים איגרות רבות נשאו מידע פיננסי או קנייני, ולכן כבר בתנ"ך סֵפֶר משמש גם במשמעות שטר (ספר כריתות, ספר המקנה), וזאת לצד עיקר שימושיו כמגילה כתובה, מכתב ועוד. מכאן התפצלו השימושים של השורש לשני כיוונים: הכיוון האריתמטי והכיוון הנאראטיבי, לשניהם גילויים בתנ"ך. פיצול משמעות כזה מוכר גם בשפות אחרות. בגרמנית נמצא את הפעלים zählen (לספור) ו-erzählen (לסַפר), ובאנגלית, בהשפעת הגרמנית, tell (לספר), ו-teller, כַספר.
265
רינה זמיר שואל/ת: מדוע וכיצד נעשתה הפנייה ״מקום״ לקב״ה. ידוע לי שזה מקדמת דנא.
רוביק עונה:
'המקום' כשם האלוהות משמש בתפוצה רחבה במשנה ובתלמוד. לשימוש הזה ניתן הסבר מאוחר במדרש: "מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו 'מקום'? - שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו". הסבר אפשרי לשימוש הוא ש'המקום' מתייחס לבית המקדש, מקום הקודש, וכן לאזכורים נוספים של מקומות קדושים בתנ"ך כמו בית אל, העמידה לנוכח הסנה ועוד. בתהליך העתקה סמנטי 'המקום' הפך לשמו של השוכן במקומות אלה, האלוהים. בכך גם נמצא פתרון חלופי לאיסור השימוש בשם המפורש, שהתחזק מאוד בלשון חכמים.
266
חניה פישמן שואל/ת: מה מקור המילה גמלון, האלמנט הארכיטקטי, בגגות מבנים, באנגלית - gable?
רוביק עונה:
'גמלון' היא מילה ותיקה יחסית בתחום הבניין, הארכאולוגיה ועוד ומופיעה בכמה מילונים מקצועיים של האקדמיה ללשון. גמלון הוא אלמנט אדריכלי בצורת משולש שווה-שוקיים בחזית של מבנה, והוא נקרא כך מאחר שהוא עשוי להזכיר דבשת של גמל. השם האנגלי gable שהתגלגל מגרמנית פירושו במקור דווקא מזלג.
267
איציק שואל/ת: אשמח לדעת מהי האטימולוגיה של המילים: בוקר, שחר, ערב, לילה.
רוביק עונה:
כולן מילים נאות מן התנ"ך, ולכולן שורשים בשפות שמיות קדומות. את המילה 'שחר' יש קושרים דווקא לחושך, לצבע השחור. שחר הוא 'היציאה מן הלילה השחור'.
268
גל נחמני שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "אין" ("אין" השוללת) בשפה העברית.
רוביק עונה:
המילה אין מופיעה קרוב ל-800 פעם בתנ"ך בשתי צורות הגייה: אַיִן, אֵין, וכן בנטיות: אינו, אינם וכדומה. יש לה תפקידים רבים, אך ברוב המקרים היא מילת שלילה המופיעה לפני שם (אֵין איש, אין מים) וכדומה. זו מילה שמית עתיקה המופיעה בשפות שמיות קדומות רבות בצורות דומות.
269
יוסי אזולאי שואל/ת: מה מקור המלה קונצרט?
רוביק עונה:
המקור הוא איטלקי, והוא הגיע לצרפתית ומשם לאנגלית. הפועל Concertare פירושו באיטלקית ליצור הרמוניה, ליצור אחדות, כאשר הקידומת con פירושה יחד, בשיתוף. הן קונצרט והן קונצ'רטו הגיעו מאותו מקור איטלקי. בעברית ניסו להעניק שם עברי לקונצרט: תזמורת או מנגינה, אך המילים האלה זכו לשימוש במשמעות שונה.
270
שרית שואל/ת: מה שורש המילה השפריץ, והאם מדובר בשורש גזור שם ?
רוביק עונה:
השורש הוא שפר"צ, והוא גזור מן הפועל spritzen הגרמני שפירושו להתיז, וגלגוליו ביידיש.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >