שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
ליאור שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי להבין את מקור המילה (אטימולוגיה) של המילה ״ביזור״?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים סח: "בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ", ופירושו פיזר. השורש מופיע גם בבניין קל, בספר דניאל. השימוש בפועל כמעט נעלם, אבל כאשר נדרש מונח עברי לדה-צנטרליזציה הוא זכה לעדנה, נכנס למילון האקדמיה למנהל ציבורי ב-1963 ומשם לתחומים נוספים, וחזר אל השפה החיה.
302
ציפי שואל/ת: מה מקורה של המילה בנדיט? מאיזו שפה ומה פירושה?
רוביק עונה:
בנדיט פירושה בגרמנית שודד, וממנה נדד ליידיש. כבר בגרמנית וכן בסלנג הישראלי הוא זכה גם למשמעות מעין-חיובית: שובב או פרחח.
303
שוש בר חן שואל/ת: הרמטכ"ל: "אוחזים בתוכנית המנהור ההתקפי של חיזבאללה" - מילה חדשה, מנהור??
רוביק עונה:
'מנהור' היא מילה חדשה יחסית, וראויה בהחלט. לְמַנְהֵר – ליצור מנהרה – הוא פועל תנייני, בדומה ל'למַסְפֵר' מ'מִסְפָר', ועוד. המילה נטבעה לראשונה במילון הפיזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1993.
304
תמר ודוד שואל/ת: דוד ואני תוהים מה מקורה של המילה הסלנגית "פרציפלוחה".
רוביק עונה:
'פרציפלוך' ו'פרציפלוכה' הם כינויי גנאי המתייחסים לאדם בזוי ומלוכלך. המקור הוא בשמה של דמות מהמחזה "חפץ" של חנוך לוין.
305
תמר פארן שואל/ת: עלתה תהייה במשרדי מניין הגיעו לעברית המילים "מלח" ו"טבח" (באנגלית sailor ו-cook)? בניגוד למילים אחרות שמתארות מקצוע, לא ניתן להפוך את המילים האלו לשם פעולה. אשמח לתשובה.
רוביק עונה:
שתי המילים אינן עשויות מעור אחד. מלח ככל הנראה אינה מילה שמית, ואין לה קשר למֶלַח. על פי קוטשר המקור הוא בשפה השומרית, שם מא-לח הוא אדם המניע את האונייה. לעומת זאת טבח קשור לשורש השמי טב"ח, שהרי הטַבָּח, כפי שמספרים לנו הטבעונים, טובח את החיות, המגיעות אליו ישר מבית המטבחיים.
306
איה שואל/ת: אני מנומשת (מאוד). בילדותי היו קוראים לנמשים ג'ינג'ים, ולי היו קוראים ג'ינג'ית בגללם (רק בגלל הנמשים, שכן שערי חום). בזמן האחרון אני רואה פחות שימוש במילה ג'ינג'ים כתיאור לנמשים. שאלתי היא מה מקור הביטוי ומה הסיבה להיעלמותו?
רוביק עונה:
המילה ג'ינג'י היא הגרסה הישראלית למילה האנגלית ginger, המתייחסת במקור לצמח הזנגוויל, ועל פי צבעו לאדומי השיער. היא מקובלת עד היום, מאז שנות השלושים של המאה הקודמת לכל המאוחר. בעקבות זאת כונו גם הנמשים האופייניים לג'ינג'ים בשם זה, גם כן מתקופה מוקדמת מאוד בסלנג הישראלי. כיום השימוש הזה אכן נעלם כמעט, מאחר שהמילה העברית היפה 'נמשים' השתרשה, וכן שם התואר מנומש, שאין לו חלופה הקשורה למילה ג'ינג'י.
307
משה מגן שואל/ת: יש ובהבקעת שער בכדורגל הקהל צועק 'גול'. מה מקור המלה?
רוביק עונה:
זו מילה אנגלית שפירושה מטרה, יעד: goal. השער הוא היעד להבקעה. כיוון שהכדורגל נוצר באנגליה, המילה השתרשה והפכה למילה בינלאומית.
308
רן לוטן שואל/ת: האם מוכרת לך המילה אז'ון? מזכרוני זה ביטוי סלנג ישן לפרחח מגונדר ושחצן.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ואינה מופיעה במילונים. הזוכרים מוזמנים לכתוב לאתר ויצוטטו.
309
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה המקור למילת הסלאנג בילדותינו: ״דוּקְש״. השתמשנו בה לתיאור אדם גבוה ו״בריא״.
רוביק עונה:
'דוקש' היא מילת סלנג שנעלמה מחיינו לחלוטין. היא מופיעה בכרך הראשון של מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, וההגדרה: כינוי לאדם גדול מימדים, ענק, מסורבל, גבוה ושמן. דוגמה לשימוש: "איך מזג האוויר למעלה, יה דוקש?" המילון אינו מביא מקור וגם הזירה הלשונית לא מצאה מקבילה. יתכן שהמילה נוצרה בעקבות דמות פלמחאית. הציבור מוזמן להציע.
310
אוריה שואל/ת: מה מקור המילה פטריה? מתי היא הופיעה?
רוביק עונה:
המילה 'פטריה' מופיעה לראשונה במשנה, במסכת עוקצין, ואחר כך בתלמוד, בסמיכות ל'כמהין'. הרמז היחיד על מקורה הוא במילה הערבית המקבילה פֻטְרַה. השורש העברי פט"ר במשמעות הוציא או שחרר יכול להיקשר לפטרייה הצצה מן האדמה, אך זו השערה בלבד.
311
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעמרות?
רוביק עונה:
התעמרות היא שם הפעולה של הפועל 'התעמר'. הפועל במשמעות התעלל מופיע פעם אחת במקרא, בספר דברים, שם מורים שאין להתעמר בשפחה. לשורש עמ"ר במשמעות זו מקבילות בכמה שפות שמיות.
312
ירדן זיו שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'רבבה', במובן של עשרת אלפים ומהיכן הגיעה לתנ"ך. האם היא הייתה בשימוש בזמן אחר מהמילה 'ריבוא'?
רוביק עונה:
הן 'ריבוא' והן 'רבבה' הן מילים מקראיות, מהספרים המוקדמים בתנ"ך. ריבוא נחשבת צורה משנית של רבבה. השורש הוא רב"ב, המתייחס לגודל, ומכאן מילים כמו רוב, רבים, רב (במשמעות גדול בתורה) ועוד.
313
מיכל רגבי שואל/ת: המִשְלָמָה ביפו. מה מקור השם ומה משמעותו?
רוביק עונה:
המשלמה (נכתבת בפרסומים רשמיים בכתיב מלא: המישלמה) היא מוסד של עיריית תל אביב שנועד לשיפור ושיקום יפו. המילה הומצאה על ידי פרנסי העירייה ואין לה שימוש אחר. היא מתייחסת ככל הנראה לכך שיש עבודות ורעיונות שיש להשלים כדי להפוך את יפו למקום טוב יותר. הממציא הישר של המילה מתבקש להתקשר לאתר הזירה הלשונית.
314
מיכל שואל/ת: מה השורש של המילה אפסנאות?
רוביק עונה:
במקורה 'אפסנאות' אינה מילה שמית, ואין לה שורש. היא גלגול מודרני של המילה התלמודית אפסניה, בעקבות המילה היוונית אופּסוניה במשמעות סיפוק מצרכים ומזון. בעקבותיה נגזר בעברית החדשה שורש חדש: אפס"ן, שיש לו שימושים רבים בבניין פיעל (לאפסן) ופוּעל (מאופסן).
315
עמיקם רז שואל/ת: מהו מקור המילה אוּף (ביטוי של חוסר שביעות רצון או חוסר סבלנות)?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. במילון יידיש-אנגלית של ויינרייך מופיע הערך אוף, התרגום שלו phew! שפירושו באנגלית גם תיעוב, בעיקר בעקבות ריח לא נעים, וגם תחושות הקלה. המילה אופא מופיעה גם היא באותו מילון, ותרגומה whew! – מילת המבטאת הקלה. למילה אופי אונומטופאי והיא מזכירה את השימוש ב-פפפפפפפפפפפ בשפת הרשת לביטוי של תיעוב ובוז, וכן את 'איף', גלגול של 'אוף'.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >