שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
רותי יודוביץ שואל/ת: השאלה הפעם היא בנושא משפטי. מה מקור והמשמעות הנרחבת של המילה 'ערכאות', וכיצד משתמשים בה? האם המילה recourse באנגלית היא תרגום נכון שלה? ואם לא, כיצד היית מתרגם את המונח recourse.
רוביק עונה:
"ערכאות" הן בלשון חכמים ואחריה בתי הדין של הגויים. בתלמוד הבבלי ערכאות הן בתי הדין של עובדי הכוכבים. במדרש תנחומא נאמר: "ומניין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום". במדינת ישראל הופנתה המשמעות של "ערכאות" לבתי הדין של המדינה. בדיונים הפנימיים בין החרדים כבר בראשית המדינה, מכנים הרבנים את בתי המשפט החילוניים כ"ערכאות" מתוך גנאי ובוז. ערכאות באנגלית הן על פי מילון אוקספורד instance. לעומת זאת recourse במשמעות המשפטית הוא ההזדקקות למערכת המשפט כדי לפתור בעיות.
317
רננה בנימין שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה מקור המילה ״מילון״, והאם הסיומת ״ון״ מצביעה על שיוך לאסופה כלשהי, כמו תפילון, או על גודל כמו שטיחון. אשמח לתשובתך ולדוגמאות נוספות.
רוביק עונה:
בתנ"ך כ-120 מילים שלהן סיומת –וֹן. חלקן במשקל קִטָּלוֹן. במשקל הזה שמות מחלות כמו יֵרָקון, שיגעון ושידפון, מצבים טעוני רגש כמו כישלון, תימהון וקיפאון ועוד. סיומת –וֹן מופיעה בתנ"ך במשקלים נוספים, ונמצא בה מילים שכיחות כמו חזון, המון, לצון ועוד. הסיומת הייתה אהובה על מחדשי המילים. בן-יהודה גייס אותה לחידושיו 'מילון' (מילה+ון), ו'עיתון', ובעקבותיו באו 'שאלון', 'חידון' ואחרות. קלוזנר חידש באמצעותה את 'עיפרון', ויחיאל מיכל פינס את 'שעון'. בעשורים האחרונים הרבתה האקדמיה ללשון לחדש מילים בסיומת זו, וביניהן משיבון, קדימון ועלילון. בעברית החדשה משמשת סיומת -וֹן גם להקטנה של שמות עצם ושמות תואר. לתפקיד הזה אין שורשים בתנ”ך.
318
חיליק שואל/ת: מה מקור המילה צבא?
רוביק עונה:
'צבא' היא אחת המילים הנפוצות בתנ"ך. היא מופיעה 484 פעמים, בדרך כלל בהקשר מלחמתי, אבל גם כדימוי קוסמולוגי: צבא השמים, השמש והכוכבים. אלוהים הוא מפקד העולם: 'ה' צבאות'". המילה מוכרת גם בשפת אוגרית.
319
יפה טביבי שואל/ת: מה מקור המילה גרון? האם יש קשר למילה גרון בספרדית Garganta?
רוביק עונה:
'גרון' מופיעה שמונה פעמים בתנ"ך. היא מילה שמית עתיקה, המוליכה אל המילה האכדית Giranu. היא מילה נטולת שורש, אך בעברית החדשה יש שימוש נדיר בפעלים שנגזרו ממנה, גירן והגרין, המתייחסים לשימוש בעיצרים הגרוניים. אין לה כל קשר למילה הספרדית.
320
מיכל פינקלמן ראובן שואל/ת: קראתי ש"יוזמה" היא מלה שחודשה ע"י אליעזר בן יהודה בעקבות הפסוק מסיפור מגדל בבל "ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". היות וידוע לנו ש'יזמו לעשות' דברים שליליים (בעיני הסופר שניסח את הדברים) האם לא ניתן להסיק מכך ששורש המילה הינה "זימה"? יעני במובן של "כל אשר זממו לעשות"?
רוביק עונה:
יזמו לעשות אכן מתייחס למזימה, והשורש הוא זמ"ם. זהו גם שורש המילה זימה (נכתבת זִמָּה). המשמעות של זימה במקור היא מזימה, אך היא התרחבה גם למשמעות המינית המשמשת היום.
321
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שָפַת', בשימוש שפת קומקום.
רוביק עונה:
המקור בתנ"ך, מלכים ב': "שְפוֹת הסיר הגדולה ובַשֵל נזיד", בסיפור האשה השונמית.
322
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעשת, והאם יש לה קשר למילה ״עייש״ בערבית?
רוביק עונה:
השורש הנדיר עש"ת משמש בשתי משמעויות, שהקשר ביניהן ככל הנראה מקרי: חוסן או מוצקות (ומכאן עֶשֶת במשמעות פלדה), ומחשבה (ומכאן 'התעשת' במשמעות החליט, שָקַל דבר מה והגיע למסקנה), וכן עשתונות. עייש בערבית פירושו 'חי' והוא מוכר גם משמות משפחה של יהודים, לפעמים כסגולה לחיים אחרי מות צאצא. השורש הוא עי"ש, ואין לראות קשר בינו ל'עש"ת' שבו ת' היא אות שורש.
323
שולה לוצאטי שואל/ת: : אשמח להתייחסותך למילה חלה (מאפה). שורש (חלל ואלי חלה) ומקור?
רוביק עונה:
אין הסכמה לגבי מקורה של המילה המקראית 'חלה'. יש טוענים שהיא מהשורש חל"ל, כלומר, החלה היא המאפה החלול, ויש קושרים אותה לשורש הערבי חל"ו, מתוק (מכאן אחלה וחלווה), כלומר, חלה היא המאפה המתוק.
324
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'טמון בחובו', מה מקור המילה 'חובו'?
רוביק עונה:
'חוב' הוא חיק, המקביל למילה הארמית חובא ואולי קשור למחבוא, ובהרחבה, מה שנמצא בפנים, בתווך. המילה משמשת רק כחלק מן הצירוף "טומן בחובו" ואינה מופיעה באופן עצמאי.
325
רותי יודוביץ שואל/ת: מה משמעות המילה 'כברת' בביטוי 'כברת דרך' ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בצירוף 'כברת ארץ' המופיע בתנ"ך, והיא נתפסת כמידת אורך, כמרחק. "כברת דרך" היא גלגול הביטוי בעברית החדשה. המילה 'כברה' סתומה. יש השערה שזהו צירוף של כ' הדימוי+ברה, בעקבות מילה אכדית שפירושה שעתיים, או מרחק שנדרשות שעתיים לעבור אותו. קישור אחר לאכדית הוא המילה kibratu שפירושה רבע משטח העולם.
326
יותם שואל/ת: שלום לרוביק החבר, אני יותם בן 10. השאלה שלי היא: למה קוראים לשבלול ככה. מאיפה זה הגיע? באהבה, דרדסבא.
רוביק עונה:
המילה שבלול מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהלים: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ". המילה לא הייתה ברורה לפרשנים. הייתה טענה שמדובר בטחב נמס, והיו שקשרו זאת למילה הארמית תבללא שפירושה חילזון. רש"י כתב: "יש פותרין לימצ"א (חילזון) בלעז ויש פותרין כמו שבולת מים". בעקבות רש"י התקבל הפירוש חילזון, וכך הוא עד היום.
327
שואל/ת: הצדעה היא קירוב כף היד לצד המצח כאות כבוד והערכה. ממתי היא נהוגה, מי קבע את כלליה, מי קבע את המילה לכך?
רוביק עונה:
הצדעה היא תנועה טקסית של קירוב היד אל הצדע (היא הרקה) לאות כבוד, ומכאן שמה. היא מוכרת בצבאות שונים בעולם ואומצה על ידי הצבא הישראלי. צֶדַע היא מילה חז"לית, בעוד להצדיע הוא פועל חדש.
328
ארנון שואל/ת: מה מקור הכינוי (האידי) לבן זקונים "מוז'יניק" (ולבת, מוז'ינקה)?
רוביק עונה:
בן הזקונים נקרא ביידיש מיזיניק. מקור המילה הוא ברוסית, שבה האצבע הקטנה נקראת מיזינץ (mizinets), ובהקטנה או חיבה מיזיניק. בן הזקונים הוא איפה הזרת שבמשפחה. צורת הנקבה נגזרת מצורת הזכר. ותודה לד"ר יניב גולדברג.
329
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'בִּן לילה', מה מקור המילה בִּן ומה משמעותה?
רוביק עונה:
בִן היא צורת משנה של בן. 'בן' משמש בעברית לענינים שונים, הרבה מעבר לתפקידו המקורי במסגרת יחסי המשפחה. הוא מייצג שייכות, אפשרות, גיל וכדומה. בספר יונה נכתב: "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד". רש"י מוסיף: "לא גדל אלא לילה אחד", כלומר, היה בֵן לילה אחד בלבד בגילו. הרטום מוסיף: "ביום אחד צמח ולמחרתו אבד". מכאן גם הצירוף המאוחר יותר בִן-רגע.
330
יואב שואל/ת: בשנים האחרונות השימוש במילה אושיה נעשה תדיר ביותר, בעיקר בהקשר של רשתות חברתיות כגון 'אושיית פייסבוק' וכדומה. אשמח לדעת מה מקור המילה.
רוביק עונה:
'אושיה' פירושה בתנ"ך בסיס, בעקבות מילים קרובות בשפות שמיות שפירושן עמוד. סופרי העברית החדשה השתמשו במילה בדרך מטפורית, בהתייחסות לבסיס, ערך או גורם מכונן בתרבות ובחברה. השימוש במילה ביחס לבני אדם הנחשבים בעלי מעמד מיוחד בתרבות ובחברה התפתח באופן טבעי.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >