שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
אבי שרביט שואל/ת: מה מקור המילה קזבובו?
רוביק עונה:
joseph kazavubu היה נשיא קונגו בשנות השישים, לאחר שהדיח את המנהיג המכהן פטריס לומומבה. יש קושרים את השם לשמו של בנו של נתן הנביא, זָבוּד. השם בעל הצלצול הייחודי משמש במשחקים שונים, אבל אין לו משמעות עצמאית.
302
חלי בן שימול אלבחרי שואל/ת: אני מחפשת מקור לשימוש במילה "עזוב" בסלנג. האם אפשר לקשר אותו לדיבור מזרחי? מצאתי שבמרוקאית יהודית מילה אחת (כלי) משמשת במשמעות של "עזיבה" ובמשמעות של "הנח לי".
רוביק עונה:
ביטויים הכוללים 'עזוב' ותיקים מאוד בשפת הדיבור, הרבה לפני הופעת העליות הגדולות של המזרחים. בשיר הוותיק של יורם טהרלב "משה משה" נכתב: "אמר משה: אסור לשתות, אמרו כולם: עזוב שטויות!" לביטוי עזוב שטויות מקורות בלדינו: דֶישָׁה שָׁאקָאס (עזוב בדיחות), יידיש: לאָז אָפּ די נאַרישקייטן וגרמנית: lass den Blödsinn. באנגלית נוכל למצוא את leave me alone – עזוב אותי בשקט, במשמעות 'הנח לי', ובמקביל בגרמנית וביידיש: לאָז מיך צו רו, וכך בגרמנית.
303
אריאלה ארז שואל/ת: מה פירוש המילה סילאן? מה מקורה?
רוביק עונה:
סילאן הוא דבש תמרים, ויש מרחיבים לפירות מבושלים נוספים באותה דרך, כמו חרובים. המקור הוא בערבית העירקית, והמאכל עם שמו הובא לארץ על ידי יוצאי עירק. בעירק סילאן היה המיץ הנסחט מן התמרים ושימש למאכלים שונים. אחד מהם הוא חליק, היא החרוסת היהודית-עירקית. השם סילאן מקורו ככל הנראה בפועל מן השורש הערבי סאאל שפירושו נמס או נזל. הסילאן המקורי הוא ללא תוספת סוכר, ומכונה גם 'סילאן טהור'.
304
יפה הרון שואל/ת: מה מקור המילה שעטנז?
רוביק עונה:
המילה שעטנז מופיעה בפעמיים בתנ"ך. בספר ויקרא: "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶֽיךָ", וכן בדברים. מקור המילה אינו ברור, יש קושרים אותה למצרית הקדומה, במשמעות "בגד כוזב". מדרש על המילה מופיע במסכת נידה, לפיו שעטנז הוא צירוף של שלוש מילים: שוע (חלק, למשעי), טו (טווה), נז (שזר, בארמית), אך זו השערה דחוקה.
305
שרמן רוזנפלד שואל/ת: מה מקור המילה "נביטה"? מאיפה היא באה?
רוביק עונה:
הפועל נָבַט נוצר בעברית החדשה בהשראת פעלים בארמית ובערבית. מכאן שם הפעולה: נביטה.
306
דובי אביגור שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור המילה הספד? שמעתי שהיא מיוונית ובעצם היא נגינת חליל ביוונית. יכול להכחיש או לאשש?
רוביק עונה:
אין ל'הספד' כל קשר ליוונית. ספ"ד הוא שורש המופיע בשפות שמיות קדומות כמו אכדית, אוגריתית ועוד. בארמית הסורית ספד פירושו היכה על החזה. הפועל ספד מופיע לא מעט בתנ"ך, וכמוהו מספד. הספד היא מילה תלמודית, וכמוה בהפעיל – הספיד.
307
יובל מוזס שואל/ת: מה מקור המילה ״סטיפה״ (ערימה בדרך כלל של שטרות כסף)? מאיזו שפה הגיעה?
רוביק עונה:
המילה הגיעה מלדינו: estifa, או בצורה מקוצרת stifaשפירושה ערימה של חפצים. אסטיפאדו פירושה דחוס וצפוף, וכן תבשיל שזיפים ובשר. פועלים שעסקו בעירום הסחורה או פירוקה והטענתה, בעיקר בנמלים, נקראו אֶסְטִיפָדור או סְטִיפָדור.
308
עמית כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״קטלני״? האם זו מילה שהומצאה ע״י מישהו ישראלי או יהודי? או שנלקחה משפה אחרת?
רוביק עונה:
הפועל קָטַל מופיע בתנ"ך, בספר איוב. שם התואר קטלני (או קטלן) מופיע אצל רש"י, בדיון האם אשה שמתו עליה שני בעלים נקראת קטלנית. השימוש במילה קטלני כשם תואר המציין חומרה רבה (ופה ושם גם דבר שבח מובהק) התפתח בעברית החדשה.
309
ג'ולי שואל/ת: מקור המילה לתייג?
רוביק עונה:
הפועל לתייג התגלגל מהמילה התלמודית תג, סימן קטן בנוסחי כתיב שונים. בלשון ימי הביניים לתייג פירושו לשרטט או לסמן תג. בעברית המודרנית המונח השתלב בעולם השיווק והפרסום. תיוג פירושו סימון דבר מה, ובהרחבה, הפיכת סימון ייחודי ומבדל של מושג, אירוע, מוצר או אדם, ומכאן 'מותג', המילה העברית עבור brand. 'בראנד' עצמה התגלגלה מהנוהג לסמן בעלי חיים על ידי צריבה בבשרם.
310
כהן רות שואל/ת: ברצוני לשאול מה מקור המילה קרין המציינת את חוד האוניה?
רוביק עונה:
קרין פירושה שִדְרית הספינה, ובאנגלית keel, וכן בשימושים נדירים יותר carina, ומכאן מקור המילה קָרין. המילה במשמעות הימית היא דימוי למבנה איברים או חלקים בגוף החי או בצומח.
311
מוטי אלעזר שואל/ת: מהו מקור המילה קצב - מוכר בשר?
רוביק עונה:
'קצב' הוא מקצוע תלמודי, ופירושו מי שחותך או 'קוצב' את מנות הבשר. המילה הערבית, אגב, כמעט זהה: קצאבּ.
312
אלימלך גזית שואל/ת: מה בין שלומיאל לשלימזל, ומה מקור המילים?
רוביק עונה:
שלומיאל הוא לא יוצלח, אדם מגושם שאינו מצליח לבצע כהלכה פעולות פשוטות. שלימָזֶל הוא אדם חסר מזל. מקור שתי המילים הוא ביידיש. שלומיאל במקור הוא דמות תנכית, הנשיא לבית שמעון, ויש השערות שונות איך ומדוע קיבל את המשמעות היידישאית. שלימזל מורכב משתי מילים: schlimm, בגרמנית: גרוע, מזל – בעברית. הבדיחה הידועה אומרת שהשלומיאל שופך את התה הרותח על חולצתו של השלימזל.
313
אסף שואל/ת: מה מקור המילה אמנם?
רוביק עונה:
אָמנם (נהגית omnam) היא מילה מקראית מן השורש אמ"ן המעיד על ביטחון ויציבות, בתוספת הסיומת –ם המוכרת ממילים שונות כגון חינם, ריקם ועוד, ומאפיינת תוארי פועל. בתנ"ך יש צורה משנית: אֻמנם, בקובוץ, המופיעה רק במסגרת משפט שאלה: 'האֻמנם?' , 'האף אֻמנם?'
314
לילי שואל/ת: מאיפה מגיע הביטוי "השם" מ'ברוך השם'. האם זה מהתנ"ך? ואם לא אז מאיפה הוא מגיע?
רוביק עונה:
'השם' הוא אחד מכינוייו של אלוהים. יש לשם הזה בסיס בתנ"ך, אך בלשון חכמים הוא התפשט ומשמש דרך מקובלת להתייחס לאלוהים בלי לציין שם ספציפי, מאחר שיש איסור על השמעת שם האלוהים, יהוה. מקור הברכה 'ברוך השם' הוא בתהילים, כאשר 'אדונָי' הומר ב'השם' מאוחר יותר: "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה".
315
מאיה שואל/ת: מהי האטימולוגיה למילה פלס?
רוביק עונה:
המילה פלס מופיעה בתנ"ך פעמיים, והיא קשורה לשורש פל"ס ולפועל לפלס: לפלס דרך – ליישר דרך, להתקדם בדרך ישירה. פֶלֶס – כלי הקובע שהבנייה ישרה. יש לשורש זה כנראה קשר לשורש פל"ש (מפולש – עובר דרך...), המופיע בשפות שמיות שונות.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >