שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: מתי נטבעו שמות ימי השבוע הנוכחיים ועל-ידי מי? וכיצד נקראו לפני כן?
רוביק עונה:
שמות ימות השבוע משני עד שישי נטבעו בפרק הראשון של ספר בראשית. במקרה של יום שישי המקור הוא "יום השישי". "יום השבת" מופיע במקרא מאוחר יותר, לראשונה בעשרת הדיברות. הצירוף "יום ראשון" מופיע בלשון חז"ל.
2
אלי בן דוד שואל/ת: ברם, אבל, אולם, אפס.. מה מקומה של אפס בעניין זה? האם היא שאולה מ-אפעס היידית? האם היא נרדפת של מלים אלה?
רוביק עונה:
'אפס' במשמעות אבל מופיעה במקרא חמש פעמים, תמיד בצירוף "אפס כי". זהו שימוש ייחודי במילה 'אפס' שמשמעותה בתנ"ך קצה: 'אפס כי...': הקצה של העניין הוא ש... 'אפס' במשמעות המספר נוצרה בימי הביניים.
3
דן שרון שואל/ת: מה מקור המילה בלדח (או בלדחין או בלדכין)?
רוביק עונה:
בלדח או בלד"ח הוא הקונוס הפלסטי המכסה את יציאת המוליכים מהתקרה, המתחברים לכבל עם בית הנורה. הוא משמש בעבודת חשמל. כל ניסיון למצוא את מקור המילה, וכן האם מדובר בראשי תיבות, עלה בתוהו. תשובה מבוססת תתקבל בברכה ותצוטט.
4
דני ב. שואל/ת: מה שורש/מקור המילה טנא (סל פירות)?
רוביק עונה:
טנא היא מילה נטולת שורש. מקורה בשפה המצרית הקדומה, במילה דומה שמשמעותה סל. בלשון חכמים מופיעה צורה נוספת של אותה מילה: טני.
5
רינה גרטל שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה חטיף למילה נש. מוכרת לי יותר המילה נשנוש. מהן אותיות השורש ומה מקור השורש?
רוביק עונה:
השימוש הזה כמעט ואינו מוכר. מקורו ביידיש, שבה נאשן פירושו לזלול, נאשר הוא זללן. מכאן נוצר בעברית הפועל לנשנש.
6
שרה בבלי שואל/ת: מה השורש של המילה ויצר "ויצר לו". צרר או צרה. אם צרר (כפולים), לאן נעלמה ה"ר'?
רוביק עונה:
השורש הוא צר"ר, גזרת הכפולים. בגזרה זו האות המוכפלת המופיעה בדרך כלל פעם אחת ולא פעמיים. "יחם" (יהיה חם), מהשורש חמ"ם, כף – שורש כפ"ף ועוד. צרה מכילה ר' כפולה, למרות שאין כופלים ר', והדבר מתבטא בתשלום דגש בניקוד. חַמָּה לעומת צָרָה. במילים 'צורר' או '(צרה) צרורה' הר' מופיעה פעמיים.
7
אודי שואל/ת: מה מקור המילה שוליה (כמו שוליה של אומן), והאם יש לה הטיות שונות לזכר ולנקבה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד ומקורה ארמי: שְוַליא. יש רואים בשוליה קריאה שגויה של שווליא. בעברית החדשה מופיעה גם המילה שַוָול באותה משמעות, אך היא לא נקלטה. המילה בזכר אך היא חלה גם על שוליות נקבות. המילה הארמית מקורה במילה האכדית shamallu במשמעות דומה.
8
גיורא רהב שואל/ת: מאיזה שורש נגזרה המלה חוויה, והאם יש מלים נוספות שנגזרו באופן דומה?
רוביק עונה:
חוויה היא מן השורש חו"ה. השורש הוא צורת משנה של חי"ה, וקשור בהתנסות. מילה נוספת הגזורה באותו אופן היא הוויה. י' מייצגת את ל' הפועל. חו"ה הוא גם שורש נוסף, שאינו קשור לחוויה למרות העיצורים הזהים, ופירושו אמר או טען, חיווה דעה.
9
דקלה יפת שואל/ת: מה שורש המילים: "חל" "יחול" "החיל" "החלה"? האם כולם מאותה משפחת מילים? מה פירוש המילה "החיל"?
רוביק עונה:
כל המילים הן מאותו שורש, חו"ל. משמעותו הבסיסית היא ריקוד או סיבוב ומכאן מחול ולחולל, אך יש לה בהשאלה גם משמעות של הענקת תוקף. הֵחיל: העניק תוקף לדבר מה. הֲחָלָה: הענקת תוקף. יָחול או חָל: יהיה תקף לגבי דבר מה: 'החוק הישראלי יחול על שטחי יהודה ושומרון'. אין לבלבל עם כו"ל: להכיל, הכלה וכדומה, הקשורה ליכולת לקבל ולכלול דבר מה.
10
אילה מוזס שואל/ת: אשמח לדעת על מקור המילה קתרזיס ועל גלגולה. היה מי שהעלה את הסברה כי יש קשר למילה קתטר ברפואה (שמתפקידו לרוקן).
רוביק עונה:
מקור שתי המילים ביוונית. קתרזיס פירושו טוהר, katharos פירושו טהור, והפועל kathairein פירושו להיטהר. המשמעות בתחום הדרמה הוענקה על ידי אריסטו. קתטר התגלגל מהפועל היווני kathienai שפירושו לשלוח למטה. אין קשר בין המילים.
11
מאיה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה מבחן, האם מהתנ"ך או מקור אחר?
רוביק עונה:
המילה משמשת בלשון ימי הביניים, בין היתר בכתבי אלחריזי ואבן גבירול, במשמעות כללית של ניסיון שאדם צריך לעמוד בו. המשמעות בתחום הלימוד מודרנית.
12
מיכאל שואל/ת: בני בן ה- 7 רוצה לדעת מה מקור המילה ״אחד״ (״אבא, למה אומרים אחד?״). חיפשתי וחיפשתי באינטרנט, אך לא מצאתי תשובה. האם תוכל לעזור לילד סקרן?
רוביק עונה:
'אחד' היא מילה תנכית נפוצה, המופיעה כבר בספר בראשית. שמות המספרים נוצרו בעברית ולפני כן בשפות שמיות קדומות יותר, כמו וַחַד בערבית.
13
רונית נוי שואל/ת: לגבי המילה ׳מרות׳, סמכות. השורש הוא מ-ר-י/ה, מן המשמעות של ׳המרה את פי׳ או שיש לה קשר ל׳מר׳, אדון?
רוביק עונה:
'מר' במשמעות אדון היא מילה נטולת שורש. 'מרות' אינה גזורה מהשורש מר"ה, שכן המשמעות כאן הפוכה: ציית, ולא המרה את פיו, אלא הרחבה של 'מר': ציות או קבלת סמכות המר, האדון.
14
רינה ברקת שואל/ת: מה מקור השם מַפְלֵטָה לכלי שבו היו מרססים פליט נגד זבובים ויתושים? לא מצאתי באף מילון, כולל באתר האקדמיה ללשון, את המילה הזו, אך היא היתה מקובלת בשימוש נרחב בתקופה שבה השתמשו בפליט ולא בתרסיסים. במילונים השונים מופיעה רק המילה פליט, אך לא שם הכלי - מפלטה.
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה גם במילונים נוספים, כולל מילון גור הוותיק. נראה שהמילה הייתה נהוגה בסביבות מסוימות, ובכל מקרה דרך יצירתה ברורה, מן המילה פְליט, במשקל המכשירים.
15
דקלה יפת שואל/ת: מדוע אומרים "תלוש" משכורת? מהיכן הוא נתלש?
רוביק עונה:
הצירוף 'תלוש משכורת' נולד בתקופה שבה המשכורת ניתנה בפס מודפס ארוך, שנתלש מתוך מארז תלושים ששימש את מנהלי השכר במפעלים ובמוסדות. התלוש נקרא גם לוקש, אטרייה ביידיש, והושפע מהמונח המקביל בגרמנית, שפירושו פס משכורת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >