שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אבישי סימון שואל/ת: מצאתי ספר תמונות ישן ובו תמונה שנכתב שהיא ממפעל ערגול הברזל בעכו. בדיקה במילון העלתה שערגול הוא הקניית צורה לפסי מתכת ע"י מערכת גלילים. מה מקור הפועל?
רוביק עונה:
זהו אימוץ מודרני של פועל ארמי, ערגל, שאומץ לעברית במשמעות לסובב, לגלגל. במקרה זה שורבבה ר' לשורש עג"ל, תופעה המוכרת גם בשורשים נוספים.
2
איילה זמרוני ויעל כהנא שואל/ת: חברות התווכחו על מקור המילה זכר. א' טענה שזכר באה מהמילה זקר, ונסמכה על ויקימילון שבו נכתב: השורש זכ"ר בא משורש זק"ר. זכרות היא האיבר המזדקר. זכר הוא מי שמזדקר לו... חז"ל ניסו לטשטש את בוטות הלשון המקראית... מנגד, י' טענה שלא שוכנעה שחז״ל רצו לטשטש את המשמעות, ושאלה אותי: 1. האם כ' ו-ק' מתחלפות במילים עבריות. 2. האם השורש זכ"ר מקורו מ-זק"ר, או זו רק פרשנות? יעל כהנא מוסיפה באותו עניין: שאלה : נתקלתי ב 2 פירושים לשורש ז.כ.ר. מספר בראשית: אחד מסתמך על חילוף האותיות ׳ק׳ ו ׳כ׳ (האם אכן אותיות אלה מתחלפות?) והשני (ונראה לי שזה הפשט) מלשון זכר, זיכרון. מה מביניהם הפירוש המקובל?
רוביק עונה:
ויקימילון אינו מדייק. המין זכר הוא אכן הרחבה של האיבר המאפיין את הזכר – הפין, ששמו הקדום הוא זכר. על פי השוואה בין שפות שונות לזכור פירושו לא רק 'לשמור בזיכרון', אלא גם לדקור, כשיש קשר משמעות מסוים בין פעולת הזיכרון לדקירה. מכאן שזכר הוא 'האיבר הדוקר', 'האיבר הננעץ'. לכל אלה אין קשר לזק"ר, שהוא פועל תלמודי מאוחר, ויש רואים בו שיכול אותיות של זר"ק.
3
אילן ספיר שואל/ת: "טראסק" - מילה שהייתה נפוצה לפני עשרות שנים, במובן רעש, מהומה, שמחה - ו... נמוגה. נעלמה. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. 'טראסק' פירושה קול רעש וכן מהלומה, מכה חזקה. השימוש במילה יכול להיות חיובי-אירוני: זיך פירן מיטן טראסק – הוא מתנהג בתפארת.
4
אליעזר רוזנמן שואל/ת: מה מקור המילה "התחרפן"? והאם יש לה קשר לחורפנים. אני מציע פירוש חדש, "התחרפן" - חלה במוטציה של הקורונה. ומה השם העברי למוטציה?
רוביק עונה:
מקור התחרפן בערבית: חַרְפָאן פירושו סנילי, חסר דעה. המילה העברית שנקבעה עבור מוטציה במובן הגנטי היא תַשְנִית.
5
בת שבוע גנות שואל/ת: מה מקור המילה לחרבש?
רוביק עונה:
המקור בערבית. חַ'רבַּש פירושו קילקל.
6
ןרדה ברלין שואל/ת: מה מקור המילה "נדוניה". האם היא מופיעה במקורותינו, ואם כן היכן? או מאין הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
נדוניה מקורה במילה הארמית נדוניא. ארמית שאלה את המילה מהמילה האכדית באותה משמעות נוּדַנּו, מן הפעל נָדָנו – לתת, המזכיר, ככל הנראה לא במקרה, את נתן העברית. המילה מופיעה בתלמוד ובמדרשים בצורה הארמית נדוניא, ורק בספרות המאוחרת זכתה לה' מסיימת – נדוניה.
7
מני דרבנר שואל/ת: בעקבות דיון עם חבר, אשמח לדעת את מקור המילה עמיאת.
רוביק עונה:
'עמיאת' היא מילה בערבית מדוברת. פירושה: בדרך מקרה, בלי תכנון.
8
אביב כהן שואל/ת: רציתי לשאול לגבי "לועזית". אני מבין אותה כ"לא עברית", כלומר לא "שפה זרה" במובן הכללי של יחסיות בין שפות, אלא ספציפית לעברית או לא עברית. מתחזק החשד עקב כך שאני לא מכיר מילה מקבילה אליה בשפות אחרות (אלא רק גרסאות של "שפה זרה", וכמובן, ההקבלה ל"להלעיז" במובן של לדבר רעה.
רוביק עונה:
המקור של לועזית הוא 'עם לועז' משירת הים, ומכאן המילה לעז שנתנו לו במדרש את ראשי התיבות 'לשון עם זר'. כלומר, המקור הוא ביחס לשפה זרה. המשמעות של הוצאת דיבה מאוחרת יותר, מלשון חכמים, ויתכן שיש כאן הרחבת משמעות: מי שמדבר בשפה לא מובנת משמיע דברי רכיל.
9
רונן שואל/ת: בסקס בין שני גברים הומואים, אומרים באנגלית top ו-bottom, היינו "זה שלמעלה" ו"זה שלמטה". בעברית אומרים אקטיבי ופסיבי, בהתאמה. האם ידוע המקור למילים הללו בעברית?
רוביק עונה:
לא מצאתי שימוש דומה בשפות מקבילות, ואם לא תבוא עדות אחרת זהו פיתוח ישראלי, כולל 'אק או פס' בדייטים או אתרי הכרות.
10
שלמה אליאס שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה שרבט (קינוח פירות) ואיך מנקדים אותה?
רוביק עונה:
גלגול המילה שֶרְבֶּט הוא מערבית, מהפועל שַרִבַּ – שתה, שַרְבָּה – משקה, ומכאן הגיע לפרסית ולטורקית בצורה המוכרת לנו – שרבט. בצרפתית המילה היא סורבֶּה – sorbet. גם המרק הרומני צ'ורבה הגיע מאותו מקור.
11
רותי שם טוב שואל/ת: מה מקור המילה עוגב - הכלי בו מנגנים בכנסיה? האם יש לזה קשר לפועל עג"ב?
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא שיש קשר. עוגב הוא הכלי המתנה עגבים, כלי האהבה, בזכות צליליו המלטפים. יש להדגיש שזו השערה ולא קביעה המוסכמת על הכל.
12
סאי שואל/ת: מה מקור השם ציצים לשדיים.
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ציצקעס. המילה מזכירה מילים דומות בשפות מאירופה כמו Zitzen בגרמנית, tits באנגלית ועוד.
13
צבי שואל/ת: מה מקור הדיאלוג?
רוביק עונה:
מקור המילה מוביל דרך הלטינית אל היוונית: דיאלוגוס, שיחה בשניים, בעקבות הפועל דיאלגסטאיי – לשוחח יחד.
14
דאביד שואל/ת: האם מקור המילה הערבית 'ג'יפה' לציון לכלוך - מגיעה מהמילה "גפת" לציון פסולת זיתים שמנונית ומלכלכת. יש לציין כי לזית ותוצריו יש מעמד דומיננטי בשפה הערבית. לאור הנ"ל, האם ניתן יהיה להתחנן לילדים בנוסח "תנקו כבר את הגפת מהחדר", או שיש להיצמד לנוסח המקובל?
רוביק עונה:
ד"ר עבד מרעי מסביר כי מדובר בשתי מילים שונות, שאינן מאותו שורש. ג'יפה, מן השורש ג'יפ פירושה הגופה הרקובה. למילה ג'יפת מהשורש ג'פת שלושה פירושים: רובה ציד, פסולת הזיתים, ומכשיר שמשתמשים בו ברפואה הכירורגית.
15
חובב מרנץ שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה ארגז? הוא מופיע רק בשמואל א׳ פרק ה׳.
רוביק עונה:
מילים קרובות מופיעות בארמית (ארגזתא), והערבית (ריג'אזא במשמעות משקל יתר). יש קושרים את המילה לשורש רגז במשמעות רעד, החפץ המסתובב או המתנודד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >