שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי בן חיים שואל/ת: רצינו לשאול אם אתה יודע מה הסיבה לשימוש בשורש כלב במונח "חוט מכליב"?
רוביק עונה:
להכליב הוא לתפור בתפרים גסים. הפועל הוא תלמודי. יש לו מקבילה ערבית: כלב פירושו תפר. יש השערה מקובלת שהמקור הוא הכלב, בעל חיים, כאשר התפרים נדמים לנשיכות שיני הכלב.
2
גל שואל/ת: כחלק מהסלנג הזר ב"שובו של הסוראמלו", יוסי בנאי חוזר די הרבה על המילה "חוּרץ" (מנוקד עם קובוץ או שורוק). מהיכן זה מגיע ומה המשמעות של זה? לדוגמא: "הסתכלו פעם על מודעת אבל, אפילו מרחוק. מה כתוב? כתוב השאיר שתי חנויות, שלושה מגרשים, ארבע מכוניות, וילה 35 חדרים? חוּרץ! כתוב השאיר השאיר אישה, ילדים, נכדים, נינים".
רוביק עונה:
על פי ההקשר המשמעות היא 'מה פתאום?!' הזירה הלשונית לא נתקלה במילה. כל מידע יתקבל ויצוטט באתר.
3
דנה שואל/ת: מה זה המילה זבבור ומה מקור המילה? במשפט "הוא מחכה לתת לנו את הזבבורים".
רוביק עונה:
'זובר' הוא איבר המין בערבית, ומכאן המילה הנפוצה זובור במשמעות התעללות. זבאביר היא צורת הריבוי השבור של זובור. ב'זבבורים' יש למעשה ריבוי כפול.
4
טל שואל/ת: יש סלנג שנקרא "בוקרף" או "מצב בוקרף" ואני לא מבינה מה זה המילה הזאת, וכאילו מה המקור של המילה. יש פירוש שאומר שזה מצב שאף אחד מהצדדים לא יודע מה להגיד או מה לעשות.
רוביק עונה:
זהו ככל הנראה קיצור של הביטוי הערבי 'בוקרא פיל מישמיש', שפירושו, אין סיכוי, זה לא יקרה. מילולית: "מחר, כשיהיו משמשים", בהוראת "אעשה זאת בתקופת המשמש". תקופה זו חולפת מהר, ולכן אין אפשרות לקיים את ההבטחה.
5
נועה שואל/ת: מה זה בכי עליהום ומה מקור המילה? במשפט "אני ממורמרת? בכי עליהום" (זה נשמע משהו כמו "אני? מה פתאום").
רוביק עונה:
בִּכִּי פירושו בערבית בכי. המשפט מתריס נגד מישהו שאומר דבר מה לא ראוי. אני ממורמרת? בכי עליהם – שיקרה משהו שיגרום להם לבכות!
6
רחל שואל/ת: מה זה בחוואה ומה מקור המילה? במשפט "הפסדתי בחוואה, ברגע של חוסר ריכוז".
רוביק עונה:
'חאווה' פירושה בערבית דמי חסות, סחיטה, קבלת דבר במרמה. בערבית מרוקאית אומרים 'חְדָלוֹ חָאוָוה': לקח ממנו דמי חסות או דבר מה במרמה. במשפט שבשאלה מדובר במישהו שרימו אותו ברגע של חוסר תשומת לב.
7
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של "פלרטוט" כאשר גבר מנסה "להתחיל" עם בחורה (או להפך, כמובן)?
רוביק עונה:
הפועל לפלרטט גזור מהמילה האנגלית flirt, במשמעות פרשיית אהבים קצרה, ויש לה מקבילות גם בשפות נוספות. במקרה זה הוכפל העיצור האחרון, כנהוג בלא מעט פעלים עבריים.
8
גל שואל/ת: בהקשר של מכשור הקלטה והפקה: מדוע המקל עם המיקרופון קיבל את השם "בום"?
רוביק עונה:
המילה משמשת במשמעות זו באנגלית ונכתבת boom, אבל אין לה קשר למילה boom במשמעות קול חזק או פתאומי, או בהשאלה תקופת של התפרצות נוסח 'בייבי בום'. מקורה במילה הולנדית דומה, במשמעות מוט או כלונס.
9
עמליה סגל שואל/ת: קיימת מילה 'עצבני 'בעברית. בפרסית אומרים עצבני - asabani. האם ידוע לך כיצד הגיעה המילה עצבני לעברית?
רוביק עונה:
המילה עָצָב (ברבים עצבים) במשמעות הביולוגית היא אימוץ של המילה ערבית עַצַבּ במשמעות זו. עצבני היא שם תואר עברי, לצד עַצַבִּי הערבית. הפרסית, במקרה זה, קיבלה את המילה עַצַבּ מן הערבים, ושם התואר נולד בעקבות זאת, בסיומת פרסית המזכירה את הסיומת העברית. מכאן הדמיון בין המילים, שאינו מקרי – הערבית מתווכת בין העברית והפרסית.
10
רות לורנד שואל/ת: מה מקור המלה פצפון, כמו ב״פצפונת ואנטון״, האם זה קשור למלה האנגלית bitsy או ליידיש - פיצעלה (ומנין הגיע ליידיש? מהגרמנית?).
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש – פיצעלע ופיצקעלע. פיצפון הוא פיתוח ישראלי, עם תוספת ההקטנה -ון. המקור אינו גרמני. מידע על מקור המילה היידית יתקבל בברכה.
11
שרי מבקעת הירדן שואל/ת: אני מעוניינת לדעת מה פרוש המילה מן, המופיע בתורה כאוכל שאכלו אבותינו במדבר. האם ידוע מה זה היה המן הזה? מאיפה השם שלו?
רוביק עונה:
הנושא הטריד חוקרי שפה מאז ומתמיד, ועלו השערות שונות אך אף אחת מהן אינה מוסכמת על הכל. השערה אחת היא שהמקור הוא מצרי: מן הוא מיץ הנוטף בטיפות גדולות מזן מסוים של עץ תמר. השערה שנייה היא שזהו גלגול של המילה הערבית מין שפירושה טיפות קפואות גבישיות המצטברות על עצי התמר. דעה שלישית היא שאין מדובר במאכל אלא במילה 'מן' שפירושה בארמית מה, שכן הפסוק אומר: "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא", כלומר: מה הוא?
12
אהרן שואל/ת: מה מקור המלה "שק", שאפשר למצוא אותה במשמעות דומה גם בשפות אחרות (אנגלית, איטלקית)?
רוביק עונה:
'שק' היא מילה שמית עתיקה, המופיעה גם באכדית, שהתפשטה בשפות השמיות כולל בעברית. היא אחת המילים המעטות שהתנחלו גם בשפות האירופיות, וזאת בעקבות sakkos היוונית ו-saccus הלטינית, וכן נמצא אותה באנגלית, גרמנית ועוד. יש טענה שהצורה האירופית נשאלה ישירות מעברית, למרות שהמקור כאמור קדום יותר.
13
אלי שואל/ת: מה מקור המילה כסיסה (של ציפורניים).
רוביק עונה:
כסס הוא פועל המופיע בתלמוד ומשמעותו לעס, ומכאן שם הפעולה כסיסה. יש לו מקבילות בשפות שמיות רבות, והוא שייך לקבוצת פעלים בעלת מכנה משמעות קרוב כמו קצץ, קצר, קצב, וכן קסס המופיע פעם אחת במקרא, בספר יחזקאל: "ואת פריה יקוסס".
14
דוד שואל/ת: על פי רוב אומרים ש"ארנונה" או "ארנונא" בא מהלטינית annona, ולפי ההקשר זה הגיוני מאד, אבל אף פעם לא ראיתי מלה לטינית מתקצרת בצורה משונה כזאת בדרך ללשון חכמינו. להפוך nn ל-רנ? יש לכם משהו להגיד על זה? להציע גירסה אחרת בגמרא?
רוביק עונה:
אכן המילה אַנּוֹנָה במשמעות קצבה או מענק מופיעה במדרש: "שהיה המלך מעלה לו אנונה". הצורה ארנונה קדומה יותר במקורות, ומשמעותה שונה: מס קבוע. ככל הנראה התגלגלה מ'אנונה' הלטינית, העיצור 'ר' נוטה לעיתים להידחק בין עיצורי שורש, וראה כסם/כרסם, אך יש גם השערה שהמקור דווקא במילה היוונית eranos שפירושה תרומה, וכאן מופיעה ר' במקור.
15
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה חג [חג הפסח חג שבועות וכו']?
רוביק עונה:
המילה 'חג' מופיעה במקרא כ-60 פעם. היא נגזרת מהפועל חגג הנפוץ אף הוא, ויש לו מקבילות בארמית ובערבית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >