שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
רותי שואל/ת: לגבי 'עשרת הדברות', מדוע 'דִבֵּר' ולא 'מצווה', או 'פקודה'. ומדוע 'דברות' ולא 'דברים'? מה מקור המילה 'דִבֵּר', האם הכוונה ל'מילה', 'דיבור'? 'דברים שנאמרו'?
רוביק עונה:
המילה 'דיבֵּר' במשמעות דיבור מופיעה פעמיים במקרא, ובהקשר דתי מובהק, כלומר, זה אינו דיבור סתם, אלא בעל תוקף אלוהי. 'עשרת הדיברות' הוא מונח תלמודי, כלומר, הבחירה במונח היא של חכמי התלמוד, ונראה כי הם ניסו לבדל את עשרת הדיברות ממצוות רגילות, ובוודאי מפקודות.
17
אודי שואל/ת: מה מקור מילת היחס לכש- ("לכשאפנה אשנה"), והאם ניתן להשתמש בה בזמנים שאינם עתיד?
רוביק עונה:
'לכש' היא הרכב של שלוש אותיות יחס: לְ+כּ+שֶ, ומקורה בלשון המשנה. זו מעין מילת תנאי-זמן: אחרי שאפעל פעולה מסוימת או אהיה במצב מסוים, אעשה פעולה נוספת. מכאן שהיא תבוא רק אחרי פעלים בעתיד.
18
עורב כחול שואל/ת: המילה "זין" משמשת ככינוי לפין. אבל היא כידוע לי צנזורה של "זרג". השאלה היא מה זה אם כך "זרג" מבחינה אטימולוגית? מאיפה המילה נולדה?
רוביק עונה:
'זין' היא על פי רוב הדעות קיצור של 'זנב', אך יש גם טענה שהיא קיצור של 'זרג'. זוהי מילת סלנג שפירושה הבסיסי איבר מין גברי, ויש ערפל מסוים סביב מקורה. יש רואים בה שיכול אותיות של 'גֶזֶר' על פי צורת האיבר, ויש של 'זֶקֶר', האיבר המזדקר.
19
אלון שואל/ת: אשמח לדעת מהיכן צצה המילה "לְמַדַי"? האם יש לה קשר למילה "מד"?
רוביק עונה:
'למדי' מופיעה פעם אחת במקרא, בספר דברי הימים ואין לה קשר לשורש מד"ד. פירושה במידה מספקת: "הַכֹּהֲנִים לֹֽא־הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי". רש"י מפרש: "התקדשו להיות די לישראל בהם להקריב פסחיהם". זהו הֶלְחֵם של מילות היחס מ-+ל, והכַמָת 'די', במשמעות מספיק.
20
אלי שגיא שואל/ת: מהו שורש המילה "איש"?
רוביק עונה:
השורש הוא אנ"ש, אם כי זהו שורש שנקבע בדיעבד לשורת מילים הקשורות בבני האדם: אנוש, אשה, אנשים, נשים. במילים איש ואשה הנ' נבלעת. בעברית המודרנית צורף לכך פועל בבניין הפעיל: האנשה, כלומר, הצגת מי או מה שאינו אדם כאדם.
21
אריה לוי שואל/ת: מהו מקור המילה "סקוטי" במשמעות קמצן.
רוביק עונה:
זהו סטריאוטיפ נפוץ ועתיק. רוב ההסברים לכך קשורים בעברה של סקוטלנד בימי הביניים המאוחרים, כשהייתה ארץ ענייה מאוד, נשלטת על ידי הכנסייה הסקוטית שעודדה הסתפקות במועט וחיים נעדרי בידור ושמחה. הסבר נוסף הוא שבמאות מאוחרות יותר סקוטים רבים היו למתווכים, ונודעו בקשיחות עסקית.
22
מיכאל ענבר שואל/ת: מה מקור הכינוי ווזווז?
רוביק עונה:
ווּזְווּז הוא כינוי אתני מלעיג לאשכנזים, שנפוץ במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא נולד מחיקוי של המילה הנפוצה מאוד ביידיש 'ווס', בשאלות כמו ווס הארצאך (מה נשמע) ואחרות. ווז+ווז: ווּס+ווּס.
23
נירית שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה גיבוב.
רוביק עונה:
הפועל גיבב מופיע בלשון חז"ל במשמעות ערם ערימת קש, גם בהתייחסות לביטוי 'קש וגבבה'. כמו כן כבר בלשון חז"ל הוא מתייחס גם להשמעת דברים חסרי ערך, פטפוט. שם הפעולה 'גיבוב' מופיע בעברית החדשה.
24
רחל גלבוע שואל/ת: מה מקור המלה דוגמית?
רוביק עונה:
המילה חודשה בתוכנית הטלוויזיה 'קומדי סטור' בראשית שנות התשעים במשמעות דוגמת ניסוי קטנה בחנות בשמים או מזון. המילה חדרה לשפה הכללית, הרחיבה את משמעותה ושימושיה ואף נכנסה למילונים רשמיים. בשנת 2004 אומצה במילון האקדמיה ללשון לענייני טכנולוגיית המידע, כמונח מקביל למונח האנגלי thumbnail, מילולית ציפורן האגודל. בהרחבה פירוש המילה האנגלית הוא תיאור קצר ותמציתי של פרויקט כלשהו, ובעולם המחשבים דוגמת עיצוב.
25
שרה אלן שואל/ת: האם ידוע לך מה מקור שם המשחק 'דודס' (שורוק וסגול) ששיחקנו בילדותנו בשנות החמישים?
רוביק עונה:
דוּדָה פירושה בערבית תולעת. המשחק נקרא בערבית דודֶה וחִיֶיה: תולעת ונחש, בהתייחס למקל הארוך ולמקל הקצר. מכאן הוא קוצר ל'דודֶס'. דוּדה במשמעות תולעת היא גם, כמטפורה, תשוקה עזה לסם.
26
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה מחווה (מעשה אנושי של רצון טוב) אנושי/ת? למה מופיעה בלשון נקבה?
רוביק עונה:
המילה היא מֶחֱוָה (ולא כפי שנהוג לומר בשיבוש מַחֲוֶוה, שלה משמעויות שונות). השורש הוא חו"ה, המוכר במקרא בצורת הפיעל חיווה, כלומר השמיע דעה. נראה שהמקור לשימוש במילה כג'סטה היא מהצירוף התלמודי 'החווה קידה', כלומר, ביצע תנועה המביעה כבוד. המילה היא בנקבה והיא מקבילה למילים נוספות באותה גזרה ומשקל, כאשר תנועת ל' הפועל מתלכדת הם ה' הנקבה, בדומה ל'מצווה'.
27
הדס צייטלין שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה סקוץ', משום שהמשמעות היא סקוטי, אבל אין קשר בין זה לבין הדבר עצמו, שקרוי בעברית "צמדן". מצאתי הסבר בחיפושיי באתר של יובל הולצמן. מה דעתך?
רוביק עונה:
התיאור בבלוג של יובל הולצמן אכן נשמע מופרך, אך ככל הנראה הוא נכון, בהסתמך על מקורות נוספים. הסיפור הוא שממציא הסקוטש', התעשיין האמריקני ריצ'רד דרו ניסה בשנת 1925 חוזקים שונים של החומר הנצמד. בנסיונות הראשונים הוא לא היה יעיל, והפועל אמרו לו: "תחזור לבוסים הסקוטים (scotch) שלך ותסביר להם", כשהכוונה היא "הבוסים הקמצנים", על פי סטראוטיפ הסקוטי הקמצן. הסקוטש המשודרג כבר עבד כראוי, אבל הכינוי נשאר.
28
יעקב שואל/ת: רציתי לדעת מה המקור של המילה משפחה?
רוביק עונה:
'משפחה' היא מילה מקראית נפוצה, מן השורש שׁפ"ח הנחשב צורת משנה של השורש ספ"ח וקרוב אליו במשמעות, וממנו נגזרו הסתפחות, סיפוח וספחת. גם המילה 'שפחה', הנחשבת לחלק מן המשפחה, נגזרת מאותו שורש. הקרבה בין שפחה למשפחה מקבילה לקרבה דומה בלטינית, שבה familia היא משפחה, famula היא שפחה.
29
אייל אורבך שואל/ת: מניין השם "בר מים". למה בר? בעברית, למיטב ידיעתי, בר אינו כלי קיבול לנוזלים אלא שם נרדף לתבואה. באנגלית - גם לא ממש.
רוביק עונה:
אחת מהגדרות 'בר' באנגלית ומכאן גם בין הישראלים היא מתקן מוארך שאפשר לשבת לצידו ומוגשים בו משקאות. על בסיס זה נקרא המתקן שעליו ובאמצעותו ניתן למזוג מים 'בר'.
30
גלעד שואל/ת: : נתקלתי בשימוש במילה ״פְתוּח״ (פה רפה) במובן הגנדרני והזול. במשפט: מתלבש כמו פתוח. האם המילה מוכרת לך??
רוביק עונה:
השימוש אינו מוכר וקשה גם למצוא לו הופעות ברשת. עוד מידע על שימוש במונח יתקבל ויצוטט.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >