שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
301
איתי שואל/ת: מה מקור המלה ירח?
רוביק עונה:
המילה 'יָרֵחַ' מופיעה בתנ"ך 27 פעמים. היא מקבילה למילים דומות במשמעות זו בשפות שמיות רבות, ויש קושרים אותה לשורש אר"ח הקשור בנדודים. המילה יֶרַח במשמעות חודש, שהוא הזמן ממולד הירח ועד המולד הבא, נגזרה מ'יָרֵחַ'.
302
גבע ששון שואל/ת: האם השורש של המילה בינה הוא ב, נ, ה ?
רוביק עונה:
שורש המילה בינה הוא בי"ן או בו"ן. מהשורש הזה נגזרו מילים רבות הקשורות ביניהן בקשר משמעות: תבונה, התבוננות, נבון ועוד.
303
ה-זאב שואל/ת: מהו מקור המילה "נפילים" ומשמעותה? הייתכן כי הכוונה לאלה שנפלו משמיים?
רוביק עונה:
האטימולוגיה של 'נפילים', שהם "בני ענק" מבראשית ובמדבר מסופקת. המדרש והפרשנים קושרים אותם לפועל נפל. מדרש בראשית רבה קובע: "נפילים שהיפילו את העולם ונפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים מן הזנות שלהם". רש"י כותב: "על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא". אבן עזרא מציע פרשנות שונה: "שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם".
304
צוריה שואל/ת: מה מקור המילה מודרני. כלומר, האם המילה עצמה הייתה לפני הקישור שלה לתקופה המודרנית וכל מה שנגזר מהקשר זה?
רוביק עונה:
'מודרני' התגלגל מהמילה הלטינית המאוחרת מודרנוס, על פי 'מודו' שפירושו 'מה שקורה עכשיו'. מודרני הוא אם כן: מה שקורה עכשיו לעומת מה שקרה בעבר. השימוש במילה במאות האחרונות מתייחס לתקופה של ראשית הרנסאנס ועליית תנועות הנאורות ועד ימינו, ימי "הפוסט-מודרניות".
305
קובי שואל/ת: מה מקור המילה צול, המשמשת למדידת קוטר צינור?
רוביק עונה:
Zoll היא מילה גרמנית שפירושה אינטש, כ-2.5 ס"מ.
306
שרון שואל/ת: מה מקורה המילה רובה (או רובע?) לאריחים?
רוביק עונה:
בשפות המוכרות לנו לא נמצאה מקבילה הדומה ל'רוֹבָּה'. כל רעיון או מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
307
גיא שואל/ת: מה מקור המילה 'ערבה' בהתייחסות לאיזור הגאוגרפי? האם קיים קשר לעם הערבי?
רוביק עונה:
לשורש ער"ב משמעויות רבות שאינן קשורות זו בזו. השם 'ערב' והתואר 'ערבי' אינם קשורים לערבה. לגבי מקורה של ערבה גיאוגרפית יש כמה השערות ואין ביטחון לגבי אף אחת מהן. השערה אחת קושרת אותה למילה האתיופית 'עַבָּרָה' שפירושה עקרות, סטריליות בהתייחסות להיעדר הצמחייה. השערה אחרת קושרת המילה למילה הערבית הקדומה ע'רב, הקשורה בפרישה או התרחקות מתחום או אזור.
308
דרורה זנדני שואל/ת: מה מקור המילה קיקי? הריקוד שסוחף את הרשת?
רוביק עונה:
הריקוד קשור לשירו של דרייק in my feelings שבראשיתו נזכרים כמה שמות: היי קיקי, היי נומי, היי בריאן. קיקי הוא השם הראשון, והוא הפך לשם הריקוד והטרנד של קפיצה ממכוניות לצורך הריקוד.
309
מיכה עשת שואל/ת: מה מקור ושימוש במילה 'פוס'?
רוביק עונה:
המקור הוא מצרפתית: pouse, שפירושה אגודל, בעקבות הנוהג במשחקי ילדים של פעם להרים אגודל כסימן להפסקה במשחק. יש כמה מונחי משחקי ילדים מן העבר שמקורם בצרפתית, כמו 'צמבל', 'אן-די-טרואה ועוד. הטענה שהמקור של פוס הוא במילה האנגלית pause אינה נכונה.
310
משה שואל/ת: מה מקור המילה טלית? איך המילה ציצית התגלגלה למילה טלית?
רוביק עונה:
אין קשר לשוני בין טלית לציצית. ציצית מוקדמת יותר, מופיעה בתנ"ך והיא הרחבה של המילה 'ציץ', היא מציצה מן הכותונת כמו ציץ הפרח. טלית היא מילה תלמודית, ככל הנראה היא קשורה לפועל טל"ל שפירושו כיסה, והוא קרוב לשורש צל"ל ולמילה צֵל.
311
ניקולא שואל/ת: תהיתי אם שם הירק גזר מגיע מהשורש ג.ז.ר (גזר דין, לגזור) או מונח מחודש השאול משפה לועזית? מחיפוש בכתבי הקודש עד כה לא מצאתי את המונח המבוקש.
רוביק עונה:
אין קשר בין הירק גֶזֶר לשורש גז"ר והמילים שנגזרו ממנו. שם הירק הוא במקורו ארמי (גְזַר) וכן ערבי (ג'זר) והוא מופיע בספרות ימי הביניים.
312
מירב אליס שואל/ת: מהו מקור המילה "תעד"?
רוביק עונה:
'תעד' הוא פועל חדש יחסית, שנגזר מן המילה 'תעודה', שמקורה בתנ"ך ופירושה שם עדות או תורה. בעברית החדשה 'תעודה' משמשת במשמעות מסמך המציין תואר, הישגים וכדומה, וכן סוגה בספרות ובעיתונות הכתובה והמשודרת, המביאה בהרחבה אירועים שהתרחשו על פי מסמכים וראיונות. מן המילה 'תעודה', שהשורש שלה עו"ד, נגזר במשמעות השנייה שורש חדש: תע"ד, והפועל לתעד, מתועד וכדומה.
313
עמית רחמיאן שואל/ת: התווכחתי עם המפקדת שלי ואשמח לדעת מה מקור המילה ״קלוקל״? מה המשמעות שלה ובאיזה סיטואציה נהוג להשתמש בה. האם היא נחשבת מילה בשפה גבוהה?
רוביק עונה:
המילה 'קלוקל' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר, שם נכתב "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". קלוקל פירושו גרוע, חסר ערך, וקושרים אותו לפועל קל"ל הקשור גם לקלות וחוסר ערך, וגם לקללה. זו אינה מילה יומיומית, אבל בהחלט אפשר לשמוע אותה בנסיבות שונות: "טקסט קלוקל", "התנהגות קלוקלת" וכדומה.
314
ציפי שואל/ת: מה מקור המילה צביון, מה משמעותה ופירושה המדויקים, והאם יש מילה כזו באנגלית או בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'צביון' מופיעה בלשון חז"ל במשמעות רצון, תשוקה ושאיפה. השורש צב"ה משמש במשמעות זו במקורות, וקשור גם ל"צבי" במשמעות יופי והדר, כמו בביטוי שבתנ"ך "ארץ הצבי". מכאן, כבר בתלמוד 'צביון' פירושה גם דמות או צורה בהקשר רחב, הרחבה מהמשמעות הראשונה: 'הדרך שבה אנו שואפים שדבר מה ייראה'. בעברית החדשה זו המשמעות המקובלת של המילה. המילה הקרובה ביותר באנגלית היא character, אבל היא אינה עונה על הניואנס המיוחד של 'צביון'.
315
רוזליה שואל/ת: : מה האטימולוגיה של המילה צומת? באוטובוס בו נראו שמות התחנות בעברית ובערבית שמתי לב לדמיון ושוני בין שתי השפות: "מרכז" - בשתי השפות או "מתחל" (mathal)- כניסה בערבית. "צומת" בערבית נשמע לי כמו "מפרק" (mafrak) וזה די הגיוני, לדעתי. אז מאיפה המילה "צומת"?
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה תלמודית שפירושה כמו היום, נקודת חיבור, במקרה התלמודי "צומת הגידים", בימינו "צומת דרכים". הפועל צָמַת בתלמוד פירושו חיבר. לפעלים ומילים מן השורש צמ"ת גם משמעות נוספת, שאינה קשורה, דיכא או הרס, וממנו כנראה נגזרו 'צמית' ו'לצמיתות'.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >