שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
מרים שואל/ת: בספר שופטים מוזכרים שמות מקומות, ולידן כדי להרחיב את האזור מוסיפים 'ובנותיה'. מה מקור המילה הזאת בהקשר הזה, ולמה בנותיה ולא בניה לדוגמא?
רוביק עונה:
בכל המקרים האלה מדובר בעיר מרכזית, ובערים או עיירות קטנות הסובבות אותה. זהו דימוי משפחתי-גאוגרפי נאה. מאחר שמדובר בערים ובעיירות הצורה היא נקבית, הן לעיר והן לבנות.
137
ענבר שואל/ת: מה מקור המילה חושחש?
רוביק עונה:
בעניין זה יש מסתורין מסוים. כמה מילונים טוענים שהמקור ערבי, אך אינם מציגים את המקור. יתכן שזהו שם ערבי עממי שניתן לפרי, אבל השם הרשמי שלו הוא נאראנג'. בעברית שמו תפוז מר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
138
איציק שואל/ת: מהו גיזרונה של המילה מוסד?
רוביק עונה:
השורש הוא יס"ד, וממנו מוכרים גם בין היתר המילה יסוד, והפועל לייסד.
139
אלילית שואל/ת: מאיפה הגיעה ההקדמה בת שתי האותיות ׳יא׳? יא גזען יא חמודי שאתה, יא נודניק. יש לך תשובה, יא רוביק?
רוביק עונה:
'יא' היא מילת קריאה ערבית נפוצה, כמו 'הוי' בעברית. מכאן נקלטה לסלנג הישראלי.
140
גדעון צור שואל/ת: מה פירוש שם האות "הֵא"?
רוביק עונה:
'הא' היא אות הקריאה, והיא מחקה את קול הקריאה הבסיסית. מכאן קריאות בשפות שונות כמו הו, הה, הוי, אהה, הֵיי, הַיי, אָהוי ועוד. האות הכנענית-פיניקית הא היא ציור של אדם קורא קריאה או מתפלל.
141
טובי חביב שואל/ת: מי המציא את המילה גוזל? סביר להניח שהיא נכנסה ללשון העברית אחרי המילה אפרוח?
רוביק עונה:
גוזל היא מילה עברית עתיקה, מופיעה כבר בספר בראשית, ויש לה מקבילות בארמית ובערבית. 'אפרוח' אף היא מילה מקראית, וקשורה לשורש פר"ח. אלה מילים נרדפות עתיקות שנוצרו והגיעו לעברית במקביל, וללא השפעה של אחת על השנייה.
142
יובל דוד הוש שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה המילה ׳טוסט׳ לשפה העברית?
רוביק עונה:
'טוֹסְט' היא מילה שאולה מאנגלית - toast, ונקלטה בשפה הקולינרית העברית לפני שבעים שנה לפחות. בהמלצות תפריט בעיתון חרות משנת 1953 מומלץ לאכול "מרק אפונה עם קוביות לחם קלוי (טוסט)". באנגלית המילה משמשת גם להרמת כוסית, בעקבות הרגל נושן להוסיף לכוסית משקה לגיוון פרוסות לחם קלוי בטעמים שונים. השם העברי שנקבע לטוסט הוא 'קָלי'. במקרא פירוש המילה הוא גרעינים קלויים.
143
שחר שואל/ת: מאיפה באה המילה שמחה?? ומה פירושה?
רוביק עונה:
המילה שמחה מופיעה בתנ"ך קרוב ל-100 פעמים, ולצידה הפועל לשמוח ושם התואר שמח. פירושה כמו היום: תחושה של עליצות ואושר.
144
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
145
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: המוסך של הספינות נקרא מספנה, ופעולת הכנסת הספינה למספנה נקרא הספנה. האם כל הנ"ל בא מאותו שורש, ספן? שגם איש הצוות בספינה מכונה כך. ואולי יש משמעות נוספת למילים אילו?
רוביק עונה:
השורש ספ"ן פירושו לכסות, והוא מצוי באכדית ובשפות נוספות. ממנו נוצרו בין היתר המילה סיפון, שהיא כיסוי עילי, ומכאן ספינה, המופיעה פעם אחת במקרא – כלי שיט מכוסה בסיפון. מן המילה ספינה נוצרו המילים ספן, הספנה ומספנה.
146
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "סד" במובן של "סדי עצירה" (בלמים)? האם המילה עברית או לועזית? ומהיכן?
רוביק עונה:
במקורה סד היא אמצעי עינויים הסוגר על איברי האדם שאותו מענים. המקור בספר איוב: "ותשם בסד רגליי". בשימושים מודרניים המילה מתייחסת לעצירה או לקיבוע, ומכאן סד המותקן לקיבוע שבר, סדי עצירה המקבעים את הרכב במקומו ועוד.
147
ליזה אלייב שואל/ת: כיצד הגיעה המילה פתיתונים (קונפטי) לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה התקבלה ואושרה על ידי האקדמיה ללשון בשנת 2013. היא הגיעה בעקבות בקשה להצעות מן הציבור, וזכתה לרוב הקולות. הצעות נוספות שעלו: גְזִירוֹנִים, הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.
148
שרגא שואל/ת: מה מקור ופרוש המילה דירקטור (הכוונה חבר דירקטוריון בחברה). האם יש מילה כזו בעברית?
רוביק עונה:
דירקטוריון הוא מועצת מנהלים, חבר אנשים שתפקידם לפקח על ניהול החברה. דירקטור הוא חבר במועצת המנהלים. מקור המילה בלטינית, ופירושה מושל או שליט.
149
תובל כץ שואל/ת: מתחקה ללא הועיל אחר מקור המילה אשם/ה, אשמה וכו'.
רוביק עונה:
המקור במקרא. הפעלים אָשַם, נאשם והאשים: 36 פעמים. התואר אָשֵם – 3 פעמים. אָשָם – 46 פעמים, אשמה – 18. לשורש ולפעלים מקבילה דומה בערבית.
150
תמר הופמן שואל/ת: : מה מקור המילה "חיכיון". אני זוכרת אותה ממערכון של הגששים, האם הם "המציאו" אותה, או השתמשו במילה שכבר היה קיימת בשפה?
רוביק עונה:
'חיכיון' אינה מילה גששית אלא מילה שחידש שייקה אופיר במערכון "ציונה מקרה עין": ציונה וחבריה יושבים ב"חדר החיכיון". לפני כן היא הופיעה בספרות העברית החדשה אך לא נקלטה בשפה. המילה עונה על הצורך בשם פעולה לפועל 'חיכה'. בימי הביניים השתמשו ב'חיכייה', אך המילה לא נקלטה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >