שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
שקד לוז שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה לשפה העברית המילה אודישן?
רוביק עונה:
'אודישן', בעברית, מבחן במה או מבחן בד, היא מילה אנגלית: audition, מן המילה audio – שמיעה, ומכאן שבמקור זהו מבחן בתחום המוזיקה הווקאלית, מבחן לזמרים. כמו בתחומים רבים גם כאן המילה הלועזית גברה על מילה או צירוף עברי.
167
אביטל מנדלר שואל/ת: מה מקור המילה בדיעבד, איך היא מנוקדת?
רוביק עונה:
בְּדִיעֲבַד היא מילה ארמית-תלמודית נפוצה. פירושה: לאחר מעשה, לאחר שדבר מה שבו דנים כבר התבצע. המילה היא הלחם של ב+ד+אי+עבד, תרגום מילולי: בְּ+שֶ+אִם+עשה.
168
נסים שואל/ת: מקור המילה רפורט (דוח תנועה)?
רוביק עונה:
זהו שיבוש ישראלי של המילה האנגלית report, שפירושה דיווח. שיבושים כאלה אופייניים לאנגלית המנדטורית, כגון במילים ג'ינג'י, אמברקס ועוד.
169
אבישי לבנה שואל/ת: מה מקור המילה הלחמה? מי חידש אותה בעברית המודרנית?
רוביק עונה:
הפועל הלחים הוא מן הספרות המדרשית החז"לית, ופירושו הדביק, לצד השורש לַחַמ במשמעות הדביק המשמש בערבית. בחז"ל מדובר בהדבקת כפיסי עץ, השימוש בעברית המתיחס להדבקת חלקי מתכת התפתח מן המשמעות החז"לית.
170
אופיר קיסר שואל/ת: אודה לך אם תתייחס השבוע בפינת הלשון לגבי מקור המילה "וודקה" (המשקה החריף?).
רוביק עונה:
מילון אוקספורד קובע בפסקנות שוודקה היא תורת הקטנה של voda במשמעות מים ברוסית. הסברים אחרים קושרים את המילה ל-vita במשמעות חיים, בעקבות aqua vitae, משקה אלכוהולי מימי הביניים, ומכאן שההשפעה על השם היא לטינית ולא סלאבית.
171
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "מוך"? ומדוע יש לה מספר משמעויות ללא מכנה משותף לכאורה?
רוביק עונה:
מוך היא פלומה למילוי כסתות שמיכות, ובהרחבה חומר רך. מקור המילה במשנה, באותה משמעות. המילה המקבילה בערבית, כפי שמציג גם השולחן הערוך, היא אַלְמֻכּ, והיא נקשרת לפועל מַכַּ שפירושו המקורי 'מצץ' ונקשר לייצור המוך.
172
אריה שואל/ת: מאין באה המילה להחמיל? מלשון להעמיס לסחוב על הגב. האם מערבית? שכן בעברית חמילה זה מעיל.
רוביק עונה:
המקור אכן מערבית. חַמַל פירושו להעמיס, חַמָּאל הוא סַבָּל וחַמָּאלֶה – אלונקה. במילון בן יהודה בן אמוץ כותבים שמשמעות הפועל להחמיל היא גם לנסות להשפיע על מישהו.
173
בני לשם שואל/ת: האם מקור המילה 'נפקנית' (כלומר 'יצאנית') הוא מהמילה 'נפקא' (כלומר 'יוצאת' כמו ב 'מאי נפקא מינא')?
רוביק עונה:
'נפקנית' היא מילה תלמודית מן השורש נפ"ק שפירושו יצא, והיא מקבילה למילה התלמודית יוצאנית, באותה משמעות - זונה. 'יצאנית' היא הגירסה המקבילה בעברית החדשה. הפועל נפק הוא גם מקור הפועל לנַפֵּק, כלומר, להוציא אפסניה, בעיקר בצבא.
174
מרק בוים שואל/ת: מה מקור המילה "ברוך" (כמו ב"איזה ברוך")? אני יודע שזה ביידיש, אבל האם מקורה גרמני?
רוביק עונה:
מקור המילה גרמני, ופירושה בשתי השפות שֶבֶר. המילה הגרמנית היא Bruch.
175
תמר הופמן שואל/ת: מה מקור המילה/סלנג "חתיך" ו"חתיכה"? איך התגלגלה המילה המקורית Piece למילת הסלנג "חתיכה"?
רוביק עונה:
המילה האנגלית אינה קשורה להתפתחות 'חתיכה'. המקור הוא מן המילה הערבית שַקְפֶה, הנהגית גם 'שָאפָה', ופירושה גם חתיכה או נתח וגם בחורה מושכת מינית. יש קושרים את המילה גם למילה היידית-גרמנית שטיק, אבל הקישור הזה מפוקפק.
176
אודי שואל/ת: מתי נטבעו שמות ימי השבוע הנוכחיים ועל-ידי מי? וכיצד נקראו לפני כן?
רוביק עונה:
שמות ימות השבוע משני עד שישי נטבעו בפרק הראשון של ספר בראשית. במקרה של יום שישי המקור הוא "יום השישי". "יום השבת" מופיע במקרא מאוחר יותר, לראשונה בעשרת הדיברות. הצירוף "יום ראשון" מופיע בלשון חז"ל.
177
אלי בן דוד שואל/ת: ברם, אבל, אולם, אפס.. מה מקומה של אפס בעניין זה? האם היא שאולה מ-אפעס היידית? האם היא נרדפת של מלים אלה?
רוביק עונה:
'אפס' במשמעות אבל מופיעה במקרא חמש פעמים, תמיד בצירוף "אפס כי". זהו שימוש ייחודי במילה 'אפס' שמשמעותה בתנ"ך קצה: 'אפס כי...': הקצה של העניין הוא ש... 'אפס' במשמעות המספר נוצרה בימי הביניים.
178
דן שרון שואל/ת: מה מקור המילה בלדח (או בלדחין או בלדכין)?
רוביק עונה:
בלדח או בלד"ח הוא הקונוס הפלסטי המכסה את יציאת המוליכים מהתקרה, המתחברים לכבל עם בית הנורה. הוא משמש בעבודת חשמל. כל ניסיון למצוא את מקור המילה, וכן האם מדובר בראשי תיבות, עלה בתוהו. תשובה מבוססת תתקבל בברכה ותצוטט.
179
דני ב. שואל/ת: מה שורש/מקור המילה טנא (סל פירות)?
רוביק עונה:
טנא היא מילה נטולת שורש. מקורה בשפה המצרית הקדומה, במילה דומה שמשמעותה סל. בלשון חכמים מופיעה צורה נוספת של אותה מילה: טני.
180
רינה גרטל שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה חטיף למילה נש. מוכרת לי יותר המילה נשנוש. מהן אותיות השורש ומה מקור השורש?
רוביק עונה:
השימוש הזה כמעט ואינו מוכר. מקורו ביידיש, שבה נאשן פירושו לזלול, נאשר הוא זללן. מכאן נוצר בעברית הפועל לנשנש.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >