שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
עדי שואל/ת: מה מקור המילה – שעשוע?
רוביק עונה:
המילה 'שעשועים', תמיד בצורת רבים, מופיעה תשע פעמים בתנ"ך, ביניהן בפסוק הידוע "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים", מספר ירמיהו. הפועל לשעשע מופיע שבע פעמים בתנ"ך. יש רואים בו צורת משנה של הפועל התלמודי הנדיר שע"ע, שפירושו החליק.
167
קאט שואל/ת: מה מקור המילה חרפושית? באתר האוניברסיטה הפתוחה נכתב "השם העברי "חרפושית" ניתן להם מידי החוקר שמואל ייבין ז"ל, אשר שילב את שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית." לא ראיתי שום אזכור נוסף למקור הנ"ל. יש לך אולי מידע נוסף, לאשש או לסתור?
רוביק עונה:
התיאור באתר האוניברסיטה הפתוחה מדויק ככל הנראה, וגם לא ידוע על מקור אחר למילה.
168
רבקה שואל/ת: מה מקור המילה סקי?
רוביק עונה:
סקי – באגלית ski הם מגלשיים לצעידה או החלקה בשלג. השימוש במילה התרחב לעצם הפעילות של החלקה או גלישה בשלג. המקור הוא בנורווגית העתיקה, שבה skith הם נעלי שלג.
169
רינה זמיר שואל/ת: אנחנו מודדים את כמויות הגשם במשורה. שאלתי את אבן שושן, והוא אומר ״המקור לא הוברר״. האם בינתיים הוברר וידוע מנין נולדה המלה?
רוביק עונה:
אכן אין חדש ביחס למילה המקראית, שפירושה מידה של נוזלים. הכלי למדידת נוזלים המשמש במעבדה וקרוי משורה נקרא כך בעקבות השם המקראי, אך גם בהתייחסות למילה הלטינית mensura במשמעות דומָה, שממנה נגזרה המילה האנגלית measure, מידה. הלטינית אינה כמובן מקור המילה המקראית.
170
שגית שואל/ת: מה מקור המילה מתכת? שהרי חומרים רבים אחרים כגון פלסטיק, גבינה וכו' גם כן ניתכים, ובכל זאת יש להם שם שונה.
רוביק עונה:
'מתכת' המשנאית מתייחסת להתכת חומרים כמו ברזל, נחושת וכדומה אלה באלה. מקורה בפועל הִתִּיך (או הנתיך) המתייחס במקרא בעיקר להתכת כסף. פעם אחת הוא מתייחס גם להתכת מזון: "הלא כחלב תַתִּיכני וכגבינה תקפיאני" (איוב י 10). אפשרות ההתכה של חומרים התרחבה ככל שהתפתחה הציוויליזציה, כמו פלסטיק ואחרים, אך דווקא הגבינה המותכת (כנגד הגבינה המוקפאת, המוצקה) מקורה בתנ"ך.
171
יונתן שואל/ת: מהו מקור הפועל "רפרר" (דוגמה: ניתן לראות כי הכותב מרפרר למאמרים שפורסמו בכתב העת...)?
רוביק עונה:
רפרר התגלגל מהפועל האנגלי to refer, להתייחס אל הופעה קודמת, לאזכר. יצירת שורש מפועל לועזי, בדרך כלל מאנגלית, מקובלת מאוד בעברית. במקרה זה הונהגה הכפלת האות האחרונה, בדומה לפקס – פקסס ועוד.
172
ליה שואל/ת: מה מקור השורש טח"ר (ממנו מגיעה המילה טחורים)?
רוביק עונה:
השורש טח"ר נגזר מהשם טחורים, ולא להיפך. 'טחורים' מופיעה 8 פעמים בתנ"ך ונחשבת מילת קרי למילה הנכתבת עפלים. היא מתייחסת למילים מהשמית הצפון-מערבית במשמעות דומה, טחורין בארמית, טחורא בארמית סורית. למילה אין שורש מקורי, אך היא הפכה בסיס לשורש טח"ר, ומכאן הפועל טָחַר, טָחוּר ככינוי למי שסובל מטחורים, וטחרן, כינוי לאדם כבד תנועה הנראה כמי שמתקשה לעשות את צרכיו.
173
קובי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פיטים", המציין ששני אנשים הגיעו לנקודה שבה אחד אינו חייב לשני?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל האנגלי fit, שפירושו התאים, נמצא ראוי, ומכאן גם מי שנמצא בכושר גופני טוב. בסלנג הילדים העתיק נהוג היה לומר לאחר שהילדים הגיעו לעמק השווה פיט-פיט, כלומר, שני הצדדים הגיעו להתאמה ולסיפוק החובות, ומכאן ברבים: "אנחנו פיטים".
174
יובל שואל/ת: אף פעם לא הבנתי מאיפה הגיעה באמת המילה "אוטו" כשם נרדף למכונית. מצד אחד זה נראה קיצור של "אוטומוביל", ז"א כלי רכב שנוסע באופן אוטומטי. מצד שני היה ממציא גרמני בשם אוטו, שפיתח את מנוע הבעירה הפנימית שמכונה "שיטת אוטו", שכל המכוניות נוסעות לפיו (חוץ ממנועי דיזל כמובן, שהם לפי שיטת דיימלר). האם מדובר כאן על צירוף מקרים בהופעה של השם "אוטו", או שבאמת המילה "אוטו" בהקשר של מכונית מגיעה רק מאחת הסיבות שמניתי?
רוביק עונה:
הגרמני ניקולס אוטו המציא את הגירסה הנהוגה היום של מנוע הבעירה הפנימית – בעלת ארבע פעימות, אך זה אינו מקור המילה. השימוש העברי בצורת הקיצור 'אוטו' אכן הגיע מגרמנית – auto, קיצור של automobil, מילולית: המניע את עצמו.
175
משה מגן שואל/ת: אבקש לדעת מאיפה באה המילה 'שאטל', הכוונה לתחבורה ההיא.
רוביק עונה:
שאטל הוא שימוש ישראלי של מילה אנגלית, shuttle, שפירושה שיטת הסעה מנקודה לנקודה באופן סדיר. באנגלית יש לה גם משמעות הקשורה לאריגה. לשאטל נקבעה מילה עברית: הֶסֵּעִית, ובתחום המעבר הימי – מעבורת.
176
ניל חורגין שואל/ת: כמו שהמילה salary מקורה מ sel, salt מלח, האם יש עדות שהמילה משכורת/שכר מגיעה משיכר?
רוביק עונה:
חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח, שהיה אז יקר המציאות, ומכאן salary, משכורת. שׂכ"ר הוא שורש שמי המוכר בשפות רבות במשמעות המוכרת לנו היום. שׁיכר היא בשין ימנית, שהיא עיצור שונה משין שמאלית, וכמו כן אין כל עדות לכך שהשיכר שימש לתשלום. אחת הסברות המקובלות היום היא שהשיכר המקראי הוא משקה הבירה של העולם העתיק.
177
רותי שואל/ת: מה מקור המילה שְׂרָד? נראה שהמילה 'משרד' לקוחה מאותו שורש. נכון?
רוביק עונה:
'שרד' היא מילה מקראית שממנה אכן נגזרה בעברית החדשה 'משרד'. הכוהנים לובשים 'בגדי שרד': "וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ" (שמות לט 1). בעברית החדשה 'מדי שרד' הם חליפות בגדים המחויבות בטקסים ובמעמדים פורמליים, 'דירת שרד' היא דירה הניתנת לבעל תפקיד ממלכתי בכיר, וכמוה 'מכונית שרד'. המילה החדשה 'משרד' משמשת הן במשמעות החדר או האתר שבו מתקיימת פעילות מוסדית כלשהי, ובהרחבה תיק או תפקיד בממשלה: 'משרד האוצר'. ההרחבה נשענת על שאילת משמעות מן המילה האנגלית office – שהיא גם משרד פשוט, וגם תחום בעבודתה של הרשות המבצעת, הממשלה.
178
אלי מכטיי שואל/ת: האם נכונה הסברה שמקור המילה צלבנים בעברית איננה מהמילה צלב, אלא ממילה ערבית שמתארת תפילה / מתפללים. הצלבנים = המתפללים?
רוביק עונה:
לסברה הזו אין ידיים ורגליים. הצלבנים הם באנגלית crusaders, והמילה crusade, מסע צלב, התגלגלה ממילים לטיניות הקשורות כולן לצלב, באנגלית – cross. צלבנים הם נושאי הצלב. להתפלל בערבית הוא צלא, ואין בו רמז לאות ב', או קשר משמעות סביר לצלבנים.
179
יוסף שואל/ת: מהו השורש של המילה מליץ?
רוביק עונה:
השורש הוא לי"ץ, והשימוש בו נדיר: מֵליץ שהוא סנגור, וכן מליצה. שורש לי"ץ נוסף אינו קשור לעניין הסנגוריה או לדיבור הנאה אלא ללצון וללגלוג.
180
אברהם גרינבלט שואל/ת: מי הגה את הרעיון לקרוא למוביל התזמורת בשם מנצח? לפי בדיקה שעשיתי במספר שפות, אין שום קשר בין המילים מנצח (בקרב, במשחק, בהתערבות) ובין הובלת תזמורת. האם השפה העברית כה מצומצת שלא ניתן למצוא מילה ראויה ולא מבלבלת למנצח על תזמורת?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "למנצח, מזמור לדוד", בעשרות גירסאות: למנצח בנגינות, למנצח על הגיתית ועוד, ובכולם המנצח נקשר למוזיקה. לשאלה מדוע נבחר במקרא השורש נצ"ח, מציע נ"ה טור סיני השערה משלו: מנצח, הקשור בגבורה ובעוצמה, נקרא כך כי הוא מגביר את עוצמת הצליל של הכלי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >