שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
רונית נוי שואל/ת: לגבי המילה ׳מרות׳, סמכות. השורש הוא מ-ר-י/ה, מן המשמעות של ׳המרה את פי׳ או שיש לה קשר ל׳מר׳, אדון?
רוביק עונה:
'מר' במשמעות אדון היא מילה נטולת שורש. 'מרות' אינה גזורה מהשורש מר"ה, שכן המשמעות כאן הפוכה: ציית, ולא המרה את פיו, אלא הרחבה של 'מר': ציות או קבלת סמכות המר, האדון.
182
רינה ברקת שואל/ת: מה מקור השם מַפְלֵטָה לכלי שבו היו מרססים פליט נגד זבובים ויתושים? לא מצאתי באף מילון, כולל באתר האקדמיה ללשון, את המילה הזו, אך היא היתה מקובלת בשימוש נרחב בתקופה שבה השתמשו בפליט ולא בתרסיסים. במילונים השונים מופיעה רק המילה פליט, אך לא שם הכלי - מפלטה.
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה גם במילונים נוספים, כולל מילון גור הוותיק. נראה שהמילה הייתה נהוגה בסביבות מסוימות, ובכל מקרה דרך יצירתה ברורה, מן המילה פְליט, במשקל המכשירים.
183
דקלה יפת שואל/ת: מדוע אומרים "תלוש" משכורת? מהיכן הוא נתלש?
רוביק עונה:
הצירוף 'תלוש משכורת' נולד בתקופה שבה המשכורת ניתנה בפס מודפס ארוך, שנתלש מתוך מארז תלושים ששימש את מנהלי השכר במפעלים ובמוסדות. התלוש נקרא גם לוקש, אטרייה ביידיש, והושפע מהמונח המקביל בגרמנית, שפירושו פס משכורת.
184
אסף מרון שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה כיור והפועל לכייר. האם זה קשור למילה היוונית קיר/כיר - שפירושה יד? אולי לרחיצת הידיים בבית המקדש, או חימר מעוצב ביד?
רוביק עונה:
השם המקראי כיור והפועל החז"לי לכייר נקשרות למילה המקראית כוּר, שפירושה המקורי עגול. המילה כיור מקורה באכדית: kiuru.
185
יאנה איכילוב שואל/ת: לגבי המילה "סֶבֶב" - האם היא מילה שחודשה בשפה העברית? ובאיזה שנה החלו להשתמש בה? מבדיקה קצרה שערכתי ראיתי שסבב בהקשר של רוטציה אושרה בשנת 2013, תהיתי אם השתמשו במילה בהקשרים אחרים עוד לפני.
רוביק עונה:
במילון אבן שושן שיצא הרבה לפני 2013 המילה מוגדרת "הסתובבות במקום מרוכז", וגם סיבוב מלא סביב ציר. במילון אלקלעי שיצא בשנת 1970 מוגדרת סֶבֶב כ"קפיצת עוז, סאלטו מורטלה", וכן "מספר הימים שהאונייה שוהה בנמל". האקדמיה לא חידשה את המילה, אלא העניקה אותה כחלופה עברית לרוטציה. בז'רגון התקשורתי-בטחוני היא זכתה למשמעות חדשה של אירוע לחימה קצר הנוטה לחזור על עצמו.
186
יעל טוביאס שואל/ת: מהו מקור המילה בזבוז?
רוביק עונה:
הפועל בִזבז מקורו בתלמוד, והוא מושפע מארמית. בבסיסו עומד השורש בז"ז. על המלך מונבז נאמר בתוספתא ש"בזבז כל אוצרותיו לעניים", וכאן דווקא בהקשר חיובי, במקומות אחרים השימוש שלילי. בזבוז הוא שם הפעולה של בזבז.
187
יעקב שואל/ת: בהקשר של קיבוצים וארגונים בכלל, מה מקור המילים "מזכירות", "מזכיר"?
רוביק עונה:
'מזכיר היא מילה מקראית. יהושפט בן אחילוד היה מזכיר המלך דוד, כלומר, כותב ספר הזיכרונות שלו. בעברית החדשה המילה נקשרה לבעל תפקיד בארגון בדרגות שונות, תרגום של secretary, מילה שפירושה 'בעל הסודות' או שותף סוד. 'מזכירות' היא הרחבה של המילה מזכיר.
188
נילי חריש שואל/ת: האם המילה "רשוּמון" היא מילה שמקורה יפני?
רוביק עונה:
המקור הוא יפני ונהגה רשוֹמון. זהו שמו של סרט של הבמאי אקירה קוראסאווה, העוסק בכמה גירסאות לאותו סיפור, באותו משמעות, ומכאן דבקה בשם הסרט המשמעות המדוברת. השם עצמו הוא שמו של שער עתיק בעיר קיוטו, שסביב חורבותיו מתחולל סיפור הסרט.
189
אריה בן נאים שואל/ת: בילדותי היה תלוי על הקיר של בית סבי מכשיר ״עינויים״ שנקרא פלקה falaka. זה מכשיר שהיו כורכים אותו על הרגליים (גם שלי, ולא פעם אחת), ואז ״מפליקים״. מה מקור המילה הזאת? האם יש קשר לפלקה, ולפועל להפליק? האם בכלל קיים השורש ״פלק״ בעברית, מה משמעותו?
רוביק עונה:
פַלַקָה פירושה בערבית מלקות בכף הרגל. מן המילה הערבית נולד הפועל 'להפליק' המשמש בסלנג הישראלי.
190
נדב שרי שואל/ת: ידיד דובר אנגלית שאל אותי מה מקור המילה שקשוקה, ונוכחתי שגם אני תוהה. שקשוק? למיטב ידיעתי לא כלולה בהכנת המאכל פעולת שקשוק, ואם יש כאן קרבה לביצה המקושקשת, הייתי מצפה שתקרא קשקושה.
רוביק עונה:
מאכל הביצים ברוטב עגבניות היה נהוג בעיקר אצל יהודי מקנס, שקראו לו תכּתוּכּה, כשהת' נשמעת כמו צ' (צ'קצ'וקה). המעבר לש' הוא ישראלי- מקומי. לא מצאתי משמעות מוקדמת יותר למילה, וכמו כן יש עדויות שהמאכל היה נהוג גם בקרב יהודי טריפולי בהגייה אחרת. כל מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
191
שרה תלמי שואל/ת: מה מקור המילה תפריט ומתי נופקה. רצים ברשת ציטוטים מציטוטים שונים המיוחסים למקורות בהתאם. ציטוט אחד המיוחס לרבי נחמן מברסלב אומר: ''הפתע את עצמך ועשה משהו שאינו בתפריט חייך''. לטעמי השפה הרבה יותר מדי מודרנית להיות מדוייקת לברסלב הנכבד. כיצד בודקים?
רוביק עונה:
מי שמייחס את הציטוט לרבי נחמן הוא במקרה הטוב בור ועם הארץ, במקרה הגרוע מניפולטור ברשות התורה. בלי קשר למקור המילה, זה אינו סגנון אופייני לרבי נחמן, ואיש בתקופתו לא דיבר כך. המילה 'תפריט' חדשה, מן השורש פר"ט, במשקל תקטיל שבו נמצא גם את תקציר, תרשים, וכן את המילים הקדומות יותר תעריף ותאריך. 'תפריט' מופיעה בעיתונות של אליעזר בן יהודה כבר בעשור השני של המאה העשרים, אבל היא אינה נכללת במילונו.
192
משה מגן שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'סוהר' במשמעות כלא?
רוביק עונה:
'סוהר' היא מילה מקראית, המופיעה תמיד במסגרת צירוף הסמיכות בית-סוהר. רוב הפרשנים קושרים אותה למילה סַהַר, בהתייחסות לכך שבתי הכלא בעולם העתיק היו בצורה מעגלית, צורת הסהר, הוא הירח העגול. שפות עתיקות יותר מעידות ש'סהר' פירושו עגול, ומכאן גם שמו זה של הירח.
193
אלון חספר שואל/ת: מה מקור המילה תשתית? והאם יש לה קשר או הקבלה למונח הלועזי infrastructure?
רוביק עונה:
המילה 'תשתית' מופיעה במילוני האקדמיה ללשון החל משנת 1966. הפועל 'השתית' מופיע במדרשים במשמעות ביסס, כלומר, הניח יסודות ולצידו גם 'נשתת', וכן 'אבן השתייה', אבן שבבסיס בית המקדש. המונח הלועזי infrastructure פירושו המילולי המבנה שמתחת, המבנה שעליו מיוסדת מערכת כלשהי. יש כאן קרבה משמעות, אך גלגולי המונח העברי הם מלשון חז"ל.
194
יוסף שואל/ת: מהו שורש ומקור המילה תרגום [לתרגם]?
רוביק עונה:
תרג"ם הוא שורש עברי המופיע פעם אחת במקרא, בחלק העברי של ספר עזרא: "וּכְתָב הַֽנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִֽית", וכאן הכוונה שהוא מפורש ומבואר בארמית. מקור השורש ארמי, והוא התגלגל מאכדית. השורש אומץ אם כן לעברית, ומשמש למילים נוספות.
195
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת ב"טרקלין". יש שמגדירים טרקלין כחדר אוכל, יש - כסלון. בשביס זינגר בסיפורו "הנקה" מדמה תא נוסעים באנייה לטרקלין. מה דעתך? איך מלה רומאית זו נתקבעה בלשוננו?
רוביק עונה:
'טרקלין' הוא אולם מרכזי בבניין, בדרך כלל רחב ומפואר, ועל כן הושווה העולם הזה לפרוזדור שממנו נכנסים אל הטרקלין. תא נוסעים אינו טרקלין, אלא אם כן לבשביס זינגר הייתה כוונה מיוחדת. טרקלין יכול לשמש כחדר אוכל, אך בדרך כלל זהו אולם לקבלת פנים. במקור היווני לטיני זהו אכן חדר אכילה שבו שלושה מושבים: טרי (שלוש)+קלינה (ספה). המילה הגיעה ללשון חכמים כמו מאות ויש אומרים אלפי מילים יווניות ולטיניות.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >