שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
לימור שיפוני שואל/ת: מהו מקור המילה 'נייר'?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה. מקורה לא ברור. יש סברה שמקור המילה מצרי.
152
מיכל שואל/ת: מה מקור המילה מטריקס ומשמעויותיה השונות?
רוביק עונה:
'מטריקס' היא במקורה מילה לטינית שפירושה אם מפרנסת או מניקה, ובעקבותיה זכתה למשמעות רחם, וכך הגיעה לאנגלית הבינונית. הבסיס של המילה הוא matr-, אמא. למשמעויות הרבות של המילה. בתחום הביולוגיה, הסוציולוגיה, המתמטיקה ועוד מכנה משותף של הטמעה, חיבור וקישור למערכת אחת.
153
ניר שואל/ת: מה מקור המילה שאת (גידול)?
רוביק עונה:
'שְׁאֵת' היא מילה מקראית שפירושה נגע או תפיחה בער, והיא מופיעה 7 פעמים בתנ"ך. תקופה מסוימת, באמצע המאה העשרים, כינו הרופאים את הגידול הסרטני שְׁאֵת, אך השימוש הזה אינו נפוץ היום.
154
רפאל שואל/ת: שמי רפאל ואני בן 35 מירושלים. בילדותי היינו משחקים משחק כדור בו יש מעין מעגל ילדים עם ילד באמצע, והמטרה היא להתמסר בלי שהילד באמצע ייגע בכדור. למשחק קראנו "אווז" a-we-z. לאחרונה כתב חבר ילדות בווטסאפ את המילה כ "עווז", ומשם התעורר דיון האם כותבים באל"ף או בעי"ן, ובעצם מה מקור המילה. האם מדובר בשיבוש של מילה ערבית או אנגלית? אשמח מאד לתשובתך!
רוביק עונה:
השפה הירושלמית עשירה ומוכרת אך לא נתקלתי ב'אווז' או ב'עווז'. כל מידע יתקבל בברכה.
155
שי שואל/ת: רציתי לדעת את מקור המילה שי (בעלת שדה המשמעות של מנחה, דורון, מתנה, זבד וכיו"ב). אף כי מצויה היא בתהילים ס"ח / ל', מה הוא המקור הקדום לה? (משפות שמיות אחרות, כאכדית / שומרית).
רוביק עונה:
לא נמצא מקור מוסכם למילה 'שי', והיא מוגדרת 'מקור לא ידוע'. יש קושרים אותה לפועל הערבי שַׁאַא שפירושו רצה.
156
שלמה בן יוסף שואל/ת: השיר "מה קורה בתל אביב", פותח בשורות: "תל אביב, תל אביב, אלף לירדים מסביב." מה פירוש המילה "לירד" ומאיזו שפה מקורה?
רוביק עונה:
'לִירד' הוא בשפה הלהט"בית כינוי לגבר מושך במיוחד, חתיך על. ההשערה היא שמקורה במילה האנגלית Lord, במשמעות אלוהים: הלירד הוא גבר "אלוהי". המילה נהגית גם לָארד וכן לוּרד.
157
ציפיק שואל/ת: מה המקור למילה צרוף, כשאומרים למשל רוע צרוף או אמת צרופה?
רוביק עונה:
השימוש ב'צרוף' בביטויים שבשאלה נשאל מהשימוש בפועל המקראי 'צרף' ומכאן מקצוע הצורף, ושם התואר צרוף במשמעות המקורית של הפועל: זיקוק מתכת, הפרדתה מהסיגים. 'אמת צרופה' על דרך הדימוי היא מחשבה או עובדה שלא ניתן לערער על אמיתותה, שאין בה סיגי שקר. ב'רוע צרוף' אין שאריות כלשהן של טוב. לשימוש המושאל מקורות כבר בתנ"ך, כמו בספר משלי: "אִמְרַת אלוה צרופה".
158
אלימלך גזית שואל/ת: מה מקור הקריאה געוואלד?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל היידי געוואלדעווען, שפירושו לצעוק או לצרוח.
159
יוחאי שואל/ת: בציר של משאבות מים יש התקן הנקרא בפי הוותיקים שטופבוקסה, בעברית הוא נקרא מכפש. תפקידו למנוע נזילת מים מציר המשאבה. מה מקור המילה מכפש?
רוביק עונה:
'מַכְפֵּש' נקבעה על ידי ועד הלשון לראשונה במילון למונחי טכניקה משנת 1929, כתרגום למילה האנגלית gland, שהיא שמו של הרכיב, וגם שם כללי לבלוטה. אבן שושן מגדיר את מכפש: "התקן נע בתוך בוכנה של מנוע, ומהדק את חומר המיליו אל מקומו". ב-1974 המילה שולבה במילון לענייני משאבות של האקדמיה ללשון. השורש הוא כפ"ש, והוא קשור לדריסה ורמיסה. מכאן הפועל המקראי הכפיש, שפירושו לכלך או רמס, ובעברית החדשה הורחב לתחום הציבורי: 'הכפישו את שמי'. הפעלים נכפש והתכפש במשמעויות קרובות נוצרו בימי הביניים, ובעברית החדשה מצאנו את כָפַש (שלונסקי) וכוּפַּש. הדמיון לפועל כבש אינו מקרי. השימוש היום ב'מכפש' נדיר ביותר והמילונים המעודכנים מתעלמים מהמילה.
160
דני בן צבי שואל/ת: מה מקור המילה הטמעה ומה משמעויותיה השונות? למשל, הטמעת תוצאות מחקר חינוכי בפרקטיקה החינוכית. האם זה שימוש ראוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל התלמודי נטמע, שפירושו שקע או נבלע בדבר מה. השימוש הזה הורחב לתחומים שונים, כגון התבוללות של קבוצה אחת או בני עם אחד באחר, שימושים שונים בבוטניקה, וגם בהכנת טקסטים מחומרים שונים, כאשר טקסט מסוים משוקע בטקסט אחר והופך חלק ממנו. הרחבת משמעות כזו אינה רק תקינה, אלא היא הכרחית להתפתחות הלשון.
161
נועם אורבך שואל/ת: מורים רבים בבתי הספר מכנים את המשמעת וההתנהלות של התלמיד בשיעורים בשם תַלְמִידַאוּת. האם מילה זו אכן קיימת בשפה העברית?
רוביק עונה:
המונח 'תלמידאות' נהגה בקרב קברניטי מערכת החינוך, ונכנס לראשונה לשיח בשנת 2008. משרד החינוך ניסה אז לקבוע כללי משמעת שמגדירים "מיהו תלמיד", והעניק לכך את הכותרת "תלמידאות". המילה משמשת מאז במערכת החינוך, אם כי אינה נפוצה.
162
אבי שואל/ת: מדוע מכנים "רוצח" בלשון הווה, בניגוד ל"גנב" או "אנס" בלשון עבר.
רוביק עונה:
גנב ואנס אינן צורות עבר אלא מילים במשקל המקצועות: אַנָּס, גַנָּב. מקצועות או עיסוקים מופיעים בעברית הקלסית ובעברית החדשה בשני ערוצים עיקריים: משקל המקצועות (גם נגר, נפת, גשש) וצורות בינוני (מורה, רופא, מזכיר, ולהבדיל – רוצח). ערוצים נוספים: סיומת –ַאי (עיתונאי), סיומת –ָן (רקדן) ועוד.
163
איציק שואל/ת: מה מקור הצורה "ניתָן ל" (למשל ניתָן)? אני יודע שיש "צריך ל-" , חייב ל-"... (חַייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים") ועוד.
רוביק עונה:
'ניתן ל-' במשפטים כמו 'ניתן לומר ש...', 'ניתן לחשוב' וכדומה פירושו אפשרי: אפשרי לומר... אפשרי לחשוב... השימוש הזה ב'ניתן' מוכר רק בעברית החדשה ואינו מצוי במקורות. עם זאת הוא נשען על שימושים חזליים כמו 'צריך לומר', 'חייב לראות' ורבים אחרים.
164
אלדד שואל/ת: בני הקטן שאל אותי מה מקור המלה מזח, המקום אליו פורקים סחורות מסירות, או הולכי רגל שנעים אל הספינות. תשובתי הייתה כי עמד שם שה צעיר וזך, וכל היום פעה מה מה מה, עד שספינתו של בעליו שבה, ולכן "מה" "זך" הפך ל "מזח". אשמח לקבל את התשובה הנכונה.
רוביק עונה:
המילה מזח מופיעה פעמיים בתנ"ך, פעם במשמעות המוכרת היום, בישעיהו, ופעם במשמעות חגורה, בתהילים. אטימולוגים התחבטו במקור המילה. ההשערה המקובלת אך לא בהכרח סופית מוליכה למילה דומה במצרית עתיקה במשמעות קרובה לזו המשמשת היום. המילה מזח מופיעה גם באכדית במשמעות חגורה או אבנט, ורואים בה מילה שאולה, אולי גם כן מן המצרים.
165
לייב שואל/ת: מה מקור הקללה שרלוע?
רוביק עונה:
הכוונה ככל הנראה ל'שרלועה'. בעקבות הערבית יש שרשרת מילים בסלנג הישראלי המתחילות בהברה 'שר' ומציגות את האשה כזונה: שרמוטה, שרטוחה, שרשוחה, שרלולה ושרלועה. 'שרמוטה' התגלגלה מהמילה הערבית לסמרטוט, שרשוחה מהפועל שַרְשַח שפירושו לזלזל ולבוז, שרלילה התגלגלה מהשורש שע'ל: לעבוד, ומכאן 'אשה עובדת'. שרטוחה ושרלועה הם כבר פיתוחים ישראליים עצמאיים.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >