שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
הרב יוסף כהן חזקיהו שואל/ת: אני רב כשרות. אבקש מאוד ומאוד, אם תוכלו להסביר לי לגבי דג מסר או מסור, מהיכן מקור השם, ומסמך מקור הדברים – לא השערות שלא מבוססות.
רוביק עונה:
דג המסור אינו מופיע במקורות, וכמעט אינו מוכר באזור שלנו. השם ניתן לו בעברית החדשה כתרגום מדויק מאנגלית: sawfish, דג מסור. במילון דגי הסחוס של האקדמיה ללשון משנת 2000 ניתן לו השם מַסּוֹרָן.
62
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה המקור של המילה שמייגלה, שזה שם נוסף לדג חד לסת. אולי זה מיידיש, למרות שהדג הזה מקורו במזרח הרחוק?
רוביק עונה:
השם אינו מופיע במילוני יידיש, אבל ככל הנראה זהו שיבוש קל של שמייכעלע, 'המחייך', עקב צורתו של הדג, שלסתו התחתונה ארוכה מן העליונה.
63
מירי קרפיול שואל/ת: האם אתה יכול למצוא לי את המקור למילה "אפוטרופוס", המופיעה בכמה חוקים של מדינת ישראל? מהו הקונטקסט הראשוני וההקשר המקורי לשימוש במילה הזו ובתופעת האפוטרופסות?
רוביק עונה:
אפוטרופוס היא מילה משנאית, גם בצורה המקובלת היום פחות אפיטרופוס, באותה משמעות של היום: ממונה על אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו. במשנה הכוונה לקטין, וכן בהרחבה ממונה על ירושה, עיזבון וכדומה. מקור המילה הוא ביוונית, במשמעות קרובה. גם המילה אפוטרופסות היא מלשון חכמים. מוסד האפוטרופוס הכללי קיים בישראל מאז קום המדינה, במסגרת משרד המשפטים.
64
שדמה שואל/ת: מה מקור או שורש מילות ההסתייגות: אבל, אולם, אך, ברם? כמו כן, מדוע "אבל" נחשבת למילה במשלב נמוך יותר מהשאר?
רוביק עונה:
'אבל' היא מילה מקראית מאוחרת ונדירה במקרא, מקורה בשפות שמיות קדומות. 'אולם' המקראית נפוצה יותר וגם מקורה קדום. 'אך' היא הנפוצה מכולן במקרא, ויש לה משמעות נוספת: רק. 'ברם' היא מילה ארמית-מקראית שנקלטה בתלמוד. אין חוקיות ביחס לשאלת המשלב ותשובה ברורה לכך ש'אבל' היא הנפוצה יותר בשיחת יומיום, ויתר המילים נדחקו למשלב הספרותי.
65
אבי שואל/ת: מקור המילה אטליז. האם לא מהמקור איטליה?
רוביק עונה:
אין קשר. אטליז הוא צורה משנית של katalysis, שפירושה להוריד למטה, בהתייחסות לדחיקת הבקר מקרון המשא למכלאות.
66
אדריאן פיטרמן שואל/ת: מה האטימולוגיה של "פסח"?
רוביק עונה:
זהו אחד המקרים בו ההסבר האטימולוגי מופיע בתנ"ך עצמו: "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַֽה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם". הפועל פסח משמעותו דלג, עבר על פני... יש לו מקבילה באכדית – pissu במשמעות פיסח, 'פיסח' עצמה היא מאותו שורש ובאותה משמעות, 'המדלג'.
67
איל פלד שואל/ת: מאיפה המילה מקוון? מה זה שיעור מקוון? למה לא שיעור ממוחשב, שיעורשת?
רוביק עונה:
מקוון התגלגל מהצירוף on line האופייני לאינטרנט. line הוא בעברית קו, ומכאן הפועל החדש. 'ממוחשב' אינו מתאים כיוון שאינו מייצג את ההעברה באינטרנט. שיעורשת הוא רעיון נאה, אך יש נטייה בעברית להימנע ממילים מורכבות. חלופה בתחום ההוראה ותחומים נוספים היא התקשוב, השיעור המתוקשב, שנוצר מראשית תיבות: תקשורת שליטה ובקרה; וכיום תקשורת ומחשבים במערכת משולבת. צה"ל אימץ את המילה.
68
אלי בן דוד שואל/ת: מושג מימי קורונה. 'נשא' או 'נשאי'? ומדוע אחד כזה אינו נחשב לחולה קורונה.
רוביק עונה:
'נַשָּׂא' היא מילה חדשה, נקבעה במילון הרפואה של האקדמיה ללשון ב-1999 וקשורה רק לתחום הרפואה. היא התבקשה עם פרוץ מגיפה האיידס. נשא הוא מי שנושא את הנגיף אך אינו חולה, אך הוא יכול להדביק אחרים, וכמו כן לחלות בשלב מסוים בעצמו. המילה נשאי אינה קיימת.
69
אריאל רבל שואל/ת: broad הוא סלנג לבחורה נאה. האם המקור מרחב הזונה מיריחו?
רוביק עונה:
broad הוא כינוי לבחורה מושכת בסלנג האמריקאי, וכן לזונה. המקור הוא במשפט broad in the beam, רחבת ירכיים. הקשר לרחב הוא רעיון יצירתי, אבל אין לו רגליים או ירכיים.
70
הדי כרמי שואל/ת: מה מקור המילה פריטטית?
רוביק עונה:
פָרִיטֶט הוא מצב של שוויון, פריטטי הוא שם התואר. שתי המילים הן בגרמנית. המילה האנגלית המקבילה היא parity. הן המילה הגרמנית והן האנגלית מתגלגלות מהמילה הלטינית Paritas, בעקבות par שפירושה שווה.
71
עופר רוזנברג שואל/ת: מה מקור המילה 'סֶגֶל' כמו "סגל האחיות"?
רוביק עונה:
המילה העברית התגלגלה מפיוט מימי הביניים המוקדמים במסגרת פיוטי "יוצר", שבו מופיעים המילים "שולחתי במלאכות סגל חבורה". המילה 'סגל' התגלגלה מ'סגולה', וכאן משמעותה קבוצה נבחרת, קבוצת בעלי סגולה. מכאן נגזרה המילה בעברית החדשה 'סגל'.
72
שלומית שואל/ת: מה מקור המילה אקדמון? מה הפרוש של המילה?
רוביק עונה:
אקדמון אינה מילה בעברית אלא שם מסחרי של רשת שיווק ספרים וציוד למידה לסטודנטים. חיבור של 'אקדמי'+סיומת -ון.
73
אריה רוטר שואל/ת: רבים וטובים עושים שימוש במילת היחס המעצבנת (לפחות אותי): "זאתי" במקום "זאת". נופלים בזה אנשי אקדמיה, תקשורת, פוליטיקה ומשפט. מאיפה זה בא? האם ניתן לסנגר על זה?
רוביק עונה:
'זאתי' היא קיצור בלשון הדיבור של 'זאת היא'. קיצורים כאלה אינם נדירים. עם זאת, רצוי לא להשתמש במילה בנסיבות הדורשות עברית תקינה.
74
יוסף חרמוני שואל/ת: מה מקורן של המלים המתייחסות לחבילות של שטרות גבוהי-ערך: ג'ובות, סטיפות? ג'ובה היא בור ענק, ספק מכתשון, בערבית (ראה בעברית: גב, גוב), אבל איך זה נקשר לענייננו? מאין זה סטיפה? אני יודע (וידאתי במילון הרוסי) שברוסית בוחטה פירושה מפרץ. איך זה נקשר באותן כמויות גדולות של שטרות גבוהים?
רוביק עונה:
גֻ'בָּה בערבית פירושה גלימה, ולצידה גֵ'יבָּה פירושה כיס. ניתן בהחלט לראות קשר בין כיס וכן גלימה שבה מחזיקים שטרות או ממטבעות. בעברית 'כיסים תפוחים' פירושם כסף רב. בפולנית buchta היא עוגה תפוחה ממולאת בריבה, וזה כנראה מקור מילת הסלנג בוחטה. בגרמנית: Bucht פירושה מפרץ, ובסלנג ימאים צרור חבלים גדול, אך הקשר כאן משכנע פחות. 'סטיפה' פירושה בלדינו ערימה, וזה מקור השימוש בסלנג. המקור גם הוא בלשון הימאים, ומתייחס לערימת החבלים העבים הקושרים ספינות לחוף. הפועלים העוסקים בכך נקראים אסטיפדורים.
75
שרה פנקסי שואל/ת: מה מקור המילה פלגמאט?
רוביק עונה:
פלגמט היא קיצור של פלגמטיק ברוסית, ובהגייה דומה באנגלית. במקורה היווני פירוש המילה הוא שלהבת, ומכאן גם flame, אך בעקבות חלוקת בני האדם למזגים שונים הכוונה היא לאדם אדיש ואיטי, ובסלנג הישראלי – טיפש.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >