שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
יערה שנהב שואל/ת: מה מקור המילה משוויץ /משוויצה?
רוביק עונה:
שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש זיעה. הפועל הוא שוויצן, להזיע. מכאן התגלגל הפועל למשמעות בסלנג הישראלי, בהשפעת היידיש: להתרברב, משל למי שמזיע ומתאמץ, וגם דואג שכולם יראו אותו מזיע.
122
גיא שואל/ת: מה מקור המילה קנוקנת?
רוביק עונה:
קְנוֹקֶנֶת היא מילה תלמודית שפירושה ענף דק. היא נוצרה מהכפלה של המילה 'קנה', וכן תוספת –ֶת הנקבה. להכפלה הזו יש אפקט מקטין כמו במילים לבנבן, כלבלב ואחרות.
123
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הכינוי "קסוקר"?
רוביק עונה:
'קסוקר', כתיב ביידיש קאַסאָקער, היא מילה ביידיש שפירושה פוזל.
124
רוני מנור שואל/ת: רציתי לשאול על אודות המונח "פרסים" (במלעיל) בהיבט של קלפים שנאספו עי ילדים ו/או מבוגרים - מאין בא המונח, והאם יש הסבר מדוע זה נקרא כך?
רוביק עונה:
דייויד סלע, איש אתר הנוסטלגיה nostal.co.il מספר שהפרסים, במלעיל, היו תמונות צבעוניות שניתנו למי שרכש ממתקים או מוצרים אחרים, כדי לעודד את הקנייה, ומכאן כינויים כ'פרסים'. הן היו מרוכזות בדפים גדולים, ולאחר הקנייה היה המוכר גוזר אותן מן הדף ומצרף למוצר שנרכש.
125
שדמה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "משגל", ומה הקשר בינה לבין המילה "שגל" בפסוק "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (תהלים מה י).
רוביק עונה:
'משגל' היא מילה המופיעה בספרות ימי הביניים, מן השורש שג"ל המופיע במקרא. לשגול במקרא פירושו להזדווג, לקיים יחסי מין, והפועל נכתב אך אסור בקריאה. 'שֵגָל' מופיעה במקרא כמה פעמים ומותר גם לקוראה. פירושה אשה או רעיה, ויש סבורים שהכוונה לפילגש, ובכל מקרה היא קשורה קשר אמיץ לפועל לשגול ולמילה משגל. זו מעין תמונת ראי של 'לבעול'. הבעל בועל, השגל – נשגלת.
126
יגאל בנט שואל/ת: מה מקור המילה ישבן? מי ומתי הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המילה היא שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. יתכן שהיא נכנסה כמילה מעודנת יותר ל'תחת' או 'טוכעס' שהגיעו מיידיש. בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט.
127
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה רועה/ר.ע.י.ה (רעיית צאן), ומה פירושה של המילה? זה בא מהמילה רַע או רֵעַ (חבר) מכיוון שהוא חבר של הכבשים?
רוביק עונה:
'רועה' מופיעה בתנ"ך לא מעט פעמים, וכמוה גם הפועל לרעות, והמילה מִרעה. השורש הוא רע"ה. אין לאלה קשר לא לרֵעַ במשמעות חבר, ולא לרַע במשמעות שלילית. במקרים אלה השורש הוא רע"ע.
128
מאור שואל/ת: מה שורש המוצא של המילים הבאות: כסף, ממשלה, דת, ואשמח לדעת באיזה פלטפורמה או מילון אתה ממליץ להשתמש כדי לחקור את מוצאי המילים הקיימות בשפה העברית.
רוביק עונה:
שלוש המילים מופיעות בתנ"ך. 'ממשלה' כבר בבריאת העולם (ממשלת היום וממשלת הלילה), 'כסף' למעלה מ-400 פעם, כאשר התהליך הוא שם המתכת (כסף) – הכינוי למטבע, קיצור של 'שקל כסף' – כינוי כללי לתחום המוניטרי. 'דת' מופיעה בעיקר במגילת אסתר במשמעות חוק ומוצאה פרסי, דאתא – הנתון. המילון האטימולגי המלא היחיד הוא של ארנסט קליין. כמו כן יש חומר אטימולוגי רב במילון אבן שושן ובלא מעט ספרים ומאמרים בתחום הבלשנות.
129
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור המילה קסרקטין?
רוביק עונה:
המקור לטיני. המילה מופיעה במדרש ונתפסת כצורת רבים של קְסַרְקָט. פירושה במדרש ובעברית החדשה מחנה צבאי. מקור המילה הוא בלטינית exercitus שפירושה צבא, המזכירה את exercise האנגלי: אימון.
130
שולה ברנע שואל/ת: מאין באה המילה כְּנָוָה, שנאמר לי שמשמעותה קליקה.
רוביק עונה:
'כְּנָוָה' היא מילה נדירה המופיעה באופן נדיר מאוד בכתבים של ראשית המאה העשרים, כולל אצל ביאליק, במשמעות חבורה. מקורה במילה הבודדת 'כנת' בספר עזרא במשמעות חבר, שהריבוי שלה הוא 'כְּנָוֹתָיו', ויש לה הופעות גם בארמית באותו ספר. כנוה היא צורת יחיד בגזירה לאחור של כְּנָוֹתָיו. חננאל מאק מוסיף כי משמעותה הוא חבריהם הלא חשובים של הנכבדים הנזכרים בשמותיהם. הסביבה הלשונית שם היא פרסית, ויתכן שמכאן באה גם ה"כנופיה" המוכרת בלשון חכמים.
131
אלה זיו שואל/ת: מה מקור המילה 'עיפרון'? מצאתי את מקור המילה באנגלית, אך לא את המקור של השם בעברית.
רוביק עונה:
את המילה 'עיפרון' חידש יוסף קלוזנר בהשראת המילה הגרמנית Bleistift , שפירושה עט עופרת, אף כי מאוחר יותר התברר שהגרפיט, החומר הפעיל בעיפרון, אינו עופרת. קלוזנר גם קשר את המילה לשמו של עֶפְרון בן-צֹחַר החיתי, שמכר לאברהם אבינו את מערת המכפלה.
132
יונתן שואל/ת: מהו מקור המילים: שומה (בהקשר של מס), נישום.
רוביק עונה:
שו"ם הוא שורש תלמודי שיש לו מקבילות בשפות שמיות שונות ומשמעותו העריך מחיר, ובשפות אחרות, קנה. מכאן הפועל לשום, צורת הנפעל נישום, והמילים שום וכן שומא הארמית, המשמשת בעברית בכתיב שומה.
133
מרב אופנהיימר שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה כמהין, שמיוחסת לסוג פטריה יקרה ומבוקשת במטבח הצרפתי.
רוביק עונה:
המקור בתלמוד הירושלמי, מסכת מעשרות: "כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות". יש למילה מקבילה ערבית: כַמְאה, ומקור אכדי kamtu, מילולית: מה שנחבא.
134
סמדר שואל/ת: מה מקור המילה זר מלשון זרות?
רוביק עונה:
'זָר' היא מילה מקראית נפוצה, המתייחסת לאדם שאינו שייך לעם או לחלק מסוים ממנו. 'זרות' נגזרה ממנה באמצעות סיומת המונח הכללי –וּת, והיא מופיעה בלשון חכמים.
135
ראובן לאור שואל/ת: מה מקור המילה נמושה?
רוביק עונה:
'נמושה' היא גזירה לאחור של צורת הרבים של המילה התלמודית נָמוֹש: נמושות נתפסו כצורת נקבה ומכאן 'נמושה'. משמעות המילה בתלמוד היא אדם זקן ותשוש, זה שממשש את דרכו כי אינו רואה. בעברית החדשה הורחבה המילה למשמעות אדם חלש או חסר ערך, וכן אפיגון, יוצר שאינו מחדש. הצורה 'נמושה' מוגדרת בכמה מילונים כצורה לא תקנית, אך היא התקבלה בשימוש, ואפשר לראות בה מילה לגיטימית לכל דבר ועניין, בעוד הצורה התקנית 'נמוש' אינה בשימוש היום.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >