שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
מאיה ארוך שואל/ת: מהו מקור שמו של צבע הטורקיז? איך הוא נקרא בשפות שונות?
רוביק עונה:
השם האנגלי הוא turquoise, המתייחס גם לאבן יקרה וגם לצבע, שפירושו בצרפתית האבן הטורקית, בעקבות צבעה של האבן. זהו שם בינלאומי המופיע בשפות רבות, וגם בעברית.
32
רוני איז'אק שואל/ת: מה מקור השם גויאבה? האם נכון שזה קשור לריח שהיא מפיצה?
רוביק עונה:
שמה מגיע מספרדית: guayaba. המקור הספרדי הוא שפת האווראקים שבאיים האנטלייים, שקראו לפרי guayabo. אין נתונים על פירוש מיוחד של השם בשפה זו.
33
בצלאל שואל/ת: מה המקור של "פויקה"? אני מניח שזה תחליף לקדרה (סיר לבישול בשר).
רוביק עונה:
המילה המקורית היא potjiekos. מקור המילה הוא באפריקנס, שפת הלבנים בדרום אפריקה הקרובה להולנדית, אך יש בה גם השפעות לטיניות. יתכן שהקידומת pot קושרת את המילה לסיר או קדרה.
34
דן וולמן שואל/ת: מה מקור המילה אפרקדן?
רוביק עונה:
אפרקדן היא צורת משנה ארמית-עברית של פרקדן, המופיעה בלשון חכמים. המילה התגלגלה מן המילה האכדית פֻּרְקִדָם, שפירושה כמו בעברית: שכיבה על הגב.
35
מאיר מינדל שואל/ת: מהו המקור של המלה "פרבן". זה חומר כימי שתורם לשימור של מוצרי קוסמטיקה. מה הוליד את המלה הזאת?
רוביק עונה:
פָּרָבֶּן הוא שם מדעי שניתן לחומר בשנת 1950. קיצור של para+(hydroxy)ben(zoic).
36
עמי להב שואל/ת: מה מקור השם פרימוס (אדם שנוכחותו מפריעה לזוג אוהבים)?
רוביק עונה:
הביטוי נולד בימים שבהם היו מבשלים על פרימוסים, ולפרימוס היו שלוש רגליים.
37
נירית שואל/ת: מה המקור של המילה 'להישען'?
רוביק עונה:
הפועל 'נשען' מופיע 22 פעמים בתנ"ך בהקשרים שונים ובמשמעות המוכרת לנו: להסתמך על דבר מה, פיזית או מטפורית.
38
אלעד בן יהודה שואל/ת: מדוע יש אנשים (בעיקר מבוגרים) שמכנים את המזוודה בשם טרולי או טרול? ומה הקשר ליצור הדמיוני? דרך אגב, מניסיוני הכינוי מודבק בעיקר למזוודות הקטנות איתן עולים למטוס.
רוביק עונה:
זוהי מילה אנגלית: trolley. על פי מילון אוקספורד היא התגלגלה מדיאלקט כלשהו, ומקורה כנראה ביצור הדמיוני טרול, אך לא ניתן לכך הסבר.
39
הדס שואל/ת: מנין הגיעה המילה 'אמוק' לעברית? ('ריצה אמוק', 'אחוז אמוק'). ידוע לי שמקור המילה הוא בדרום מזרח אסיה, אך כיצד היא הגיעה אל העברית? האם תורגמה בצורה ישירה או דרך שפה אחרת?
רוביק עונה:
המילה הגיעה לאנגלית ולמעשה הפכה מילה בינלאומית מן הפורטוגזית, ששאלה אותה מהשפה המלאית. 'אמוק' במקור הוא אדם האחוז טירוף רצחני. המילה משמשת בעברית כמילה שאולה (ובניסוח אחר – מילה לועזית), כמו אלפי מילים שאולות אחרות.
40
יאיר אלוני שואל/ת: מה מקור שמו של המס הישובי הקרוי ארנונה? האם עד כה לא נמצאה מילה בעברית ומוצלחת יותר או שמא העצלות היא הקובעת ושבשתא כיון שעל – על?
רוביק עונה:
'ארנונא' וכן 'ארנונה' פירושה בלשון חכמים מס, ויש לה הופעות רבות בתלמוד ובלשון חכמים בכלל. מקורה במילה הלטינית annona, בעקבות annus – שנה, ובלשון חכמים מופיעה גם גירסה זו: אנונה.
41
יורם שואל/ת: מאיפה באה המילה ״להחמיל״ במובן לגנוב? היא בהרבה מהסיפורים של מנחם תלמי, אבל לא ראיתי אותה בשום מקור אחר.
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי חַמַל, שפירושו סחב, הרים או נשא. חמולה פירושה מטען (וגם משפחה). שימושים דומים אפשר לראות בפעלי סלנג מקבילים בעברית ל'גנב': סחב, הֵרים וכדומה.
42
ינון דוכן שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "אושייה" (סלב בלועזית)?
רוביק עונה:
המקור בספר ירמיהו: "נָֽפְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חֽוֹמוֹתֶיהָ", וכאן אושייה במשמעות יסוד פיזי של בניין. באכדית asitu פירושה עמוד, ובארמית – אשיתא. השימוש המטפורי בעברית העכשווית מתייחס לאדם שיש לו מעמד חשוב או מכונן בתרבות.
43
יעל שואל/ת: מחפשת את מקור המילה "קלאפטע' ביידיש ומתי היא נכנסה לעברית ומשמעותה אז (והיום אם היא עדיין בשימוש)?
רוביק עונה:
קְלַפְטֶע היא הגייה ביידיש של המילה הארמית כַּלְבְּתָא, שפירושה כלבה. במסכת ראש השנה המילה מתייחסת לשֵגָל, לזונה, ומכאן הקישור השלילי לאשה. ביידיש היא הפכה כינוי למרשעת. שימושים שליליים דומים אפשר למצוא במילה האנגלית bitch ובמילה הערבית צ'ילבה.
44
שרה כהן שואל/ת: מה מקור המילה אתגר?
רוביק עונה:
המילה חודשה בשנות החמישים, בהתייחסות לפועל גירה, וכן 'קרא תיגר'. היא מיוחסת למשה שרת, אבל ככל הנראה הוא אינו מחדש המילה.
45
אורי בייזר שואל/ת: רציתי לשאול מה המקור האטימולוגי של המילה "פת".
רוביק עונה:
המילה פת במשמעות כיכר לחם וכן פירור מופיעה בתנ"ך 14 פעמים. כן גם פַתְבָג – 6 פעמים. דווקא משמעות הפירורים קרובה למקור המילה. השורש הוא פת"ת, במשמעות שבר לחתיכות או פורר, והוא מופיע גם בארמית ובאמהרית. מכן גם המילים פתיתים ופתפותים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >