שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אודי שואל/ת: מה מקור המילה שוליה (כמו שוליה של אומן), והאם יש לה הטיות שונות לזכר ולנקבה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד ומקורה ארמי: שְוַליא. יש רואים בשוליה קריאה שגויה של שווליא. בעברית החדשה מופיעה גם המילה שַוָול באותה משמעות, אך היא לא נקלטה. המילה בזכר אך היא חלה גם על שוליות נקבות. המילה הארמית מקורה במילה האכדית shamallu במשמעות דומה.
32
גיורא רהב שואל/ת: מאיזה שורש נגזרה המלה חוויה, והאם יש מלים נוספות שנגזרו באופן דומה?
רוביק עונה:
חוויה היא מן השורש חו"ה. השורש הוא צורת משנה של חי"ה, וקשור בהתנסות. מילה נוספת הגזורה באותו אופן היא הוויה. י' מייצגת את ל' הפועל. חו"ה הוא גם שורש נוסף, שאינו קשור לחוויה למרות העיצורים הזהים, ופירושו אמר או טען, חיווה דעה.
33
דקלה יפת שואל/ת: מה שורש המילים: "חל" "יחול" "החיל" "החלה"? האם כולם מאותה משפחת מילים? מה פירוש המילה "החיל"?
רוביק עונה:
כל המילים הן מאותו שורש, חו"ל. משמעותו הבסיסית היא ריקוד או סיבוב ומכאן מחול ולחולל, אך יש לה בהשאלה גם משמעות של הענקת תוקף. הֵחיל: העניק תוקף לדבר מה. הֲחָלָה: הענקת תוקף. יָחול או חָל: יהיה תקף לגבי דבר מה: 'החוק הישראלי יחול על שטחי יהודה ושומרון'. אין לבלבל עם כו"ל: להכיל, הכלה וכדומה, הקשורה ליכולת לקבל ולכלול דבר מה.
34
אילה מוזס שואל/ת: אשמח לדעת על מקור המילה קתרזיס ועל גלגולה. היה מי שהעלה את הסברה כי יש קשר למילה קתטר ברפואה (שמתפקידו לרוקן).
רוביק עונה:
מקור שתי המילים ביוונית. קתרזיס פירושו טוהר, katharos פירושו טהור, והפועל kathairein פירושו להיטהר. המשמעות בתחום הדרמה הוענקה על ידי אריסטו. קתטר התגלגל מהפועל היווני kathienai שפירושו לשלוח למטה. אין קשר בין המילים.
35
מאיה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה מבחן, האם מהתנ"ך או מקור אחר?
רוביק עונה:
המילה משמשת בלשון ימי הביניים, בין היתר בכתבי אלחריזי ואבן גבירול, במשמעות כללית של ניסיון שאדם צריך לעמוד בו. המשמעות בתחום הלימוד מודרנית.
36
מיכאל שואל/ת: בני בן ה- 7 רוצה לדעת מה מקור המילה ״אחד״ (״אבא, למה אומרים אחד?״). חיפשתי וחיפשתי באינטרנט, אך לא מצאתי תשובה. האם תוכל לעזור לילד סקרן?
רוביק עונה:
'אחד' היא מילה תנכית נפוצה, המופיעה כבר בספר בראשית. שמות המספרים נוצרו בעברית ולפני כן בשפות שמיות קדומות יותר, כמו וַחַד בערבית.
37
רונית נוי שואל/ת: לגבי המילה ׳מרות׳, סמכות. השורש הוא מ-ר-י/ה, מן המשמעות של ׳המרה את פי׳ או שיש לה קשר ל׳מר׳, אדון?
רוביק עונה:
'מר' במשמעות אדון היא מילה נטולת שורש. 'מרות' אינה גזורה מהשורש מר"ה, שכן המשמעות כאן הפוכה: ציית, ולא המרה את פיו, אלא הרחבה של 'מר': ציות או קבלת סמכות המר, האדון.
38
רינה ברקת שואל/ת: מה מקור השם מַפְלֵטָה לכלי שבו היו מרססים פליט נגד זבובים ויתושים? לא מצאתי באף מילון, כולל באתר האקדמיה ללשון, את המילה הזו, אך היא היתה מקובלת בשימוש נרחב בתקופה שבה השתמשו בפליט ולא בתרסיסים. במילונים השונים מופיעה רק המילה פליט, אך לא שם הכלי - מפלטה.
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה גם במילונים נוספים, כולל מילון גור הוותיק. נראה שהמילה הייתה נהוגה בסביבות מסוימות, ובכל מקרה דרך יצירתה ברורה, מן המילה פְליט, במשקל המכשירים.
39
דקלה יפת שואל/ת: מדוע אומרים "תלוש" משכורת? מהיכן הוא נתלש?
רוביק עונה:
הצירוף 'תלוש משכורת' נולד בתקופה שבה המשכורת ניתנה בפס מודפס ארוך, שנתלש מתוך מארז תלושים ששימש את מנהלי השכר במפעלים ובמוסדות. התלוש נקרא גם לוקש, אטרייה ביידיש, והושפע מהמונח המקביל בגרמנית, שפירושו פס משכורת.
40
אסף מרון שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה כיור והפועל לכייר. האם זה קשור למילה היוונית קיר/כיר - שפירושה יד? אולי לרחיצת הידיים בבית המקדש, או חימר מעוצב ביד?
רוביק עונה:
השם המקראי כיור והפועל החז"לי לכייר נקשרות למילה המקראית כוּר, שפירושה המקורי עגול. המילה כיור מקורה באכדית: kiuru.
41
יאנה איכילוב שואל/ת: לגבי המילה "סֶבֶב" - האם היא מילה שחודשה בשפה העברית? ובאיזה שנה החלו להשתמש בה? מבדיקה קצרה שערכתי ראיתי שסבב בהקשר של רוטציה אושרה בשנת 2013, תהיתי אם השתמשו במילה בהקשרים אחרים עוד לפני.
רוביק עונה:
במילון אבן שושן שיצא הרבה לפני 2013 המילה מוגדרת "הסתובבות במקום מרוכז", וגם סיבוב מלא סביב ציר. במילון אלקלעי שיצא בשנת 1970 מוגדרת סֶבֶב כ"קפיצת עוז, סאלטו מורטלה", וכן "מספר הימים שהאונייה שוהה בנמל". האקדמיה לא חידשה את המילה, אלא העניקה אותה כחלופה עברית לרוטציה. בז'רגון התקשורתי-בטחוני היא זכתה למשמעות חדשה של אירוע לחימה קצר הנוטה לחזור על עצמו.
42
יעל טוביאס שואל/ת: מהו מקור המילה בזבוז?
רוביק עונה:
הפועל בִזבז מקורו בתלמוד, והוא מושפע מארמית. בבסיסו עומד השורש בז"ז. על המלך מונבז נאמר בתוספתא ש"בזבז כל אוצרותיו לעניים", וכאן דווקא בהקשר חיובי, במקומות אחרים השימוש שלילי. בזבוז הוא שם הפעולה של בזבז.
43
יעקב שואל/ת: בהקשר של קיבוצים וארגונים בכלל, מה מקור המילים "מזכירות", "מזכיר"?
רוביק עונה:
'מזכיר היא מילה מקראית. יהושפט בן אחילוד היה מזכיר המלך דוד, כלומר, כותב ספר הזיכרונות שלו. בעברית החדשה המילה נקשרה לבעל תפקיד בארגון בדרגות שונות, תרגום של secretary, מילה שפירושה 'בעל הסודות' או שותף סוד. 'מזכירות' היא הרחבה של המילה מזכיר.
44
נילי חריש שואל/ת: האם המילה "רשוּמון" היא מילה שמקורה יפני?
רוביק עונה:
המקור הוא יפני ונהגה רשוֹמון. זהו שמו של סרט של הבמאי אקירה קוראסאווה, העוסק בכמה גירסאות לאותו סיפור, באותו משמעות, ומכאן דבקה בשם הסרט המשמעות המדוברת. השם עצמו הוא שמו של שער עתיק בעיר קיוטו, שסביב חורבותיו מתחולל סיפור הסרט.
45
אריה בן נאים שואל/ת: בילדותי היה תלוי על הקיר של בית סבי מכשיר ״עינויים״ שנקרא פלקה falaka. זה מכשיר שהיו כורכים אותו על הרגליים (גם שלי, ולא פעם אחת), ואז ״מפליקים״. מה מקור המילה הזאת? האם יש קשר לפלקה, ולפועל להפליק? האם בכלל קיים השורש ״פלק״ בעברית, מה משמעותו?
רוביק עונה:
פַלַקָה פירושה בערבית מלקות בכף הרגל. מן המילה הערבית נולד הפועל 'להפליק' המשמש בסלנג הישראלי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >