שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
רון שואל/ת: מה מקור המילה "דיזה"? (באנגלית: nozzle).
רוביק עונה:
דיזה – נקב שדרכו עוברים נוזלים, בדימוי לנחירי האף, היא מילה גרמנית: Düse.
32
רונן פסטינגר שואל/ת: מי החליט לקרוא לטנג'לו בשם תפוזינה ולמה? הפרי הוא הכלאה של טנג'רין ופומלה.
רוביק עונה:
השם לא זכה לתו תקן ולא ידוע מי הגה אותו. הוא נקרא כך כי על פי צורתו הוא נראה כמעין מנדרינה גדולה, המזכירה תפוז ומכאן הכלאה: תפוז+מנדרינה.
33
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: ראיתי מוסך צמיגים הנקרא תקריה. חנות גלידה וחנות פיצה מכונות גלידריה ופיצריה. האם הסיומת הספרדית - האיטלקית "ריה" בשתי אלה ובתקריה דלעיל, מקובלת בעברית או שזה יבוא קלוקל שאנחנו - דוברי הספרדית הוספנו לשפה ללא רשות. בעלי הפנצ'רייה אינם דוברי ספרדית.
רוביק עונה:
המקור לשמות עסקים או מוסדות המסתיימים ב-יה אינו בדרך כלל באיטלקית וספרדית אלא בערבית. כך בלדייה הערבית הייתה לעירייה בעברית. בכמה מקרים כמו גלידריה ופיצריה משתמשים במילה הלועזית כנתינתה.
34
רן פורסט שואל/ת: השורש כת"ר משמש בהשאלה גם לדברים בולטים העומדים בראש (כותרת) וגם לדברים עגולים (כיתור). מה קדם למה? מה האטימולוגיה המקורית של הכתר?
רוביק עונה:
'כתר' הוא החפץ העגול המונח על ראשו של המלך, ומכאן שהוא מיוחס גם להצבתו בראש וגם לכיתור – הקפה של יישוב במעגל. המקור הוא החפץ היוקרתי, דבר הנרמז גם במשמעות המילה המקבילה בערבית: כבוד.
35
שרון שואל/ת: מי נתן לכלי השחמט את שמותיהם העבריים? ולמה נבחר השם "רץ" לכלי שנקרא באנגלית בישוף?
רוביק עונה:
אברהם אבן עזרא אחראי לשמות שניתנו לכלים במאה ה-12. המונחים המקובלים היום לכלי השחמט ניתנו בחלקם במאה ה-19, כאשר המוביל על פי מחקרו של אילון גלעד בעיתון הארץ הוא צבי אורי רובינשטיין, שפרסם את ספר הלימוד העברי הראשון לשחמט. 'מלך' היה השם המקובל בשפות שונות ובעברית מאז המאה ה-12. במאה ה-19 כבר היה מקובל השם לכלי התומך, מלכה, שהחליף את 'יועץ המלך'. בערבית הרץ היה פיל, אך רובינשטיין תרגם את המילה הגרמנית Laufer לרץ. אבן עזרא כינה את הפרש "סוס", ורובינשטיין קרא לו "המדלג". בראשית המאה ה–20 התקבע שמו המוכר לנו היום. הצריח היה במקור "רוח" (מרכבה בפרסית) וכך כינה את הכלי גם אבן עזרא. באירופה הפך הכלי ממרכבה למגדל — Turm - בגרמנית. רובינשטיין תירגם אותו ל"מגדל", אבל בראשית המאה ה-20 התקבע הכינוי "צריח". את הכלי הפשוט ביותר כינה אבן עזרא "רגל" ורובינשטיין "איכר", אבל שניהם פינו את דרכם לבסוף ל"רגלי".
36
עידו יעקבי שואל/ת: מה מקור המילה בסטה? כמו בסטה בשוק. האם זה קשור איכשהו למילה "בלבוסטה", שמגיעה בכלל מ"בעל בית" בנקבה, בהגייה יידישאית?
רוביק עונה:
'בסטה' היא מילה בערבית: כיכר או דוכן מכירה. אין קשר ליידיש. מילה זהה אך ללא קשר היא באסטה בלדינו, במשמעות 'די, מספיק'.
37
שמעון בוגן שואל/ת: אבא זבין (קנה) גדי בשני זוזים. בעטיו של מי הפך התגר (המוכר) לזבן (קונה)?
רוביק עונה:
תגר היא המילה התלמודית לסוחר. זבן הוא פועל ארמי שפירושו אכן לקנות. בעברית החדשה נוצר בידול. תגר מיוחס יותר לסוחר בשוק פתוח והשימוש בו מצומצם, זבן המחודשת היא לסוחר בחנות, מי שמשרת אנשים הבאים לקנות.
38
שרי שואל/ת: מה מקור המילה ספרטני (מסתפק במועט)?
רוביק עונה:
זהו שם תואר על פי שמה של העיר ספרטה ביוון הקדומה, שהתאפיינה במשטר קשוח, הסתפקות במועט והימנעות מתענוגות, לעומת יריבתה אתונה הליברלית ואוהבת החיים.
39
נעם ניומן שואל/ת: מתי התחילו להשתמש ב"אממה", כנראה כתחליף ל-"אלא מה"? מה המקור ל"מילה" הזו?
רוביק עונה:
אָמָּה פירושה בערבית אבל. אָמָה מָה – אבל מה... שתי המילים נשמעות כמילה אחת ברצף, ומוכרות כבר משחר הסלנג הישראלי, ובוודאי בשנות המדינה.
40
רם שואל/ת: מהי מקור המילה "מילה" (המנהג)? מאיפה הגיע הפועל למול? המילה במקור התנכ"י מופיעה לראשונה בפירושה בברית בין אברהם לה'. האם יש לזה מקור מצרי? כנעני?
רוביק עונה:
במקור המילה הזו רב הנסתר על הגלוי. את השורש מו"ל שממנו נגזרה 'מילה' קושרים אל אחת מהופעות השורש מל"ל הקשור בכריתה, ושורש זה קושרים לשורש אמ"ל שממנו נגזרה המילה אומלל. אין רמז למקור נוסף.
41
רפאל פרידמן שואל/ת: בבראשית כ"ו נאמר על אברהם "וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". כיצד קרה הדבר שבתקופה המודרנית כל מה שמתייחס לתורת משה נקרא "תורני"? מה עניין תורה אצל תורן?
רוביק עונה:
בימי הביניים נקבע שם התואר 'תוֹרי' עבור כל מה שקשור בתורה. מאוחר יותר נקבעה לצידו החלופה 'תורני'. סיומת -ני לשם תואר מקובלת בעברית, מילים כמו רוחני מ'רוח', גופני מ'גוף' ועוד רבות. עם הזמן החל השימוש ב'תורני' להיות רווח ודחק את רגלי 'תורי'. אין לכך קשר לתורָן, שנגזרה מהמילה תור.
42
שגיב שואל/ת: האם המילה צעיר באה מלשון שעיר, שכן בצעירותו הגבר הינו בעל שיער. זאת בדומה למונח בן-תשחורת שמהווה מילה נרדפת לצעיר, ומקורו לעניות דעתי בשיער השחור בגילאים הצעירים, שמאפיר ומלבין עם השנים. קישור דומה אך הפוך קיים גם בין זָקָן לזָקֵן.
רוביק עונה:
יש אכן קשר בין בן תשחורת לשיער השחור, אם כי אפשרי שמקורו בשחר ושחרות, אך אין קשר בין צעיר לשעיר. המילה צעיר קרובה למילה זעיר, קטן, שיש לה מקבילות בשפות שמיות רבות.
43
אבישי סימון שואל/ת: מצאתי ספר תמונות ישן ובו תמונה שנכתב שהיא ממפעל ערגול הברזל בעכו. בדיקה במילון העלתה שערגול הוא הקניית צורה לפסי מתכת ע"י מערכת גלילים. מה מקור הפועל?
רוביק עונה:
זהו אימוץ מודרני של פועל ארמי, ערגל, שאומץ לעברית במשמעות לסובב, לגלגל. במקרה זה שורבבה ר' לשורש עג"ל, תופעה המוכרת גם בשורשים נוספים.
44
איילה זמרוני ויעל כהנא שואל/ת: חברות התווכחו על מקור המילה זכר. א' טענה שזכר באה מהמילה זקר, ונסמכה על ויקימילון שבו נכתב: השורש זכ"ר בא משורש זק"ר. זכרות היא האיבר המזדקר. זכר הוא מי שמזדקר לו... חז"ל ניסו לטשטש את בוטות הלשון המקראית... מנגד, י' טענה שלא שוכנעה שחז״ל רצו לטשטש את המשמעות, ושאלה אותי: 1. האם כ' ו-ק' מתחלפות במילים עבריות. 2. האם השורש זכ"ר מקורו מ-זק"ר, או זו רק פרשנות? יעל כהנא מוסיפה באותו עניין: שאלה : נתקלתי ב 2 פירושים לשורש ז.כ.ר. מספר בראשית: אחד מסתמך על חילוף האותיות ׳ק׳ ו ׳כ׳ (האם אכן אותיות אלה מתחלפות?) והשני (ונראה לי שזה הפשט) מלשון זכר, זיכרון. מה מביניהם הפירוש המקובל?
רוביק עונה:
ויקימילון אינו מדייק. המין זכר הוא אכן הרחבה של האיבר המאפיין את הזכר – הפין, ששמו הקדום הוא זכר. על פי השוואה בין שפות שונות לזכור פירושו לא רק 'לשמור בזיכרון', אלא גם לדקור, כשיש קשר משמעות מסוים בין פעולת הזיכרון לדקירה. מכאן שזכר הוא 'האיבר הדוקר', 'האיבר הננעץ'. לכל אלה אין קשר לזק"ר, שהוא פועל תלמודי מאוחר, ויש רואים בו שיכול אותיות של זר"ק.
45
אילן ספיר שואל/ת: "טראסק" - מילה שהייתה נפוצה לפני עשרות שנים, במובן רעש, מהומה, שמחה - ו... נמוגה. נעלמה. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. 'טראסק' פירושה קול רעש וכן מהלומה, מכה חזקה. השימוש במילה יכול להיות חיובי-אירוני: זיך פירן מיטן טראסק – הוא מתנהג בתפארת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >