שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
אודי שואל/ת: מהו מקור מילת הגנאי בּוֹק, ומה משמעותה המקורית?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש. בּאָק, נהגה בּוֹק, פירושו תיש, ובהשאלה: טיפש, אטום. המקור בגרמנית: Bock הוא שם גנרי לקבוצת בעלי חיים.
77
דוד שואל/ת: מה מקור המילה אלח בביטוי "אלח דם" (ספסיס)?
רוביק עונה:
בשפה הרפואית 'אֶלַח' הוא זיהום. המילה מצויה כבר בפיוטיי יניי מהמאה השישית במשמעות זוהמה, בעקבות שם התואר 'נאלח' המופיע בספר איוב במשמעות אדם מאוס ומתועב: "אַף כִּֽי־נִתְעָב וְֽנֶאֱלָח אִישׁ־שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָֽה", וכן הפועל 'נאלח' במשמעות הושחת, בספר תהילים.
78
מנחם דסקל שואל/ת: מה פשר המילה חנון ומה מקורה?
רוביק עונה:
'חנון' היא גירסה ישראלית של המילה המרוקאית חנונא, שפירושה נזלת (לצד 'חנאנא'). במקור הכוונה לילד שאפו זב ולכן הוא דחוי ונלעג. בישראל זכתה המילה למשמעות של ילד צייתן, ומכאן הדרך לילד המבריק ("המחונן") שאינו 'אחד מהחבר'ה'. ביטויים דומים בגלגול ובמשמעות בשפות אחרות: סמרקץ' (יידיש ושפות סלביות), מוקוסו (לדינו), Rotznase (גרמנית), ובעברית חדשה: זב חוטם.
79
רות שואל/ת: מה מקור המילה 'גרסה', ומדוע מילים מסוימות מסתיימות ברבים ב'אות' כמו: גרסאות, דוגמאות?
רוביק עונה:
גרסה היא צורת כתיב עברית של המילה התלמודית גִרסא. הפועל הוא גָרַס, בעקבות ארמית גְרַס – למד. ככל הנראה אין קשר בין 'גרס' במשמעות זו ל'גרס' במשמעות פורר לחתיכות. מילים שמקורן ארמי משמרות ברבים במקרים שונים את הסיומת -א, ומכאן משכנתאות, לעיתים באימוץ מילה יוונית לארמית וממנה לעברית, כמו דוגמא/דוגמה ומכאן דוגמאות.
80
הילה שואל/ת: מה מקור המילה חיזור במשמעות פעולה להשגת בת זוג?
רוביק עונה:
השימוש הוא בספרות העברית החדשה, אך יש לכך מקור תלמודי. במסכת נידה נכתב: "מפני מה איש מחזר אחרי אשה", כלומר, הולך אליה וחוזר ממנה, הולך ושב כדי לבקש את ידה. זאת בדומה לקבצן "המחזר על הפתחים".
81
אלה זיידנברג שואל/ת: מהו השורש (תלת עיצורי או אחר) של המלים "אהין" תהין" (להעז)?
רוביק עונה:
אין כאן שורש תלת עיצורי. זהו שורש דו-עיצורי: הו"נ, מגזרת נחי עו"י.
82
עמית שואל/ת: ראיתי את השאלה והתשובה בנוגע לביטוי יקה-פוץ, שמוצאו נטוע ביידיש. אך ברצוני ללכת צעד אחד אחורה: מהיכן הגיע הביטוי יקה? כיצד זכו בו יוצאי גרמניה?
רוביק עונה:
לשם שלושה הסברים. אחד שגוי, אחד מתחכם ואחד נכון. השגוי הוא שהשם נולד מן ה-Jackett, המקטורן (נהגה יָקֶט) שבני גרמניה היו נוהגים ללבוש. אלא שהמקטורן לא היה סימן היכר מבדל של יוצאי גרמניה. ההסבר המתחכם הוא שאלה ראשי תיבות: יהודי קשה הבנה, מעין תרגום של 'יקה פוץ'. ההסבר הנכון הוא שמדובר במילה Jecke שפירושה בגרמנית אדם לא רציני, מעין ליצן, הרחבה של jeck שפירושו משוגע, והיא שימשה מילת גנאי ליהודים בדורות קודמים.
83
רמי שואל/ת: בהמשך לשאלה על יקה פוץ - שמעתי שהמילה פוץ משמעה גם קיר, וכך למשל ברז המותקן בתוך הקיר הוא אינטרפוץ. לפי הסבר זה יקה פוץ הוא "טיפש כמו קיר".
רוביק עונה:
האפשרות שבשאלה אינה מופרכת, אם כי לא בטוח שיש לה קשר לאינטרפוץ דווקא. המקור הגרמני ל'פוץ' הוא פוץ – Putz, שפירושו טיח. ביידיש פוּץ (נהגה פָּאץ ובהמשך פוֹץ) היה תחילה כינוי לטיפש, מעין דימוי לטיח הקיר. מכאן התגלגל הכינוי לשמו של איבר המין – פוֹץ, אף יקה פוץ הוא בפי דוברי היידיש יקה טיפש.
84
סמי ארגון שואל/ת: מאין צצה לה המילה נודניק.
רוביק עונה:
'נודניק' היא מילה יידישאית במשמעות המוכרת לנו. היא נולדה מהפועל היידי נודיען, לשעמם ולהטריד, בתוספת סיומת התכונות ניק.
85
צחי הורביץ שואל/ת: המילה נסק היא מילה עברית או שאולה מארמית? ומה ההבדל בין אסיק לסליק?
רוביק עונה:
נסק הוא פועל עברי השאול מארמית ופירושו עלה, טיפס. סלק הוא פועל עברי המופיע בבניין קל בספר תהילים ומשמעותו דומה. משמעות השורשים האלה בארמית דומה והם קשורים בעלייה ובטיפוס.
86
יהודה שואל/ת: המילה "חזה" מילה נרדפת לרואה. האם היא שייכת לשפה העברית או שהיא שאולה מהארמית, כי בארמית אומרים "תא חזי"?
רוביק עונה:
הפועל חזה מופיע בגירסאות שונות בכמה שפות שמיות, כולל ארמית. זהו פועל מקראי נפוץ מאוד ואין לראות כאן השפעה ארמית דווקא. כמו כן, פועל שמקורו ארמי ואומץ לעברית שייך בכל היבט לשפה העברית.
87
מרדכי אברהם שואל/ת: למה אומרים להפנט אדם, אבל לשם הפעולה קוראים היפנוזה ולא היפנוטה? לחילופין, למה לא אומרים להפנז אדם?
רוביק עונה:
בעברית נוצרו שורשים ופעלים לא מעטים שמקורם במילים לועזיות. היפנוזה היא אכן השם המקובל, בעקבות היוונית והשפות הסלביות, וכן באנגלית – היפנוזיס. ואולם באנגלית הפועל הוא to hypnotize, והמצב של האדם היפנוטיק, ולכן הפועל שנגזר הוא להפנט ולא להפנז.
88
דניאל פרלמוטר שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה מסוימת במילה אַליוֹן, שפירושה האצבע הגדולה ביד. מילה זו נמצאת רק במילון אבן-שושן. לפי הסימון במילון המקור הוא מהספרות התלמודית או מדרשים עתיקים. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור בספרות המדרשית. בפסיקתא רבתי, פיסקא לא, מדובר על בני ישראל המקוננים על חורבן בית המקדש: "מיד עמדו כולהם ונטלו עצה ותלו כינורותיהם בערבות שהיו שם, ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם". מקור המילה ארמי: אליונא.
89
רפי סטינגר שואל/ת: תהיתי על מקור המילה הסתדרות. ברור כי השורש שלה הוא ס.ד.ר, אך מהו מקורה? האם לפני ההסתדרות הציונית היה שימוש נוסף במילה זו? מדוע לא להשתמש במילה ארגון כדוגמה?
רוביק עונה:
המוסד הראשון שנקרא 'הסתדרות' הוא אכן ההסתדרות הציונית שהוקמה ב-1897. השם האנגלי המקביל הוא organization, אך ברוח אותם ימים ההשפעה על השם הייתה גרמנית, בכתיב דומה: Organisation. באותה תקופה לא היה עדיין שימוש בפועל לארגן ובמילה ארגון, והתרגום הסביר ל- Organisation נתלה בשורש סד"ר ומכאן הסתדרות. מידע היסטורי על השלב שבו הוחלט להשתמש במילה, אם קיים, יתקבל ויצוטט.
90
אלון שואל/ת: המכבש כובש, המצפן מצפין והממטרה ממטירה. אבל למה נקרא המרתף בשמו? מה הוא מרתיף? או כיצד הוא רותף?
רוביק עונה:
מכבש, מצפן וממטרה גזורים משורשים שמיים: כב"ש, צפ"ן ומט"ר (בעקבות מטר במשמעות גשם). הם מייצגים כלים או מתקנים. מרתף היא מילה תלמודית בעקבות המילה הארמית מרתפא, לא נגזרה משורש מוכר והקרבה שלה לשמות המכשירים מקרית. בעקבות השימוש בה נוצר שורש גזור שם, רת"ף, והפועל התלמודי ריתף – אִחסן במרתף.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >