שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
אודי שואל/ת: מה מקור המילה חפל"פ?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש: כאַפּ-לאַפּ. כל אחת מהמילים בביטוי פירושה חטיפה, והפירוש המדויק הוא חטיפה כפולה. המשמעות המקובלת של הביטוי היא רשלנות, עבודה הנעשית בחיפזון ובחוסר מקצועיות.
152
גל שואל/ת: מה מקור המילה גירלנדה? ידוע לי שהכוונה היא לזֵר כמו שמניחים על הראש, או שרשרת של נורות בימינו.
רוביק עונה:
המשמעות היא אכן שרשרת שבה שזורים פריטים שונים, ומשמשת בין היתר בתחום החשמל כשרשרת נורות. המקור הוא בצרפתית: guirlande. בספרדית המילה מופיעה בשיכול אותיות: guirnalda.
153
נועה שואל/ת: מה זה "בלדום" ומה מקור המילה? לפי ההקשר זה כנראה אמור להיות משהו חזק. "אנחנו נהיה ברית של שלישיה בלדום".
רוביק עונה:
'בַּלְדוּם' פירושו בשפת העבריינים דובר אמת או נאמן. המקור לא ברור, לא מצאתי את המילה במילונים לערבית.
154
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה ״מלאווח״ (המאכל העגול והמאובן), והאם יש לה משמעות.
רוביק עונה:
ככל הידוע השם נקשר ל'לוח' במשמעות קרש, דבר מה שטוח. המלאווח הוא עוגה שטוחה העשויה מלוחות בצק עלים. למרות הדמיון לא נראה שיש לשם קשר למלח.
155
אספו שואל/ת: מה מקור המילים אתמול ושלשום?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורת משנה של 'תמול', הקרובה למילים בשורת שפות שמיות באותה משמעות. 'שלשום' היא המספר שלוש בתוספת מ' סופית המשמשת בעברית במילים שונות ליצירת תואר פועל כמו פתאום או חינם. יש גם השערה שזהו קיצור של 'שלוש יום', וזאת בעקבות האכדית.
156
אסתר שואל/ת: מהו מקור המילה אזופגוס, ושט??
רוביק עונה:
המקור, דרך הלטינית, הוא במילה היוונית oisophagos במשמעות זו.
157
גיורא שנר שואל/ת: לא מצאתי בתנך את המילה 'הפלגה'. מאין הגיעה המילה לעברית, והאם יש לה קשר לשורש פ.ל.ג ולפלג מים?
רוביק עונה:
השורש פל"ג נקשר בכל הופעותיו להפרדה, התרחקות וכדומה. מכאן גם הפועל הפליג שפירושו הרחיק, וגם הרחיק בספינה כבר בתלמוד, ומכאן המילה 'הפלגה' הימי-ביניימית. פלג הוא ערוץ המים הנחלק או מתפצל מן הנהר או הנחל הרחב יותר.
158
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ׳׳עומר׳׳?
רוביק עונה:
עומר הוא כריכת השיבולים לאלומות, מהפועל עמר שהוא צורה משנית של ערם. מכאן העומרים – אלומות השיבולים, וחג העומר, ראשית הקציר.
159
נתן זליגסון שואל/ת: אשמח עם תוכל לפרש את מקור המילה "לבדות".
רוביק עונה:
'בדה מליבו', בדיה וכדומה המופיעים בלשון חכמים מקורם בפועל הארמי בדא, ובהופעת 'בדא מליבו' בספר מלכים.
160
חלי בן שימול אלבחרי שואל/ת: ארצה לדעת מה מקור המילה "מתלקר" ומה פירושה. לפי הבנתי המילה מדוברת בעגה הירושלמית. .
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה בתיעוד השפה הירושלמית. המילה נשמעת כמילה ערבית ב"עספור" ועל פי ההקשר היא מעין אישור, סבבה. מִתֶ'ל במילונים הוא משל, או 'כמו' אך המילה המלאה לא נמצאה ולא ברור אם יש כאן קשר. כל מידע יקבל בברכה.
161
חנה שואל/ת: מה זה מועבט ומה מקור המילה? זה אמור להיות מפגש חברים, אבל מאיזה שפה זה, או שזה סלנג שנוצר מראשי התיבות מועצת ביטחון?
רוביק עונה:
השימוש במילה שפירושה חברותא נדיר מאוד. הפועל עבט פירושו בערבית לחבק, וככל הנראה 'מועבט' הוא במקור מי שמחבקים אותו. בכל מקרה אין לכך קשר למועב"ט, ראשי תיבות מסורבלים ובלתי שמישים של מועצת הביטחון.
162
ילנה דיאטלוב שואל/ת: ברצוני לדעת מהו מקור המילה "התנצחות" שפירושה ויכוח, האם זה כמו לריב על הניצחון?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל ארמי המופיע בספר דניאל: "אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דְּנָה הֲוָא מִתְנַצַּח עַל־סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא": דניאל הזה היה מתגבר על הסרכים, שהם בעלי מעמד גבוה בחצר המלכות, ועל האחשדרפנים. בימי הביניים נעשה שימוש בפועל במשמעות התגבר או ניצח, ובעברית החדשה הושאל לתחום הוויכוח: מתנצח הוא מי שמנסה לנצח את יריבו בוויכוח.
163
מור שואל/ת: מה מקור המילה סטיריזם?
רוביק עונה:
סטיריזם פירושו נטייה גברית להוללות ופריצות, מקבילה גברית לנימפומניות. המקור הוא הסָטיר, דמות אל יער הולל במיתולוגיה היוונית, שממנה גזרו גם הסָטירה. הביטוי נדיר, אך הוא מוכר מן המאה ה-16.
164
אורן שואל/ת: קְלַמְרָה: מה מקור המילה?
רוביק עונה:
קלאמרה היא פס ברזל קמור המשמש להידוק בעבודת הבניין, ומקורה בגרמנית:klammer , מהדק.
165
רחל שואל/ת: מה מקור המילה בטוח? האם יש קשר בין המילה ״בַּטֻּחוֹת״ בתהילים נ״א למילה לבטוח שאנו משתמשים בה היום?
רוביק עונה:
השורש בט"ח רווח במקרא כפועל ובשמות כמו בֶטַח וביטחון. כך גם בטוח, המופיע בתהילים: "נכון לבו, בָטוח באלוהים". ואולם 'בַטּוחות', המופיעה גם באיוב, היא חיבור של בַ'+טוחות. על המילה 'טוחות' יש פרשנויות שונות. יש רואים בה כינוי לכליות כמקום נסתר בגוף, ואחרים מפרשים את המילה כתרנגול או שכווי.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >