שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
אלילית שואל/ת: מאיפה הגיעה ההקדמה בת שתי האותיות ׳יא׳? יא גזען יא חמודי שאתה, יא נודניק. יש לך תשובה, יא רוביק?
רוביק עונה:
'יא' היא מילת קריאה ערבית נפוצה, כמו 'הוי' בעברית. מכאן נקלטה לסלנג הישראלי.
167
גדעון צור שואל/ת: מה פירוש שם האות "הֵא"?
רוביק עונה:
'הא' היא אות הקריאה, והיא מחקה את קול הקריאה הבסיסית. מכאן קריאות בשפות שונות כמו הו, הה, הוי, אהה, הֵיי, הַיי, אָהוי ועוד. האות הכנענית-פיניקית הא היא ציור של אדם קורא קריאה או מתפלל.
168
טובי חביב שואל/ת: מי המציא את המילה גוזל? סביר להניח שהיא נכנסה ללשון העברית אחרי המילה אפרוח?
רוביק עונה:
גוזל היא מילה עברית עתיקה, מופיעה כבר בספר בראשית, ויש לה מקבילות בארמית ובערבית. 'אפרוח' אף היא מילה מקראית, וקשורה לשורש פר"ח. אלה מילים נרדפות עתיקות שנוצרו והגיעו לעברית במקביל, וללא השפעה של אחת על השנייה.
169
יובל דוד הוש שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה המילה ׳טוסט׳ לשפה העברית?
רוביק עונה:
'טוֹסְט' היא מילה שאולה מאנגלית - toast, ונקלטה בשפה הקולינרית העברית לפני שבעים שנה לפחות. בהמלצות תפריט בעיתון חרות משנת 1953 מומלץ לאכול "מרק אפונה עם קוביות לחם קלוי (טוסט)". באנגלית המילה משמשת גם להרמת כוסית, בעקבות הרגל נושן להוסיף לכוסית משקה לגיוון פרוסות לחם קלוי בטעמים שונים. השם העברי שנקבע לטוסט הוא 'קָלי'. במקרא פירוש המילה הוא גרעינים קלויים.
170
שחר שואל/ת: מאיפה באה המילה שמחה?? ומה פירושה?
רוביק עונה:
המילה שמחה מופיעה בתנ"ך קרוב ל-100 פעמים, ולצידה הפועל לשמוח ושם התואר שמח. פירושה כמו היום: תחושה של עליצות ואושר.
171
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
172
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: המוסך של הספינות נקרא מספנה, ופעולת הכנסת הספינה למספנה נקרא הספנה. האם כל הנ"ל בא מאותו שורש, ספן? שגם איש הצוות בספינה מכונה כך. ואולי יש משמעות נוספת למילים אילו?
רוביק עונה:
השורש ספ"ן פירושו לכסות, והוא מצוי באכדית ובשפות נוספות. ממנו נוצרו בין היתר המילה סיפון, שהיא כיסוי עילי, ומכאן ספינה, המופיעה פעם אחת במקרא – כלי שיט מכוסה בסיפון. מן המילה ספינה נוצרו המילים ספן, הספנה ומספנה.
173
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "סד" במובן של "סדי עצירה" (בלמים)? האם המילה עברית או לועזית? ומהיכן?
רוביק עונה:
במקורה סד היא אמצעי עינויים הסוגר על איברי האדם שאותו מענים. המקור בספר איוב: "ותשם בסד רגליי". בשימושים מודרניים המילה מתייחסת לעצירה או לקיבוע, ומכאן סד המותקן לקיבוע שבר, סדי עצירה המקבעים את הרכב במקומו ועוד.
174
ליזה אלייב שואל/ת: כיצד הגיעה המילה פתיתונים (קונפטי) לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה התקבלה ואושרה על ידי האקדמיה ללשון בשנת 2013. היא הגיעה בעקבות בקשה להצעות מן הציבור, וזכתה לרוב הקולות. הצעות נוספות שעלו: גְזִירוֹנִים, הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.
175
שרגא שואל/ת: מה מקור ופרוש המילה דירקטור (הכוונה חבר דירקטוריון בחברה). האם יש מילה כזו בעברית?
רוביק עונה:
דירקטוריון הוא מועצת מנהלים, חבר אנשים שתפקידם לפקח על ניהול החברה. דירקטור הוא חבר במועצת המנהלים. מקור המילה בלטינית, ופירושה מושל או שליט.
176
תובל כץ שואל/ת: מתחקה ללא הועיל אחר מקור המילה אשם/ה, אשמה וכו'.
רוביק עונה:
המקור במקרא. הפעלים אָשַם, נאשם והאשים: 36 פעמים. התואר אָשֵם – 3 פעמים. אָשָם – 46 פעמים, אשמה – 18. לשורש ולפעלים מקבילה דומה בערבית.
177
תמר הופמן שואל/ת: : מה מקור המילה "חיכיון". אני זוכרת אותה ממערכון של הגששים, האם הם "המציאו" אותה, או השתמשו במילה שכבר היה קיימת בשפה?
רוביק עונה:
'חיכיון' אינה מילה גששית אלא מילה שחידש שייקה אופיר במערכון "ציונה מקרה עין": ציונה וחבריה יושבים ב"חדר החיכיון". לפני כן היא הופיעה בספרות העברית החדשה אך לא נקלטה בשפה. המילה עונה על הצורך בשם פעולה לפועל 'חיכה'. בימי הביניים השתמשו ב'חיכייה', אך המילה לא נקלטה.
178
טלי שואל/ת: אבקש לברר מה השורש של המילה לקודד (qoded), וכן מה שורשיהן של המילים מכונה? ומאין הגיע המילה תמונה?
רוביק עונה:
הפועל לקודד בשימושיו המקובלים היום הוא מן השורש קו"ד, שנגזר מהמילה הלועזית קוד, שפירושה צופן. יצירת שורשים ממילים לועזיות נפוצה מאוד בעברית. לצד זה קיים במקורות שורש קד"ד, ופירושו גזר, שאינו בשימוש היום. כמו כן קד"ד הוא שורש הקידה. המילה 'מכונה' היא מן השורש כו"ן, ומתייחסת למכונה המקראית שעמדה על בסיס איתן, כלומר, על כַן. 'תמונה' מופיעה כידוע בעשרת הדיברות, ועל מקורותיה יש השערות רבות.
179
מיכאל וולף שואל/ת: האם ייתכן שהביטוי בעברית "מתרומם" עבור הומוסקסואל הגיע מגרמנית? בגרמנית נקרא הומוסקסואל schwul. מקור השם כפי שמצאתי במילון אטימולוגי גרמני הוא בפועל schwelen, שפרושו להתרומם.
רוביק עונה:
יתכן גם יתכן. התהליך במקרה זה מכונה 'שאילת משמעות', ולגרמנית יש חלק נכבד בשאילות משמעות. בנושאים הקשורים ללהט"בים מוכר גם הביטוי הוותיק 'שטריך', המתייחס לזנות הומוסקסואלית, וגם הוא מגרמנית.
180
עדי סופר שואל/ת: מתי הגיעה המילה ספוילר לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה נכנסה לחיינו בשנות התשעים של המאה הקודמת, במשמעות גילוי מוקדם שנועד לקלקל את ההנאה מסרט, ספר וכדומה. המילה היא כמובן אנגלית, spoiler, ובעברית: קלקלן.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >