שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
אלי בן דוד שואל/ת: מושג מימי קורונה. 'נשא' או 'נשאי'? ומדוע אחד כזה אינו נחשב לחולה קורונה.
רוביק עונה:
'נַשָּׂא' היא מילה חדשה, נקבעה במילון הרפואה של האקדמיה ללשון ב-1999 וקשורה רק לתחום הרפואה. היא התבקשה עם פרוץ מגיפה האיידס. נשא הוא מי שנושא את הנגיף אך אינו חולה, אך הוא יכול להדביק אחרים, וכמו כן לחלות בשלב מסוים בעצמו. המילה נשאי אינה קיימת.
32
אריאל רבל שואל/ת: broad הוא סלנג לבחורה נאה. האם המקור מרחב הזונה מיריחו?
רוביק עונה:
broad הוא כינוי לבחורה מושכת בסלנג האמריקאי, וכן לזונה. המקור הוא במשפט broad in the beam, רחבת ירכיים. הקשר לרחב הוא רעיון יצירתי, אבל אין לו רגליים או ירכיים.
33
הדי כרמי שואל/ת: מה מקור המילה פריטטית?
רוביק עונה:
פָרִיטֶט הוא מצב של שוויון, פריטטי הוא שם התואר. שתי המילים הן בגרמנית. המילה האנגלית המקבילה היא parity. הן המילה הגרמנית והן האנגלית מתגלגלות מהמילה הלטינית Paritas, בעקבות par שפירושה שווה.
34
עופר רוזנברג שואל/ת: מה מקור המילה 'סֶגֶל' כמו "סגל האחיות"?
רוביק עונה:
המילה העברית התגלגלה מפיוט מימי הביניים המוקדמים במסגרת פיוטי "יוצר", שבו מופיעים המילים "שולחתי במלאכות סגל חבורה". המילה 'סגל' התגלגלה מ'סגולה', וכאן משמעותה קבוצה נבחרת, קבוצת בעלי סגולה. מכאן נגזרה המילה בעברית החדשה 'סגל'.
35
שלומית שואל/ת: מה מקור המילה אקדמון? מה הפרוש של המילה?
רוביק עונה:
אקדמון אינה מילה בעברית אלא שם מסחרי של רשת שיווק ספרים וציוד למידה לסטודנטים. חיבור של 'אקדמי'+סיומת -ון.
36
אריה רוטר שואל/ת: רבים וטובים עושים שימוש במילת היחס המעצבנת (לפחות אותי): "זאתי" במקום "זאת". נופלים בזה אנשי אקדמיה, תקשורת, פוליטיקה ומשפט. מאיפה זה בא? האם ניתן לסנגר על זה?
רוביק עונה:
'זאתי' היא קיצור בלשון הדיבור של 'זאת היא'. קיצורים כאלה אינם נדירים. עם זאת, רצוי לא להשתמש במילה בנסיבות הדורשות עברית תקינה.
37
יוסף חרמוני שואל/ת: מה מקורן של המלים המתייחסות לחבילות של שטרות גבוהי-ערך: ג'ובות, סטיפות? ג'ובה היא בור ענק, ספק מכתשון, בערבית (ראה בעברית: גב, גוב), אבל איך זה נקשר לענייננו? מאין זה סטיפה? אני יודע (וידאתי במילון הרוסי) שברוסית בוחטה פירושה מפרץ. איך זה נקשר באותן כמויות גדולות של שטרות גבוהים?
רוביק עונה:
גֻ'בָּה בערבית פירושה גלימה, ולצידה גֵ'יבָּה פירושה כיס. ניתן בהחלט לראות קשר בין כיס וכן גלימה שבה מחזיקים שטרות או ממטבעות. בעברית 'כיסים תפוחים' פירושם כסף רב. בפולנית buchta היא עוגה תפוחה ממולאת בריבה, וזה כנראה מקור מילת הסלנג בוחטה. בגרמנית: Bucht פירושה מפרץ, ובסלנג ימאים צרור חבלים גדול, אך הקשר כאן משכנע פחות. 'סטיפה' פירושה בלדינו ערימה, וזה מקור השימוש בסלנג. המקור גם הוא בלשון הימאים, ומתייחס לערימת החבלים העבים הקושרים ספינות לחוף. הפועלים העוסקים בכך נקראים אסטיפדורים.
38
שרה פנקסי שואל/ת: מה מקור המילה פלגמאט?
רוביק עונה:
פלגמט היא קיצור של פלגמטיק ברוסית, ובהגייה דומה באנגלית. במקורה היווני פירוש המילה הוא שלהבת, ומכאן גם flame, אך בעקבות חלוקת בני האדם למזגים שונים הכוונה היא לאדם אדיש ואיטי, ובסלנג הישראלי – טיפש.
39
אודי שואל/ת: מהו מקור מילת הגנאי בּוֹק, ומה משמעותה המקורית?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש. בּאָק, נהגה בּוֹק, פירושו תיש, ובהשאלה: טיפש, אטום. המקור בגרמנית: Bock הוא שם גנרי לקבוצת בעלי חיים.
40
דוד שואל/ת: מה מקור המילה אלח בביטוי "אלח דם" (ספסיס)?
רוביק עונה:
בשפה הרפואית 'אֶלַח' הוא זיהום. המילה מצויה כבר בפיוטיי יניי מהמאה השישית במשמעות זוהמה, בעקבות שם התואר 'נאלח' המופיע בספר איוב במשמעות אדם מאוס ומתועב: "אַף כִּֽי־נִתְעָב וְֽנֶאֱלָח אִישׁ־שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָֽה", וכן הפועל 'נאלח' במשמעות הושחת, בספר תהילים.
41
מנחם דסקל שואל/ת: מה פשר המילה חנון ומה מקורה?
רוביק עונה:
'חנון' היא גירסה ישראלית של המילה המרוקאית חנונא, שפירושה נזלת (לצד 'חנאנא'). במקור הכוונה לילד שאפו זב ולכן הוא דחוי ונלעג. בישראל זכתה המילה למשמעות של ילד צייתן, ומכאן הדרך לילד המבריק ("המחונן") שאינו 'אחד מהחבר'ה'. ביטויים דומים בגלגול ובמשמעות בשפות אחרות: סמרקץ' (יידיש ושפות סלביות), מוקוסו (לדינו), Rotznase (גרמנית), ובעברית חדשה: זב חוטם.
42
רות שואל/ת: מה מקור המילה 'גרסה', ומדוע מילים מסוימות מסתיימות ברבים ב'אות' כמו: גרסאות, דוגמאות?
רוביק עונה:
גרסה היא צורת כתיב עברית של המילה התלמודית גִרסא. הפועל הוא גָרַס, בעקבות ארמית גְרַס – למד. ככל הנראה אין קשר בין 'גרס' במשמעות זו ל'גרס' במשמעות פורר לחתיכות. מילים שמקורן ארמי משמרות ברבים במקרים שונים את הסיומת -א, ומכאן משכנתאות, לעיתים באימוץ מילה יוונית לארמית וממנה לעברית, כמו דוגמא/דוגמה ומכאן דוגמאות.
43
הילה שואל/ת: מה מקור המילה חיזור במשמעות פעולה להשגת בת זוג?
רוביק עונה:
השימוש הוא בספרות העברית החדשה, אך יש לכך מקור תלמודי. במסכת נידה נכתב: "מפני מה איש מחזר אחרי אשה", כלומר, הולך אליה וחוזר ממנה, הולך ושב כדי לבקש את ידה. זאת בדומה לקבצן "המחזר על הפתחים".
44
אלה זיידנברג שואל/ת: מהו השורש (תלת עיצורי או אחר) של המלים "אהין" תהין" (להעז)?
רוביק עונה:
אין כאן שורש תלת עיצורי. זהו שורש דו-עיצורי: הו"נ, מגזרת נחי עו"י.
45
עמית שואל/ת: ראיתי את השאלה והתשובה בנוגע לביטוי יקה-פוץ, שמוצאו נטוע ביידיש. אך ברצוני ללכת צעד אחד אחורה: מהיכן הגיע הביטוי יקה? כיצד זכו בו יוצאי גרמניה?
רוביק עונה:
לשם שלושה הסברים. אחד שגוי, אחד מתחכם ואחד נכון. השגוי הוא שהשם נולד מן ה-Jackett, המקטורן (נהגה יָקֶט) שבני גרמניה היו נוהגים ללבוש. אלא שהמקטורן לא היה סימן היכר מבדל של יוצאי גרמניה. ההסבר המתחכם הוא שאלה ראשי תיבות: יהודי קשה הבנה, מעין תרגום של 'יקה פוץ'. ההסבר הנכון הוא שמדובר במילה Jecke שפירושה בגרמנית אדם לא רציני, מעין ליצן, הרחבה של jeck שפירושו משוגע, והיא שימשה מילת גנאי ליהודים בדורות קודמים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >