שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
הילה שואל/ת: מה מקור המילה חיזור במשמעות פעולה להשגת בת זוג?
רוביק עונה:
השימוש הוא בספרות העברית החדשה, אך יש לכך מקור תלמודי. במסכת נידה נכתב: "מפני מה איש מחזר אחרי אשה", כלומר, הולך אליה וחוזר ממנה, הולך ושב כדי לבקש את ידה. זאת בדומה לקבצן "המחזר על הפתחים".
62
אלה זיידנברג שואל/ת: מהו השורש (תלת עיצורי או אחר) של המלים "אהין" תהין" (להעז)?
רוביק עונה:
אין כאן שורש תלת עיצורי. זהו שורש דו-עיצורי: הו"נ, מגזרת נחי עו"י.
63
עמית שואל/ת: ראיתי את השאלה והתשובה בנוגע לביטוי יקה-פוץ, שמוצאו נטוע ביידיש. אך ברצוני ללכת צעד אחד אחורה: מהיכן הגיע הביטוי יקה? כיצד זכו בו יוצאי גרמניה?
רוביק עונה:
לשם שלושה הסברים. אחד שגוי, אחד מתחכם ואחד נכון. השגוי הוא שהשם נולד מן ה-Jackett, המקטורן (נהגה יָקֶט) שבני גרמניה היו נוהגים ללבוש. אלא שהמקטורן לא היה סימן היכר מבדל של יוצאי גרמניה. ההסבר המתחכם הוא שאלה ראשי תיבות: יהודי קשה הבנה, מעין תרגום של 'יקה פוץ'. ההסבר הנכון הוא שמדובר במילה Jecke שפירושה בגרמנית אדם לא רציני, מעין ליצן, הרחבה של jeck שפירושו משוגע, והיא שימשה מילת גנאי ליהודים בדורות קודמים.
64
רמי שואל/ת: בהמשך לשאלה על יקה פוץ - שמעתי שהמילה פוץ משמעה גם קיר, וכך למשל ברז המותקן בתוך הקיר הוא אינטרפוץ. לפי הסבר זה יקה פוץ הוא "טיפש כמו קיר".
רוביק עונה:
האפשרות שבשאלה אינה מופרכת, אם כי לא בטוח שיש לה קשר לאינטרפוץ דווקא. המקור הגרמני ל'פוץ' הוא פוץ – Putz, שפירושו טיח. ביידיש פוּץ (נהגה פָּאץ ובהמשך פוֹץ) היה תחילה כינוי לטיפש, מעין דימוי לטיח הקיר. מכאן התגלגל הכינוי לשמו של איבר המין – פוֹץ, אף יקה פוץ הוא בפי דוברי היידיש יקה טיפש.
65
סמי ארגון שואל/ת: מאין צצה לה המילה נודניק.
רוביק עונה:
'נודניק' היא מילה יידישאית במשמעות המוכרת לנו. היא נולדה מהפועל היידי נודיען, לשעמם ולהטריד, בתוספת סיומת התכונות ניק.
66
צחי הורביץ שואל/ת: המילה נסק היא מילה עברית או שאולה מארמית? ומה ההבדל בין אסיק לסליק?
רוביק עונה:
נסק הוא פועל עברי השאול מארמית ופירושו עלה, טיפס. סלק הוא פועל עברי המופיע בבניין קל בספר תהילים ומשמעותו דומה. משמעות השורשים האלה בארמית דומה והם קשורים בעלייה ובטיפוס.
67
יהודה שואל/ת: המילה "חזה" מילה נרדפת לרואה. האם היא שייכת לשפה העברית או שהיא שאולה מהארמית, כי בארמית אומרים "תא חזי"?
רוביק עונה:
הפועל חזה מופיע בגירסאות שונות בכמה שפות שמיות, כולל ארמית. זהו פועל מקראי נפוץ מאוד ואין לראות כאן השפעה ארמית דווקא. כמו כן, פועל שמקורו ארמי ואומץ לעברית שייך בכל היבט לשפה העברית.
68
מרדכי אברהם שואל/ת: למה אומרים להפנט אדם, אבל לשם הפעולה קוראים היפנוזה ולא היפנוטה? לחילופין, למה לא אומרים להפנז אדם?
רוביק עונה:
בעברית נוצרו שורשים ופעלים לא מעטים שמקורם במילים לועזיות. היפנוזה היא אכן השם המקובל, בעקבות היוונית והשפות הסלביות, וכן באנגלית – היפנוזיס. ואולם באנגלית הפועל הוא to hypnotize, והמצב של האדם היפנוטיק, ולכן הפועל שנגזר הוא להפנט ולא להפנז.
69
דניאל פרלמוטר שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה מסוימת במילה אַליוֹן, שפירושה האצבע הגדולה ביד. מילה זו נמצאת רק במילון אבן-שושן. לפי הסימון במילון המקור הוא מהספרות התלמודית או מדרשים עתיקים. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור בספרות המדרשית. בפסיקתא רבתי, פיסקא לא, מדובר על בני ישראל המקוננים על חורבן בית המקדש: "מיד עמדו כולהם ונטלו עצה ותלו כינורותיהם בערבות שהיו שם, ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם". מקור המילה ארמי: אליונא.
70
רפי סטינגר שואל/ת: תהיתי על מקור המילה הסתדרות. ברור כי השורש שלה הוא ס.ד.ר, אך מהו מקורה? האם לפני ההסתדרות הציונית היה שימוש נוסף במילה זו? מדוע לא להשתמש במילה ארגון כדוגמה?
רוביק עונה:
המוסד הראשון שנקרא 'הסתדרות' הוא אכן ההסתדרות הציונית שהוקמה ב-1897. השם האנגלי המקביל הוא organization, אך ברוח אותם ימים ההשפעה על השם הייתה גרמנית, בכתיב דומה: Organisation. באותה תקופה לא היה עדיין שימוש בפועל לארגן ובמילה ארגון, והתרגום הסביר ל- Organisation נתלה בשורש סד"ר ומכאן הסתדרות. מידע היסטורי על השלב שבו הוחלט להשתמש במילה, אם קיים, יתקבל ויצוטט.
71
אלון שואל/ת: המכבש כובש, המצפן מצפין והממטרה ממטירה. אבל למה נקרא המרתף בשמו? מה הוא מרתיף? או כיצד הוא רותף?
רוביק עונה:
מכבש, מצפן וממטרה גזורים משורשים שמיים: כב"ש, צפ"ן ומט"ר (בעקבות מטר במשמעות גשם). הם מייצגים כלים או מתקנים. מרתף היא מילה תלמודית בעקבות המילה הארמית מרתפא, לא נגזרה משורש מוכר והקרבה שלה לשמות המכשירים מקרית. בעקבות השימוש בה נוצר שורש גזור שם, רת"ף, והפועל התלמודי ריתף – אִחסן במרתף.
72
רנה זמיר שואל/ת: אני תוהה לגבי המלה 'פי' במובן פי כמה, או בחשבון פי שתיים, למשל.
רוביק עונה:
'פי שנים' מקורו בשתי הופעות במקרא, בספר מלכים ובספר זכריה. במקרה זה הכוונה לשני חלקים, כאשר 'פי' היא צורת הסמיכות של 'פה'. פה מסמל את האדם, פי שניים – חלק כפול, כאילו לשני אנשים. מכאן זכתה בעברית החדשה הצורה 'פי X' למשמעות של מכפלה.
73
שדמה שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה "חיבור" במשמעות "מאמר", כי אם חושבים על מובנה הבסיסי הוא אמנם יפה אך קצת משונה. האם יש ל"חיבור" במשמעות מאמר מקבילות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'חיבור' במשמעות מאמר, יצירה ספרותית או מדעית וכדומה מוכר בעברית מאז ימי הביניים. הרעיון הוא שהיוצר מחבר רעיונות, משפטים, מילים וכדומה לכלל יצירה שלמה. מילה אנגלית דומה במשמעות ובשימוש היא composition, המתייחסת גם לחיבור באופן כללי, גם לחיבור מוזיקה וגם לכתיבת יצירה טקסטואלית. ואכן כאשר חיפשו בימי תחיית הלשון שם לקומפוזיטור הציעו לקרוא לו 'מחביר'.
74
דנה שואל/ת: מה פירוש ומקור המילה "בארד"- בוק?
רוביק עונה:
המקור בערבית הפלסטינית. בָּרֶד פירושו קר, איטי, כבד. המקור הוא במילה בַּרַד, שפירושה קור, ומכאן גם המילה הערבית-עברית בָּרָד, ומשקה הברד.
75
מאירה בן דב שואל/ת: מה מוצא המילה "טרום", פירושיה, ומה בינה לבין "קדם"?
רוביק עונה:
טרום היא ואריאציה מקראית של 'טרם'. במגילת רות נכתב: "וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בטרום/בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ". צורת הכתיב הזו, 'טרום', אומצה בעברית החדשה במשמעות 'מה שקדם ל...'. היא נרדפת לקידומת 'קְדַם', ואין כאן הבדל משמעות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >