שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
ג'ו שואל/ת: מה מקור המילה גמלוני? ראה למשל שמואל בן-ארצי נוברדוק, בתחילת הספר ״משני התנורים הגמלונים״.
רוביק עונה:
המילה 'גמלוני', המיוחסת בדרך כלל לאדם גדול איברים המשתרך בכבדות, חודשה על ידי אברהם שלונסקי, על פי דימוי האדם לגמל, במשקל קַטְלוני (בדומה לאדמוני ועוד).
2
גל שואל/ת: שוב מ"שובו של הסוראמלו", מהיכן באות מילים כמו חרוף, טקומק וקראפטה? ידוע לי שקראפטה וחרוף משמשות לתיאור אנשים טיפשים (כמו בן-ציון פטחה וויקטור אל חדד שמוזכרים במחזה), או במקרה של טוקמק במשמעות "נודניק". לסלנג של איזו שפה הן שייכות?
רוביק עונה:
טוקמק היא מילה בטורקית שמשמעותה המילולית כפתור, גולה או פטיש, ובהשאלה טיפש. מקורן של קראפטה וחרוף אינו מוכר.
3
ד. שגב שואל/ת: התפוז שאנו אוכלים, האם הוא תפו״ז, ראשי תיבות של תפוח זהב?
רוביק עונה:
אכן, זה המקור, הגרשיים נשרו מזמן וכך נולדה המילה. מחדש המילה הוא הבלשן יצחק אבינרי, היא חודשה בשנות השלושים של המאה הקודמת.
4
זורח אנפולסקי שואל/ת: תהיתי לגבי מקור המילה 'דנדש'. עלה בדעתי הקשר למילה הערבית המדוברת 'מְדַנְדַש' במשמעות מפונפן או 'דָנָאדִישׁ', פיצ'יווקעס. האם הגיוני?
רוביק עונה:
ד"ר עבד מרעי מסביר ש'דנדש' הוא שורש שמקורו בערבית הספרותית, שבה הפועל דנדש פירושו צלצל או קשקש, ובמשמעות נוספת: לבש קרעים וסחבות. מכאן דנדושה, לבוש קרעים, ודנאדיש – בגד בלוי או סחבה. דנדש הוא גם שם פרטי ושם משפחה בקהילות ערביות שונות, ואחת הגיבורות של סרט מצרי מ-1981 קרויה דנדש. בסלנג הפלסטיני נהוג לתלות כסף על בגדי החתן, והתופעה קרויה דנדש מסארי, המון כסף, ומילולית: הכסף מצלצל. יתכן שמכאן התגלגל הביטוי 'חדש דנדש', ויתכן שזה היה אימוץ שרירותי של דנדש הערבית כחרוז ל'חדש'.
5
נעה קלשטיין שואל/ת: אני מורה למתמטיקה, ומעניין אותי מאוד לדעת מה מקור המילה שורש במתמטיקה. האם זה תרגום ישיר של המילה root באנגלית, שגם מתארת את הפעולה המתמטית של הוצאת שורש ממספר?
רוביק עונה:
שורש במשמעות המתמטית מוליך לימי הביניים המוקדמים. הרלב"ג כותב: "דרך הוצאת השרש מהמספר המרובע המקיף בשלמים ראוי שנכתוב המספר שבקשנו לדעת את מרובעו בטור אחד". כך גם אבן עזרא ואחרים. באותה תקופה גם נקבע שורש כמונח דקדוקי. נראה שיש כאן השפעה ערבית של המונח הערבי ג'דר, המשמש גם בדקדוק, גם במתמטיקה וגם כשורש השן.
6
עמית שואל/ת: בעקבות הטור האחרון שעסק בנושאי אוכל והזכיר את המילה כופתה: מהו מקור המילה? כידוע גם במטבח ההודי מרובות הכופתאות הקרויות בשם דומה (ידועה במיוחד המלאי כופתה).
רוביק עונה:
'כופתה' היא צורה מודרנית של המילה החז"לית כופֶת באותה משמעות. השורש כפ"ת משמש בארמית ובערבית בעניינים הקשורים בבנייה. כוּפתא הארמית היא בול עץ, כַפַת בערבית – לִבנות. ואולם יש בסיס טוב לאפשרות שהמקור הוא הודי-פרסי, שם כוֹפתה היא אכן כדור בשר טחון. בכל מקרה הדמיון בין שני המקורות מקרי.
7
איריס ישראלי שואל/ת: האם תוכל בבקשה להסביר את מקור המילה "שדולה". האם באה מהשתדלות? אם כן, מדוע "שדולת הנשים"?
רוביק עונה:
'שדולה' היא המילה העברית שנקבעה עבור 'לובי'. הפועל התלמודי 'לשדל' פירושו לשכנע מישהו לעשות דבר מה, בעקבות הפועל הארמי שַדֵיל - התחנף. הפועל התלמודי 'להשתדל' פירושו להתאמץ מאוד, ומכאן גם 'להשתדל אצל מישהו', לנסות לשכנע אדם לעשות דבר מה. מכאן גם המקצועות הוותיקים שדלן ושתדלן, שהתגלגלו בימינו ללוביסטים. 'שדולה' היא קבוצה או עמותה שנועדה לקדם עניין או אינטרס של הקבוצה על ידי שכנוע המוסדות המדינה לפעול למענה. מכאן 'שדולת הנשים': מערך האנשים והקבוצות הפועלים במוסדות המדינה לשיפור מעמדן של הנשים בישראל.
8
אנה מילר שואל/ת: מה המשמעות והמקור של המילה ״בעצם״ בביטויים כמו "בעצם העובדה"?
רוביק עונה:
'בעצם' משמעותו במקור: במהות העניין, בליבת העניין, בחלק החשוב והיציב ביותר של העניין. זאת בהתייחסות לשורש עצ"ם המייצג כוח. 'בעצם העובדה': בקיומה הבסיסי והברור של העובדה.
9
דני ב. שואל/ת: מה מקור השם לכלי הנגינה סקסופון?
רוביק עונה:
הסקסופון נקרא על שם אב ובנו בלגים מן המאה ה-19 שיצרו כלי נשיפה: צ'רלס סַקס ובנו אנטואן-ג'וזף. הם יצרו גם כלי נגינה מוכר פחות: סקסהורן (קרן סקס). הסקסופון מיוחס לבן, שכונה אדולף סקס.
10
ערן תמירי שואל/ת: היום יואב לימור אמר בשידור את המשפט :"מה זה כול הקאקאפוניה הזאת??" מאיפה באה המילה קאקאפוניה. האם זה זכר לאוטו העתיק שהיינו רואים ואומרים :"אל תגע קאקאמייקה"?
רוביק עונה:
המילה קקופוניה שפירושו רעש צורמני ובהרחבה אנשים המדברים יחד ואי אפשר להבינם, מופיעה בשפות שונות, וביניהן אנגלית, צרפתית ורוסית. המקור הוא במילה היוונית קאקופוניה, שפירושה המילולי רע (Kakos) +צליל (phone). קקאמייקה היא יצירה עברית.
11
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מאיפה המילה 'פוערת' שמשמעותה כינוי לגיהינום, לשאול?
רוביק עונה:
בספר ישעיהו נכתב: "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק". המדרש העוסק בגן עדן וגהינום כותב בעקבות הפסוק הזה: "גזר דינו של רשע: מלאכי חבלה דוחפין אותו על פניו, ואחרים מקבלים אותו מהם ודוחפין אותו לפני אור של גיהנם, ופוערת פיה ובולעתו."
12
דוד שואל/ת: מה מקור המילה בסיס? ואיך זה הגיע לאנגלית - base, basis וכו''?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה היוונית basis. מכאן הגיע לעברית של לשון חז"ל, ובמקביל לשפות ההודו אירופיות, כולל אנגלית.
13
הדס שואל/ת: מה מקור המילה איצטבה?
רוביק עונה:
אצטבה היא מילה תלמודית. על פי האטימולוג קליין מקורה במילה היוונית stoa שפירושה מסדרון. נוספה לה א' פרוסתטית כמו במילים אצטדיון ואכסדרה, ותנועת o התגלגלה ל-ב'. על פי מילון אבן שושן המקור הוא במילה היוונית סטיבַּדיון, שפירושה ספה ומזרן, וגם כאן נוספה א' פרוסתטית. אפשרות זו משכנעת יותר.
14
הלי שואל/ת: מה מקור המילה "פֹה"? ולמה כותבים אותה כך, ולא עם ו'?
רוביק עונה:
פ' בהגיות שונות במשמעות 'כאן, במקום זה', מקובלת בשפות שמיות עתיקות כמו פיניקית ואוגריתית. ה' היא אם קריאה, ובדומה לאימות קריאה נוספות יכולה לייצג תנועות שונות, במקרה זה תנועת o. כמו כן היא נכתבת גם פֹא ופוֹ.
15
רותי שואל/ת: מה מקור המילה 'מהדורה', ומה ההבדל בין 'מהדורה' ל-'גיליון'?
רוביק עונה:
'מהדורה' היא צורה עברית מודרנית של המילה הארמית התלמודית מהדורא, שפירושה מחזור הלכות, במקרה זה 'מהדורא דרב אשי' – המחזור של רב אשי. השורש הוא הד"ר, שפירושה בארמית חזר, ומכאן 'הדרן'. מהדורה משמשת היום בעיקר בספרים שבהם מכניסים שינויים ותיקונים מההוצאה הראשונה, ומבדילים אותה מ'הדפסה' שהיא הדפסת עותקים נוספים ללא שינוי. גיליון הוא העיתון היוצא ביום מסוים (או בטווח זמנים קבוע אחר). בעבר הייתה נהוגה גם 'מהדורת ערב' לעיתונים שהיו בה עדכונים למהדורת הבוקר, אך היום אין לכך שימוש. לעומת זאת היא נכנסה לתקשורת המשודרת: 'מהדורת החדשות'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >