שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה גליצ'ה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה היידית גליטש, נהגית גליץ', שפירושה החלקה וכן מגלשה. גליצ'ה, במלעיל, היא הרחבה ישראלית. הדמיון בצליל ומשמעות לפועל העברי-מקראי גָלַש בולט אך מקרי. מקור הפועל ביידיש הוא בגרמנית: glitschen.
62
דניאל פרלמוטר שואל/ת: רשינה היא שרף עצים. היא מופיעה בספר שביל אמונה מאת מאיר אבן אלדבי, חכם ספרדי מהמאה ה-14. אני חושב שזה בא מהמילה resina שהיא שרף עץ בספרדית, אבל אני לא בטוח אם החכם לקח את זה מהשפה הזו. 'אולייר' הוא שומר הבגדים בבית מרחץ אבל אני לא יודע מה מקור המילה.
רוביק עונה:
רצינה הוא אכן שרף עצים – בספרדית resina, וכך בשפות נוספות. מכאן גם שמו של שמן עץ הקיקיון, שמן קיק. המילה מופיעה גם בשירו של אלתרמן "קונצרטינה וגיטרה". אולייר הוא בלן בבית המרחץ שתפקידו לשמור על בגדי הרוחצים. המילה מופיעה בתלמוד הירושלמי ומקורה בלטינית: olearius, סך בשמן.
63
רותי שואל/ת: נשאלתי אם הפועל 'לעקוב' - אפרופו השם 'יעקב', מקורו בתנ"ך. אם כן, אפשר לקבל את המקורות?
רוביק עונה:
הפועל לעקוב אכן מופיע במקרא, אבל לא במשמעות המוכרת היום, אלא במשמעות הונאה או עיכוב. המשמעות של הליכה בעקבות היא תלמודית, והיא נגזרת מן המילה עקב שממנה נגזרו גם 'בעקבות' ועקב', השם יעקב על פי המדרש המקראי קשור למשמעות ההונאה: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַֽיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי", אך הוא נקשר גם למשמעות ההליכה בעקבות, המתארת את לידת התאומים: "וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו".
64
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "שבלונה" (shablona).
רוביק עונה:
המקור הוא מילה גרמנית: Schablone.
65
קולט בוטנר שואל/ת: רציתי להבין מה מקור הפירוש של המילה התערבות במובן של הימור.
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך. ער"ב הוא שורש עם משמעויות רבות, ובמקרה הזה המשמעות קשורה לאחריות, למתן ערבות או למי שעָרֵב לחברו. בספר מלכים נכתב: "וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת־אֲדֹנִי אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם־תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם", כלומר, צא לתחרות עם מלך אשור, ואני ערב לכך שאם תעשה זאת תקבל אלפיים סוסים.
66
שיר שואל/ת: ברצוני לדעת האם מקור המילה פנטלון זה מלדינו?
רוביק עונה:
פנטלון פירושה בלדינו מכנס, וברבים, פנטלונֶס, בעקבות הספרדית. המילה מופיעה גם באיטלקית ובצרפתית, והתגלגלה לאנגלית – pants. בערבית היא נהגית בַּנדלון.
67
אבישי טופול שואל/ת: הרב דניאל רבין הסביר ששורש המלה מזל זה נז"ל. אני מתקשה בהבנת הקשר. האם מזל זה פועל?
רוביק עונה:
גם לשמות עצם כמו לפעלים יש שורש, זה המבנה המרכזי של השפות השמיות. עם זאת אין לומר שמזל היא מן השורש נז"ל, ולמילה אין קשר לנזילה. המילה התגלגלה מהמילה האכדית manzalu, שפירושה מצב הירח. העיצור נ' נבלע בעברית ובארמית, בעוד שבערבית הנ' נהגית. עם הזמן נגזר מן המילה מזל שורש גזור שם: מז"ל, ומכאן 'התמזל מזלו'.
68
אסתי שואל/ת: מה מקור המלה ״בעליל״? כגון, זאת הפרת חוק בוטה בעליל.
רוביק עונה:
במקור מופיעה 'בעליל' במשנה, ופירושה למעשה, בפועל. 'עליל' הוא ככל הנראה מעשה, מן השורש על"ל, כמו במילה עלילה או בפועל לעולל. 'בעליל' משמשת להדגשה: בעליל, כלומר, זה קרה כך, אי אפשר להטיל בכך ספק.
69
ג'ו שואל/ת: מה מקור המילה גמלוני? ראה למשל שמואל בן-ארצי נוברדוק, בתחילת הספר ״משני התנורים הגמלונים״.
רוביק עונה:
המילה 'גמלוני', המיוחסת בדרך כלל לאדם גדול איברים המשתרך בכבדות, חודשה על ידי אברהם שלונסקי, על פי דימוי האדם לגמל, במשקל קַטְלוני (בדומה לאדמוני ועוד).
70
גל שואל/ת: שוב מ"שובו של הסוראמלו", מהיכן באות מילים כמו חרוף, טקומק וקראפטה? ידוע לי שקראפטה וחרוף משמשות לתיאור אנשים טיפשים (כמו בן-ציון פטחה וויקטור אל חדד שמוזכרים במחזה), או במקרה של טוקמק במשמעות "נודניק". לסלנג של איזו שפה הן שייכות?
רוביק עונה:
טוקמק היא מילה בטורקית שמשמעותה המילולית כפתור, גולה או פטיש, ובהשאלה טיפש. מקורן של קראפטה וחרוף אינו מוכר.
71
ד. שגב שואל/ת: התפוז שאנו אוכלים, האם הוא תפו״ז, ראשי תיבות של תפוח זהב?
רוביק עונה:
אכן, זה המקור, הגרשיים נשרו מזמן וכך נולדה המילה. מחדש המילה הוא הבלשן יצחק אבינרי, היא חודשה בשנות השלושים של המאה הקודמת.
72
זורח אנפולסקי שואל/ת: תהיתי לגבי מקור המילה 'דנדש'. עלה בדעתי הקשר למילה הערבית המדוברת 'מְדַנְדַש' במשמעות מפונפן או 'דָנָאדִישׁ', פיצ'יווקעס. האם הגיוני?
רוביק עונה:
ד"ר עבד מרעי מסביר ש'דנדש' הוא שורש שמקורו בערבית הספרותית, שבה הפועל דנדש פירושו צלצל או קשקש, ובמשמעות נוספת: לבש קרעים וסחבות. מכאן דנדושה, לבוש קרעים, ודנאדיש – בגד בלוי או סחבה. דנדש הוא גם שם פרטי ושם משפחה בקהילות ערביות שונות, ואחת הגיבורות של סרט מצרי מ-1981 קרויה דנדש. בסלנג הפלסטיני נהוג לתלות כסף על בגדי החתן, והתופעה קרויה דנדש מסארי, המון כסף, ומילולית: הכסף מצלצל. יתכן שמכאן התגלגל הביטוי 'חדש דנדש', ויתכן שזה היה אימוץ שרירותי של דנדש הערבית כחרוז ל'חדש'.
73
נעה קלשטיין שואל/ת: אני מורה למתמטיקה, ומעניין אותי מאוד לדעת מה מקור המילה שורש במתמטיקה. האם זה תרגום ישיר של המילה root באנגלית, שגם מתארת את הפעולה המתמטית של הוצאת שורש ממספר?
רוביק עונה:
שורש במשמעות המתמטית מוליך לימי הביניים המוקדמים. הרלב"ג כותב: "דרך הוצאת השרש מהמספר המרובע המקיף בשלמים ראוי שנכתוב המספר שבקשנו לדעת את מרובעו בטור אחד". כך גם אבן עזרא ואחרים. באותה תקופה גם נקבע שורש כמונח דקדוקי. נראה שיש כאן השפעה ערבית של המונח הערבי ג'דר, המשמש גם בדקדוק, גם במתמטיקה וגם כשורש השן.
74
עמית שואל/ת: בעקבות הטור האחרון שעסק בנושאי אוכל והזכיר את המילה כופתה: מהו מקור המילה? כידוע גם במטבח ההודי מרובות הכופתאות הקרויות בשם דומה (ידועה במיוחד המלאי כופתה).
רוביק עונה:
'כופתה' היא צורה מודרנית של המילה החז"לית כופֶת באותה משמעות. השורש כפ"ת משמש בארמית ובערבית בעניינים הקשורים בבנייה. כוּפתא הארמית היא בול עץ, כַפַת בערבית – לִבנות. ואולם יש בסיס טוב לאפשרות שהמקור הוא הודי-פרסי, שם כוֹפתה היא אכן כדור בשר טחון. בכל מקרה הדמיון בין שני המקורות מקרי.
75
איריס ישראלי שואל/ת: האם תוכל בבקשה להסביר את מקור המילה "שדולה". האם באה מהשתדלות? אם כן, מדוע "שדולת הנשים"?
רוביק עונה:
'שדולה' היא המילה העברית שנקבעה עבור 'לובי'. הפועל התלמודי 'לשדל' פירושו לשכנע מישהו לעשות דבר מה, בעקבות הפועל הארמי שַדֵיל - התחנף. הפועל התלמודי 'להשתדל' פירושו להתאמץ מאוד, ומכאן גם 'להשתדל אצל מישהו', לנסות לשכנע אדם לעשות דבר מה. מכאן גם המקצועות הוותיקים שדלן ושתדלן, שהתגלגלו בימינו ללוביסטים. 'שדולה' היא קבוצה או עמותה שנועדה לקדם עניין או אינטרס של הקבוצה על ידי שכנוע המוסדות המדינה לפעול למענה. מכאן 'שדולת הנשים': מערך האנשים והקבוצות הפועלים במוסדות המדינה לשיפור מעמדן של הנשים בישראל.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >