שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
דנה שואל/ת: מה פירוש ומקור המילה "בארד"- בוק?
רוביק עונה:
המקור בערבית הפלסטינית. בָּרֶד פירושו קר, איטי, כבד. המקור הוא במילה בַּרַד, שפירושה קור, ומכאן גם המילה הערבית-עברית בָּרָד, ומשקה הברד.
77
מאירה בן דב שואל/ת: מה מוצא המילה "טרום", פירושיה, ומה בינה לבין "קדם"?
רוביק עונה:
טרום היא ואריאציה מקראית של 'טרם'. במגילת רות נכתב: "וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בטרום/בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ". צורת הכתיב הזו, 'טרום', אומצה בעברית החדשה במשמעות 'מה שקדם ל...'. היא נרדפת לקידומת 'קְדַם', ואין כאן הבדל משמעות.
78
אבי פוספוס שואל/ת: מהיכן בשם השם, הגיע הז'ונגלר?
רוביק עונה:
ז'ונגלר - jongleur - פירושו בצרפתית להטוטן.
79
לייב שואל/ת: מה מקורה האטימולוגי של המילה בבה, כמו בבבת עינו? האם יש קשר למילה בבואה? ובאיזו משמעות ניתן להשתמש במשפט אך ורק במילה בבה, מנותקת מהצירוף?
רוביק עונה:
למילה 'בבה' מקבילות בכמה שפות שמיות. היא מיוחסת רק לאישון העין, ולכן השימוש בה שלא בביטוי 'בבת עינו' הוא תאורטי ואינו ממומש. אין קשר ל'בבואה'.
80
מרים שואל/ת: בספר שופטים מוזכרים שמות מקומות, ולידן כדי להרחיב את האזור מוסיפים 'ובנותיה'. מה מקור המילה הזאת בהקשר הזה, ולמה בנותיה ולא בניה לדוגמא?
רוביק עונה:
בכל המקרים האלה מדובר בעיר מרכזית, ובערים או עיירות קטנות הסובבות אותה. זהו דימוי משפחתי-גאוגרפי נאה. מאחר שמדובר בערים ובעיירות הצורה היא נקבית, הן לעיר והן לבנות.
81
ענבר שואל/ת: מה מקור המילה חושחש?
רוביק עונה:
בעניין זה יש מסתורין מסוים. כמה מילונים טוענים שהמקור ערבי, אך אינם מציגים את המקור. יתכן שזהו שם ערבי עממי שניתן לפרי, אבל השם הרשמי שלו הוא נאראנג'. בעברית שמו תפוז מר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
82
איציק שואל/ת: מהו גיזרונה של המילה מוסד?
רוביק עונה:
השורש הוא יס"ד, וממנו מוכרים גם בין היתר המילה יסוד, והפועל לייסד.
83
אלילית שואל/ת: מאיפה הגיעה ההקדמה בת שתי האותיות ׳יא׳? יא גזען יא חמודי שאתה, יא נודניק. יש לך תשובה, יא רוביק?
רוביק עונה:
'יא' היא מילת קריאה ערבית נפוצה, כמו 'הוי' בעברית. מכאן נקלטה לסלנג הישראלי.
84
גדעון צור שואל/ת: מה פירוש שם האות "הֵא"?
רוביק עונה:
'הא' היא אות הקריאה, והיא מחקה את קול הקריאה הבסיסית. מכאן קריאות בשפות שונות כמו הו, הה, הוי, אהה, הֵיי, הַיי, אָהוי ועוד. האות הכנענית-פיניקית הא היא ציור של אדם קורא קריאה או מתפלל.
85
טובי חביב שואל/ת: מי המציא את המילה גוזל? סביר להניח שהיא נכנסה ללשון העברית אחרי המילה אפרוח?
רוביק עונה:
גוזל היא מילה עברית עתיקה, מופיעה כבר בספר בראשית, ויש לה מקבילות בארמית ובערבית. 'אפרוח' אף היא מילה מקראית, וקשורה לשורש פר"ח. אלה מילים נרדפות עתיקות שנוצרו והגיעו לעברית במקביל, וללא השפעה של אחת על השנייה.
86
יובל דוד הוש שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה המילה ׳טוסט׳ לשפה העברית?
רוביק עונה:
'טוֹסְט' היא מילה שאולה מאנגלית - toast, ונקלטה בשפה הקולינרית העברית לפני שבעים שנה לפחות. בהמלצות תפריט בעיתון חרות משנת 1953 מומלץ לאכול "מרק אפונה עם קוביות לחם קלוי (טוסט)". באנגלית המילה משמשת גם להרמת כוסית, בעקבות הרגל נושן להוסיף לכוסית משקה לגיוון פרוסות לחם קלוי בטעמים שונים. השם העברי שנקבע לטוסט הוא 'קָלי'. במקרא פירוש המילה הוא גרעינים קלויים.
87
שחר שואל/ת: מאיפה באה המילה שמחה?? ומה פירושה?
רוביק עונה:
המילה שמחה מופיעה בתנ"ך קרוב ל-100 פעמים, ולצידה הפועל לשמוח ושם התואר שמח. פירושה כמו היום: תחושה של עליצות ואושר.
88
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
89
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: המוסך של הספינות נקרא מספנה, ופעולת הכנסת הספינה למספנה נקרא הספנה. האם כל הנ"ל בא מאותו שורש, ספן? שגם איש הצוות בספינה מכונה כך. ואולי יש משמעות נוספת למילים אילו?
רוביק עונה:
השורש ספ"ן פירושו לכסות, והוא מצוי באכדית ובשפות נוספות. ממנו נוצרו בין היתר המילה סיפון, שהיא כיסוי עילי, ומכאן ספינה, המופיעה פעם אחת במקרא – כלי שיט מכוסה בסיפון. מן המילה ספינה נוצרו המילים ספן, הספנה ומספנה.
90
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "סד" במובן של "סדי עצירה" (בלמים)? האם המילה עברית או לועזית? ומהיכן?
רוביק עונה:
במקורה סד היא אמצעי עינויים הסוגר על איברי האדם שאותו מענים. המקור בספר איוב: "ותשם בסד רגליי". בשימושים מודרניים המילה מתייחסת לעצירה או לקיבוע, ומכאן סד המותקן לקיבוע שבר, סדי עצירה המקבעים את הרכב במקומו ועוד.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >