שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה לבלף (מלשון לשקר או לסלף)? האם זו מילה חדשה או בעלת שורשים היסטוריים כלשהם?
רוביק עונה:
הפועל לבלף גזור מהמילה האנגלית bluff, שקר, והפועל to bluff, לשקר. המילה המתווכת היא בלוף, הדומה למקור האנגלי.
17
מישל ראש שואל/ת: קראתי את תשובתך באשר למקור המלה: "שדולה". משיעור תורה שבועי בו נכחתי, למדתי כי מקור המלה להשתדל הוא דווקא במאבק של יעקב במלאך ה': "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַ֖ד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". אונקלוס מתרגם את הפסוק: וְאִשׁתְּאַר יַעֲקֹב בִּלחוֹדוֹהִי וְאִשׁתַּדַּל גֻּברָא עִמֵיהּ עַד דִּסלֵיק צַפרָא". אודה להתייחסותך והארתך בנושא.
רוביק עונה:
שד"ל הוא שורש תלמודי שמקורו בארמית, ומשמעותו בדרך כלל קשורה בפיתוי, שכנוע בניסיון להשיג הסכמה וכדומה. בצורה בהתפעל – השתדל בעברית או אשתדל בארמית - המשמעות מורחבת למאבק, התגברות, ומכאן תרגום אונקלוס. 'השתדלות' בלשון החרדית משמעותה פרנסה.
18
עדי ינקילביץ שואל/ת: מה מקור השם תופסת, והאם הוא באמת מורכב מצמד המילים: תופס את...
רוביק עונה:
אין אפשרות לאתר את שמו של יוצר השם כיוון שזה משחק בינלאומי שאומץ על ידי ילדי ישראל מקדמת דנא. האפשרות שזה הלחם של 'תופס את' מעניינת אך אינה הכרחית. תוספת -ֶת טבעית ליצירת מילים בעברית.
19
קרן שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "לסירוגין". האם יש למילה קשר לפעולת הסריגה?
רוביק עונה:
סירוגין היא מילה תלמודית שפירושה בדילוגים, כמו 'קריאת המגילה סירוגין' – בדילוגים. היא גזורה מן השורש סר"ג הקשור לקליעה ואריגה, ומכאן הסריגה, הסורָג על פי צורתו ועוד.
20
שרית שליט שואל/ת: מהו מקור המילה "סנטוחה" בעגה החרדית (מעין מסיבת רווקים שעורכים חברים לחתן לפני החתונה)? אני חוקרת במסגרת תואר שני עם תזה את לשונן של חרדיות מבית לעומת לשון חרדיות חוזרות בתשובה, ומילה זו עלתה לא מעט בראיונות.
רוביק עונה:
הביטוי אכן מוכר אבל המאמצים להבין את מקורו עלו בתוהו. כל הסבר יתקבל ויפורסם באתר.
21
מעוז גונן שואל/ת: מעניין אותי בנוגע לשם העם "זמבורה" (צופר או צפצפה) והפועל "לזמבר" . מבחינה אטימולוגית, האם אחד נגזר מהשני, כלומר קדם לו? מאיפה בכלל הגיעו המילים האלה?
רוביק עונה:
זמבורה היא צפצפה ארוכה, ששימשה בעבר לכלי רכב, והתרחבה לכלי צפצוף המשמש באירועים המוניים. המקור הוא במילה הערבית זַמוּר במשמעות דומה. עקב צורתה המוארכת של הצפצפה נוצר הפועל לזמבר שפירושו בסלנג לשגול, ובהרחבה, להתעלל או לפגוע במישהו.
22
רות הדני שואל/ת: כשהיינו צעירים השתמשנו במילה ״דוחפה״ למישהו שהוא פלגמט. מה מקורה ומשמעותה המדויקת?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר. כל היודע דבר אודותיו מתבקש לכתוב לאתר.
23
רפי נוימן שואל/ת: רציתי לדעת איך נולד הביטוי "פלאפל" לעלים שבדרגות הקצונה הבכירה בצה"ל?
רוביק עונה:
פלאפל נוצר עקב הדמיון המסוים של עלה הגפן לכדור פלאפל, כפי שעלי הזית בקצונה הנמוכה מכונים ארונות. לשימוש הזה תפקיד סמוי של הנמכה. הדימוי דבק לא רק בצורת הדרגה אלא גם בנושא הדרגה, ומכאן שקצין בכיר המכונה 'פלאפל' כבר אינו מאיים כל כך. התופעה מוכרת גם בצבאות אחרים. כך מכונים קצינים בכירים בצבא האמריקני פרגיות, על פי סימני דרגת הנשר שעל כתפיהם.
24
שוקי סטאר שואל/ת: מה מקור המילה שיבוב? האם זו מילה בעברית מקורית רק שנפוצה יותר בעניין ביטוח, או מילה ספציפית בשפה "ביטוחית"?
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא תביעה של גורם ששילם לנפגע או למבוטח או למוטב לקבל החזר כספי מצד שלישי. המילה מופיעה במילון האקדמיה ללשון לביטוח משנת 2016 כתרגום למילה subrogation, ולצידה גם 'תחלוף', ללא העדפה של אחת משתי האפשרויות. למילה אין שימוש שאינו בתחום הביטוח. ככל הנראה היא נגזרת מהפועל שו"ב, במשמעות החזרה.
25
שוקי ועקנין שואל/ת: אני מחפש את המקור לביטוי "אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?" חיפשתי במקורות בערבית ולועזית אך ללא הצלחה. האם תוכל לסייע?
רוביק עונה:
הביטוי מקובל יותר כאמירה לאדם הנוטה למלא פקודות של אדם בעל סמכות: "אם הוא יגיד לך לקפוץ מהגג, אתה תקפוץ?" המקור באנגלית. למשל, ב"איש משפחה" משוחח גריפין עם כדור קסמים המורה לו ללטף מזכירה, כשהוא מנסה לבצע את הדבר כי כדור הקסמים "הורה לו" היא עונה: "אם כדור הקסמים יאמר לך לקפוץ מהגג, האם תעשה זאת?"
26
יהודית שואל/ת: מה האטימולוגיה של המלה "מיד"? יש לי הרושם שמשתמשים בה בצורה שונה מאיך שהשתמשו בה בעבר. "מיד יופיע פלוני" כאשר הכוונה "עוד מעט ו/או כאשר יתחשק לו, יופיע פלוני".
רוביק עונה:
'מיד' פירושו תוך זמן קצר, תיכף. המילה מופיעה במשנה, והיא צירוף של אות היחס מ+המילה יד, כלומר, זה יקרה מתוך היד, ללא תיווך ועיכוב. השימוש במילה לא השתנה לאורך הדורות.
27
רז פרידמן שואל/ת: מה מקור המילה "רצועה"? האם מדובר בבינוני פעול נקבה של שורש רצ"ע, שייתכן שבעבר תיארה מילה אחרת שנשמטה עם הזמן (אולי "חגורה")? בדומה לצירופים "שמלה חצאית" או "אונייה צוללת".
רוביק עונה:
'רצועה' היא במשקל קטולה בה יש מילים רבות בעברית, כמו שמועה, רפואה, שלוחה ועוד. המילה מופיעה במשנה, מן הפועל רצע הקשור בניקוב העור ממנו עשויה הרצועה. יתכן שבעבר הרחוק המשקל הושפע מצורת בינוני פעול נקבה, אבל הוא קיבל מעמד של משקל עצמאי שאינו קשור למערכת הפועל.
28
טומי שואל/ת: מה מקור המילה "מרזח" של בית-מרזח.
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא משתה. המילה מופיעה פעמיים במקרא. 'מִרְזַח סְרוחים' אצל עמוס, בית מַרְזֵחַ – בית משתה בירמיהו. למילה מקבילות בפיניקית ובארמית (מרזחא). בספרות התחייה חודשה המילה מרזחן - בעל בית מרזח, אך היא לא נקלטה.
29
אורה נצר שואל/ת: מהו שורש המילה צוות, האם יש שימושים אחרים בשורש זה?
רוביק עונה:
זהו שורש תלמודי המופיע בבניין קל במשנה במשמעות התחבר. המילה צֶוֶות מופיעה גם היא בלשון חכמים במשמעות התחברות יחד. משמעות צוות כחבורה העובדת יחד למען משימה היא מודרנית, ומכאן השימוש בעברית החדשה בפעלים ציוֵות וצֻוַות. כמו מוכרת המילה הארמית צַוותא באותו שורש.
30
אפרת שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה אפרופו (אגב) לשפה העברית?
רוביק עונה:
זהו ביטוי צרפתי: a propos שפירושו המילולי 'מה שקשור למטרה'. הביטוי מוכר מן המאה ה-17, וקיים גם באנגלית בכתיב apropos.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >