שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
נוגה שואל/ת: מה מקור המילה ״קרטושקס״?
רוביק עונה:
קארטאפל (נהגה קרטופל) ביידיש פירושו תפוח אדמה, ממש כמו בגרמנית. קרטושקס הם תפוחי אדמה המושלכים למדורה, כאשר סיום המילה הומר בסיומת חיבה ברבים.
737
מרום שמואלי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה טרפז? הרי לשאר הצורות והגופים הגיאומטריים יש היגיון ברור בשמם, כגון מקבילית או ריבוע.
רוביק עונה:
המילה טרפז היא מילה לועזית, ולכן אין לחפש עבורה שורש עברי כמו בריבוע ומקבילית. המילה הגיעה לשפות אירופה ומשם לעברית מן הלטינית, אך המקור הוא יווני- trapeza פירושה שולחן.
738
דורון לוינשטיין שואל/ת: מה מקור המילים 'התלהם' ו'התלהמות'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר משלי: "דברי נרגן כמתלהמים". לפסוק שני פירושים. האחד הוא שדברי נרגן הם מהלומות באוזני השומע, ולכן יש כאן שיכול אותיות של השורש הל"ם. אחרים טוענים שהמשמעות היא "דברי נרגן נאמרים כאילו הוא בולע את המילים", וזאת על פי הפועל לַהִמַ בערבית, שפירושו בלע דבר מה בבולמוס. המשמעות שהתקבעה בעברית החדשה היא על פי הפרשנות הראשונה.
739
ענת קינן שואל/ת: מה מקור המילה נרווד כחלופה לאלונקה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה, במסכת אוהלות ו א בכמה נוסחים: "דם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר, כיצד? ארבעה נושאין את הנרווד (ובגירסה אחרת: הנדבך; וגם הנדוד)" וגו'... בעוד המילה נדבך מוכרת בארמית ושאולה מאכדית, במשמעות המוכרת היום בעברית, למילה נרווד אין מילה מקבילה או קשר לשורש כלשהו, ואולי יש כאן טעות סופרים.
740
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם המילה 'דוכן' נגזרה מזוג המילים דּוּ כַּן?
רוביק עונה:
רעיון מעניין אך זה איננו מקור המילה. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הארמית דוכנא בהוראה דומה, ומכאן ריש דוכנא: ראש קתדרה ללמידה. מילה ערבית קרובה במשמעות דומה: דֻכָּאן.
741
דיקלה שואל/ת: מדוע נקרא מקצוע הנפחות כך?
רוביק עונה:
'נַפָּח' הוא מקצוע תלמודי. הוא נקרא כך על שם המפוח, הנופח אש במתכת, ומאפשר לעבד ולעצב אותה.
742
יעקב רוזנראוך שואל/ת: מה מוצאה של המילה רוֹבָּה, המשמשת בבניין ובשיפוצים (grout)?
רוביק עונה:
השימוש במונח מוכר בעיקר בין יהודים. עם זאת לא מצאתי שורשים למילה ביידיש או בשפות סלאביות, שלא לדבר על גרמנית ואנגלית. כל היודע דבר על מקורה של רובה יזכה בקרדיט הולם.
743
עידו שואל/ת: מדוע קוראים 'תחתונים' בשמם?
רוביק עונה:
תחתונים היא מילה עתיקה, אך במשמעות הבגד שמתחת למכנסיים היא נהוגה מימי תחיית הלשון, מופיעה במילונו של בן יהודה, בבדיחות דרויאנוב ועוד. בן יהודה כותב: "ונוהג במשמעות הבגדים התחתונים, ובמיוחד מכנסיים שמתחת לבגד בסמוך לגוף". תחתונים נוצרה כתרגום שאילה מיידיש, שם קרוי הבגד הנ”ל אונטערוועש, הלבנים שמתחת (או הלבנים התחתונים), כשהכוונה כנראה לכך שהם הלבנים אשר בחלק התחתון של הגוף. על פי מילון צאנין המילה העברית תחתונים (נהגית במלעיל תחתוינים) פירושה ביידיש מכנסיים.
744
סיימון שואל/ת: האם המילה העברית הגירה נגזרת מהמילה האנגלית hegira שמקורה מערבית, הִגְ'רה, שהיא מנוסתו של מוחמד, או בריחה מרדיפה פוליטית או אחרת?
רוביק עונה:
המילה הגירה והפועל להגר חודשו על ידי אליעזר בן יהודה, אך לא בעקבות האנגלית אלא ישירות מהמילה הערבית הִגְ'רה, שמקורה אכן במסורת המוסלמית, אך היא התרחבה להגירה או בריחה בכלל. יש קושרים את המילה להגר שגורשה אל המדבר, אך קשר זה לא הוכח.
745
אסנת פרידמן שואל/ת: לפעמים בשפה המדוברת כשרוצים להשלים טענה ממשיכים במילה "אָמָמָה", כאילו - אבל מה, אלא מה. מה המקור?
רוביק עונה:
אָמָא פירושה בערבית אבל. 'אָמָא מה' היא הכלאה של ערבית ועברית. פירושה המילולי: אבל מה, והיא משמשת פתיחה להשלמה שיש בה הסתייגות או התניה ביחס למה שנאמר קודם.
746
חוה בראון שואל/ת: המילה 'מוסך' קיבלה את שמה מהמילה 'סיכה', אולם הסיכה היא רק אחת הפעולות שמתבצעות במוסך, ולאו דווקא החשובה בהן. עיקר הפעילות היא סביב התיקונים דווקא. איך המילה 'סיכה' דווקא זכתה בבכורה, והאם נשקלו חלופות לשם זה?
רוביק עונה:
המילה 'מוסך' לא נגזרה מהמילה 'סיכה' ומן השורש סכ"ה, אלא מהשורש סכ"ך הקשור בכיסוי. זאת מאחר שהיא מבנה מקורה, מעין סככה. על כן יש לומר ברבים מוסַכִּים.
747
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה מוּסָר? מאיר ידידי מוסיף ביחס לצירוף 'מוסר כליות': תפקיד הכליות להפריש שתן. האם זהו מקום ראוי ומכובד לשכן בו את המוסר? אולי הכליות, מהמשפט: מוסר כליות, הן לא הכליות של ימינו, אלא איבר אחר בגופנו בו יאה ומכובד לשכן את המוסר?
רוביק עונה:
מקור המילה 'מוסר' במקרא, שם היא מופיעה 50 פעם. המילה גזורה מן השורש יס"ר, ומעידה שמוסר פירושו תוכחה, נזיפה על התנהגות לא ראויה. ביחס לכליות הנקשרות למוסר, אין כל סיבה להניח שהכליות מן המקרא אינן הכליות של ימינו. הקדמונים הכירו היטב את האיברים הפנימיים של האדם, בין היתר בעקבות שחיטת בעלי חיים שגם כליותיהם נזכרות במקרא. הכליות אמנם משמשות להפרשת שתן, אבל התפקיד הזה נכבד בהחלט, ומי שכליותיו נפגעו יודע זאת על בשרו. ההסבר המתבקש לבחירה בכליות הוא שכאשר הן כואבות או תפקודן משובש האדם סובל ייסורים קשים, ככתוב "ייסרוני כליותיי".
748
ניצה טשר שואל/ת: מה מקור המילה לפתן, למעדן פירות, קומפוט?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד אך היא עברה גלגולי משמעות. ביסודה עומד הירק לֶפֶת, שהיה בימי התלמוד שם כולל לירקות שונים, שבאמצעותם מתבלים או מעשירים את הלחם, ומכאן הצירוף 'ללַפֵּת את הפת'. 'לפתן' בלשון חז"ל היא תוספת ירק המתבלת את הלחם. בעברית החדשה היא הרחיבה את משמעותה לקינוח העשוי מפירות.
749
מאיר שואל/ת: מה מקורה של המילה פַּיְלָה?
רוביק עונה:
פיילה היא מילה בלדינו במשמעות גיגית, בעקבות מילה זהה בספרדית. העקבות מוליכים אל המשנה, שם נאמר במסכת סוטה "היה מביא פְיָילי של חרס חדשה".
750
זאב דפני שואל/ת: כילד למשפחה פולנית הרביתי לשמוע מהורי וסבַי את הצליל "שָה" בשין ימנית לצורך של הרגעה או השתקה. רציתי לשאול האם אתה יודע מה מקורו של הביטוי? האם זהו גלגול של "שרַיי נישט" שגם אותו שמענו רבות?
רוביק עונה:
שה היא מילה אונוטפואית המחקה את הדרך האינסטינקטיבית שלנו להשקיט מישהו. מכאן שששש, שוש, וכן שָה, האופיינית לדוברי יידיש.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >