שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
766
איתמר וכסלר שואל/ת: עלתה הערב במשפחתנו שאלה חשובה: מה מקור המילה 'אוטוטו'?
רוביק עונה:
שאלה חשובה, והתשובה פשוטה: יידיש טהורה. הביטוי הוא שילוש של המילה אָט (נהגית ot), שפירושו 'הִנֵה', ובשילוש: הִנֵה-הִנֵה-הִנֵה. מכאן גם 'אָט-אַזוי', הנה כך.
767
מיקי פרלה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה העברית 'תרבות' במשמעות של culture?
רוביק עונה:
המילה תרבות מופיעה במקרא פעם אחת, בצירוף "תרבות אנשים חטאים". הפרשנות לפסוק היא שמדובר בחברה שרובה (תרבותה) אנשים חוטאים. בלשון חכמים זוכה המילה 'תרבות' לשימושים רבים במשמעות דרכי התנהגות. במשנה מיוחס הצירוף "בני תרבות" במסגרת דיני נזיקין למי שניתן לאלפו, ומכאן שאינו יכול להיות מוּעד. במסכת נידה מופיע הביטוי 'תרבות רעה' המזכיר את הצירוף המקראי, אך משמעותו כאן התנהגות לא ראויה. לשון חכמים היא איפה המקור להתפתחויות הנוספות במשמעות המילה עד לעברית החדשה: מדרכי התנהגות ונורמות, למכלול המאפיינים והתוצרים של חברה מסוימת, במשמעות culture או civilization. יש להניח כאן במידה רבה של סבירות שהשימוש המשנאי במילה, בעיקר בהוראה השלילית, הושפע מהפסוק המקראי 'תרבות אנשים חטאים'. 'תרבות' היא אם כן במקורה כַמָּת, מילה המשקפת כמות, אך ההקשר אפשר לנדוד למחוזות התוכן החברתי ומכלול היצירה של קבוצות אנשים.
768
יוסי אבידור שואל/ת: למה הסלנג הישראלי אימץ את המלה 'נאד' כדי לתאר נפיחה? ועוד מוסיפים ואומרים גם 'נאד נפוח'. האם מי שהמציא את המלה הזאת ראה לנגד עיניו משהו דומה לנאד, שהוא שק שנושא בתוכו יין?
רוביק עונה:
התהליך הפוך. 'נאד' הוא קיצור של 'נאד נפוח'. הביטוי 'נאד נפוח' בלשון חכמים פירושו שק עור לאחסון נוזלים. באנגלית שק כזה נקרא windbag, נרתיק רוח, ופירושו גם אדם המלא מעצמו בלי שיש לו סיבה לכך. בעקבות זאת כונה בעברית אדם מלא חשיבות עצמית 'נאד נפוח', והביטוי קוצר לסתם 'נאד'. הריח הרע ובעיקר שם התואר נפוח התקשר לנפיחה, ובסלנג העברי הפך 'נאד' שם נרדף ונפוץ גם לנפיחה ריחנית וגם לטיפוס בלתי נסבל.
769
מיכל לוי שואל/ת: בתכנית על ההסטוריה של ת"א נאמר כי מקור המילים פנסיונר ופנסיה הוא באנשים שגרו בבתי נופש, פנסיונים, בעיר העברית החדשה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
התיאור אינו נכון. פנסיה, באנגלית ובגרמנית Pension, פירושה גימלה או רנטה, בדרך כלל זו המשולמת לאדם שסיים את תקופת עבודתו. המילה התגלגלה מפועל לטיני שפירושו לשלם. פנסיונר הוא באנגלית מי שמקבל גימלת גיל קבועה. בגרמנית נקשרה הגימלה למוסדות אירוח, כנראה כאלה המאכלסים קשישים שאינם עובדים, וגם אלה נקראים Pension. הקישור הגרמני בין הגימלה והמוסד התגלגל לעברית, וכך קיבלנו פנסיה כגימלה, ופנסיון כמוסד אירוח.
770
עדי שואל/ת: מהיכן הגיעו התחנות לרדיו? אני מניח שזה תרגום מאנגלית,radio stations , אבל מה הקשר בין רדיו לעמידה או לחנייה?
רוביק עונה:
השימוש במילה 'תחנה' הוא אכן תרגום מאנגלית, במהלך שאנו קוראים לו 'שאילת משמעות'. באנגלית המילה station מתייחסת לשורה ארוכה של מבנים או מערכים העומדים יציבים על מקומם, בעקבות :state עומד, יציב, ומכאן גם סטטוס: מצב. באנגלית אם כן הכוונה היא למבנה, בלי קשר למה שעושים בו. באמצעות תהליך שאילת המשמעות יש לנו בעברית תחנות אוטובוס ומוניות, תחנות חשמל, תחנות שאיבה, תחנות חלוקה, וגם תחנות רדיו.
771
אלישע שואל/ת: במילון הסלנג המקיף מופיע הערך 'גוגו' (גוגואים) בלי שנכתב מקורו. מצאתי באתר במרשתת שהמקור עשוי להיות מערבית agu , שפירושו גלעין ובעגה הירושלמית אג'ו. כמו כן אשמח למקורם של ביטויים הזכורים לי ממשחקי הילדות: 'טוש' (אולי 'תוש' ו'תאני'.
רוביק עונה:
גלעיני המשמש קרויים אכן עג'ווה או אג'ו ולכן אפשר שמן המילה התפתח הכינוי 'גוגו'. הקריאה 'תוש-תאני-תלית' מסמנת סיום סיבוב במשחק הג'ולות. תלית – שלישי, תאני – שני. על מקורו של 'טוש' לא הצלחתי לעמוד, כל הסבר יתקבל בברכה.
772
איתמר וייל שואל/ת: האם הפועל 'התוועד' הוא תנכי או תלמודי, ואולי חדש? האם יש לו מקור כלשהו בתנ''ך?
רוביק עונה:
'התוועד' הוא פועל תלמודי. התלמוד מלא בהתוועדויות. הפועל גזור מן השורש הנפוץ וע"ד/יע"ד, המוכר גם מן המקרא, שנאמר בספר עמוס, "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?
773
אלי שואל/ת: המילה "סטוץ". מהיכן היא לקוחה?
רוביק עונה:
המילה לקוחה מיידיש. הביטוי עס טוט זיך פירושו 'משהו מתרחש', והוא קוצר בדיבור למילה אחת: סטוץ. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הוא התייחס להתרחשות מסעירה, מאוחר יותר התייחד למשמעות של דייט חד לילי, one night stand.
774
אברהם תירוש שואל/ת: מהו 'חלילה' בביטוי וחוזר חלילה? האם "לשון מחול סביב סביב", כפירוש רש"י שם, במסכת פסחים, או שיש גם פירוש אחר?
רוביק עונה:
'חלילה' היא סיבוב או הקפה, 'חוזר חלילה': חוזר בסיבוב. המילה נהגית במלרע, והשורש הוא חו"ל. 'חלילה' במשמעות 'אסור' היא מילה מקראית המוכרת גם במסגרת הביטוי 'חס וחלילה'. היא נהגית במלעיל, ומקורה בשורש חל"ל, במשמעות ביזוי הקודש.
775
תהלה שואל/ת: קושיה לפסח: למה "מצה"? האם כי אופים אותה כפי שהיא מצויה לפנינו עכשיו, ולא ממתינים לתפיחה?
רוביק עונה:
מצה היא משורש מצ"ץ, מאפה שנמצץ או שנסחטו ממנו המים.
776
עדי שואל/ת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!!" בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא מיוונית; syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' (sim+semon). מכאן גם מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂם, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.
777
ארנה סער שואל/ת: בספרו של דר נסתר, "בית משבר", מתואר אחד הגיבורים בזמן שנופלת עליו ידיעה קשה מאד שהוא "כהלום קיטרון". מהיכן הביטוי ומה מקורו?
רוביק עונה:
קִטרון היא מילה תלמודית נדירה שפירושה שר או נגיד, בעקבות המילה הלטינית centurio, ומכאן התגלגל גם לשמו של טנק. כדי להבין מה המילה עושה בטקסט של דר נסתר יש צורך להכיר את ההקשר.
778
תהלה שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'הרפתקה'?
רוביק עונה:
ד"ר תמר גינדין, שליחתנו לשפה הפרסית, משיבה: את המילה הרפתקה (וגם ארפתקה) אפשר לשחזר כפרסית: raftaka/āraftaka/hamraftaka. הצורה raftaka היא בינוני פעול של הפועל ללכת, המשמש בזמנים שונים ובצורות שונות גם במובן של לזרום, להיות אפשרי, להתנהג ולהתרחש. כלומר, הרפתקה הוא מה שקרה, מה ש"נהלך".
779
טלי תמיר שואל/ת: מהם שורשי המילה "חקלאות"?
רוביק עונה:
'חקל' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה שדה, לצד 'חקליתא', וכן 'חקלאה': איש שדה, עובד אדמה. מחדשי הלשון נהגו לקחת מילים ושורשים מן הארמית של לשון חכמים, וליצור מהן מילים חדשות. 'חקל' לא נקלטה כמילה עצמאית, אף כי היא משמשת בשמה של חברת יכין-חקל, אבל 'חקלאות' נגזרה ממנה כתחליף לצירוף "עבודת האדמה", וכמוה 'חקלאי'. מחדש המילה אינו ידוע, אך היא מופיעה ובתפוצה רחבה יחסית בעיתונות העברית החל משנת 1925.
780
תמר מקרית טבעון שואל/ת: מה מקור המילה קלפי ואיך צריך להגות אותה?
רוביק עונה:
קלפי היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה שם תיבת הגרלה שבאמצעותה נגזר גורלם של השעירים שנשלחו למות בהר עזאזל. יש להגותה במלרע בשתי חלופות, קַלְפִּי וגם קלפֵּי, אך ההגייה המומלצת היום היא בחיריק. הנטייה הישראלית למילעול מביאה לכך שבדרך כלל היא מבוטאת במלעיל, ולעיתים אפילו בפ' רפה: קַלְפִי.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >