שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
871
אריאל שואל/ת: מה מקור הפועל 'לנג'ז'?
רוביק עונה:
הפועל נגזר ממילת הסלנג ניג'ז (או ניג'ס) שפירושה נודניק. מקורה בערבית, שבה ניג'ס פירושו דווקא מלוכלך. איך הפך המלוכלך לנודניק? כנראה בהשפעה הפועל ביידיש נודשען, שממנו נגזרו המילה נודניק, והפועל לנדנד.
872
ליאור דגן שואל/ת: מדוע אומרים 'שלשום'? הרי הכוונה היא לפני יומיים, לא לפני שלושה ימים. מדוע לא 'אתמוליים', בדומה ל'מחרתיים'? ומדוע ה-ת' ב'מחרתיים'? מדוע לא 'מחריים'?"
רוביק עונה:
'אתמול' הוא השני בספירה לאחור המתחילה ביום הנוכחי, 'שלשום' הוא אם כן היום השלישי באותה ספירה. במקרא 'שלשום' מופיעה רק בצירוף 'תמול-שלשום'. תוספת מ' מצביע כנראה על המילה יום: שלוש+יום. מדוע לא נוצרה הצורה 'אתמוליים'? פשוט מפני שלא יצרו אותה, ו'שלשום' התקבעה בשפה. 'מחרתיים' היא ריבוי זוגי של 'מחרת', שהיא צורת משנה של 'מחר'. פירושה שיש לנו שני 'מחר': מחר, ואחריו עוד מחר.
873
יעל דותן שואל/ת: איך אתה מגדיר או מסביר את מוצא המילה 'תרבות'? כיצד היא התגלגלה אלינו?
רוביק עונה:
השאלה נשאלה ונענתה לא מכבר, ותשובה זו מביאה מידע נוסף. המילה מופיעה כפי שנכתב פעם אחת במקרא, בספר במדבר, "תרבות אנשים חטאים", וכאן כנראה הכוונה לחינוך. במשנה היא נקשרת גם לגידול בעלי חיים. כאשר חיפשו מחדשי השפה מילה עברית עבור המילה הגרמנית kultur (ובאנגלית culture) נבחרה 'תרבות' על פני הצעות נוספות. ככל הנראה, וגם על פי עדותו של בן יהודה במילונו, גרם לכך הקשר הקיים גם בשפות אלה בין המונחים המדברים על תרבות בכלל, לבין מונחי החקלאות כגון cultivate באנגלית, וכן כי הקשר בין התרבות לבין החינוך וגידול הילדים הוא קשר הגיוני וסביר.
874
עידו שואל/ת: האם השורש של המילה אביר הוא אב"ר, והאם יש עוד מילים בשורש הזה?
רוביק עונה:
השורש הוא אב"ר, והוא קשור בכוח, ומצוי בכמה שפות שמיות. מכאן גם המילה איבר, וכן אברה שהיא כנף העוף. כמו כן מצויים בתלמוד הפעלים איבֵּר והֶאֱביר המייצגים כוח והתחזקות, אך הם אינם משמשים היום.
875
ניצן שואל/ת: מה השורש של המילה "מלאכה", ואילו הטיות יש למילה זו?
רוביק עונה:
השורש הוא לא”ך, והוא מוכר משפות שמיות שונות. הוא קשור לשליחה, ומכאן המילה 'מלאך' שפירושה שליח, ו'מלאכה' שהיא 'משלח יד'.
876
חגית שואל/ת: יש מילה המבוססת על פועל שמאוד מעצבן אותי: מתלהם. בזמן האחרון עושים בה שימוש אינפלציוני ומרתיח. ניסיתי לבדוק מאיפה זה בא? ככל הזכור, הפועל הזה הופיע בשיח שלנו רק בשנים האחרונות.
רוביק עונה:
המקור הוא התנ"ך. בספר משלי נכתב "דברי נרגן כמתלהמים". השורש הוא לה"ם. יתכן שהמילה קשורה לשורש הנפוץ יותר הל"ם, כפי שסבור גם רש"י. השימוש המתחדש בו אכן התעצם, אולי כי המציאות המתלהמת של השיח הישראלי דרשה זאת. המונח קיים גם ברשת, כתרגום למונח האנגלי flaming.
877
דן קלפר שואל/ת: מה מקור המילה 'קינוח' במשמעות של פרפרת?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד. קינוח הוא ניקוי. על פי תיאורים והלכות בתלמוד בסוף הארוחה מקנחים הסועדים את הצלחת, כלומר, מסיימים את המזון כך שתישאר נקייה. בעקבות זאת המנה האחרונה נקראת קינוח.
878
זהבה שמואלי שואל/ת: מי חידש את המילה 'המצאה'?
רוביק עונה:
'המצאה' היא שם הפעולה של הפועל 'המציא', המופיע כבר במקרא, שם משמעותו הגיש. אנו אומרים גם היום באותה משמעות: "תמציא לי את המסמכים". המשמעות המקובלת היום מתייחסת למי שהוגה ממוחו הקודח מוצר חדש, וכאן ניכרת השפעה גרמנית, שבה המצאה היא Erfindung, מן הפועל finden, למצוא.
879
אבנר שואל/ת: בספר מאת צבי הרמן, "הכובשים בים נתיבה", נאמר שדוד רמז, שר התחבורה הראשון, שהיה לשונאי, חידש מילים ימיות ובהן 'השקה', 'צוות', 'מעגן', 'מבדוק' ואפילו 'ימאות'. האמנם? האם יש תיעוד לחידושיו של רמז?
רוביק עונה:
נראה לי שיש לקחת את הקביעות האלה בזהירות, ולהסתמך על תעודות שבהן ברור שרמז הוא יוצר המילה. בכל מקרה, 'צוות' היא מילה תלמודית, 'ימאות' היא מילה המוכרת מראשית תחיית הלשון ומופיעה בכתבי איתמר בן אב"י. על פי עיתון דבר משנת 1954 דוד רמז הוא אכן יוצר המילה 'מִבדוק'. המילה 'מעגן' נוצרה באותן שנים בערך ויש בהחלט מקום לאפשרות שרמז הוא יוצרה. המילה 'השקה' קיימת בתחום הרתכות מאז שנות העשרים, ולא ברור מי העתיק אותה למשמעות של השקת ספינה. עדויות ותעודות לגבי מונחים אלה ותרומתו של דוד רמז לשפה יתקבלו ויפורסמו.
880
דפנה שדה טסה שואל/ת: מהו השורש ומהם המקורות למילה 'משמעות'?
רוביק עונה:
'משמעות' היא מילה תלמודית נפוצה. השורש שלה הוא 'שמע', ויש כאן הרחבה של חוש השמע לתחומים רחבים ומופשטים יותר. 'משמעות' עונה על השאלה 'מה אנחנו שומעים במילה', מה היא מספרת לנו.
881
אריאל קורנמל שואל/ת: בשיר על ליפא העגלון שרים "והוא אולי האחרון שיש לו עוד פלטפורמה ישנה''. אני מניח שהפלטפורמה היא החלק שמונח על המרכב, משטח שבחלקו הקדמי ספסל העגלון, אבל האם תוכל להאיר את עיניי - איך נראו שני סוגי הפלטפורמות, מה ההבדל בין הישנה לחדשה? ואם כבר מדברים על ענייני סוסים, מה מקור המילים 'דיו' ו'הוייסה'?
רוביק עונה:
'פלטפורמה ישנה' מתייחסת אכן לעגלות השטוחות הישנות ששימשו עגלונים, ונעלמו יחד עם מקצוע העגלונות. אפשר למצוא אותן מחוברות לטרקטורים במגזר החקלאי. הפלטפורמות החדשות הן במות, משטחים, מרכבי משאיות ועוד, ובהרחבה חברה, ארגון, כלי תקשורת וכדומה שבאמצעותם מבצעים פעילויות שונות. 'דיו' ו'הויסה' הם כלכול של מילים ביידיש: 'וויאָ' (קדימה), 'אויס' (חסל, נגמר).
882
יהודית פרידמן שואל/ת: נתקלתי במונח רפואי הִתְאַלּוּת, שפירושו clubbing – התעבות של בסיס הציפורן וקצה האצבע. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
המונח התקבל ונקבע במונחי הרפואה של האקדמיה ללשון משנת 1999. הוא נגזר מן המילה אַלָּה, בעקבות clubbing שפירושו להכות באלה. זאת ככל הנראה עקב צורת האַלָּה שאותה מקבלת האצבע המתעבה.
883
עדי שואל/ת: מי המציא את המילה דֶלֶק בשפה העברית? מאיזה מקור היא באה?
רוביק עונה:
מקורה בתלמוד. דלק הוא חומר לשריפה ובעירה. במשנה מופיע "שער הדלק" כאחד משערי בית המקדש. רבי עובדיה מברתנורא מסביר: "שער הדלק, הוא שער של לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה, ועל שם שמכניסין דרך שם עצי המערכה שדולקים על המזבח נקרא שער הדלק". בתלמוד מופיעה המילה במשמעות חומר בעירה.
884
אברהם תירוש שואל/ת: נתקלתי במאמר שכתב פעם אבי בביטוי 'סועה'. יצאתי לחפש, ומצאתי את המקור המקראי בתהילים נה 9. ראיתי פירושים שונים: לפי עמוס חכם ב"דעת מקרא" זו בעצם מילה נרדפת לסוער, ואז השאלה כיצד ולמה התחלפה הרי"ש בה"א. לפי קאסוטו הפירוש הוא מהיר או תקיף. שניהם מסתמכים על שורשים בשפות שמיות. מה דעתך?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין מרחק של ממש בין סוער לבין מהיר ותקיף. גם השפות השמיות הקרובות מסייעות להנחה שמדובר באותו שורש. בארמית סעה פירושו תקף, בערבית פירושו מיהר. השורש הדומה לכאורה סע"ר אינו קשור אליהם, וככל הנראה הוא צורת משנה של השורש המקראי שׂע"ר במשמעות דומה.
885
גיורא שואל/ת: במסגרת עבודתי אני נתקל במילה 'סניקה' שיש לה משמעות של שאיבה. מהיכן מגיעה המילה הזאת?
רוביק עונה:
מקור המילה בפועל התלמודי סָנַק, שפירושו הדף ודחק. הפועל התייחד בעברית החדשה לשאיבת מים באמצעות לחץ, והמילה 'סניקה' במשמעות זו מופיעה במילוני ועד הלשון והאקדמיה החל משנת 1946.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >