שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
עוזיאל שואל/ת: המלה 'מתכונת', מה השורש שלה ומה משמעותה בעבר והיום?
רוביק עונה:
'מתכונת' מופיעה חמש פעמים במקרא. השורש הוא תכ"ן, שממנו נגזרים גם המילים תכנית, תוכן ומתכון. במקרא הפירוש הוא שיעור או מידה. בעברית החדשה המשמעות היא דפוס, תבנית.
737
נתנאל אליאש שואל/ת: יש בעלי מקצוע שהקשר לאומנותם פשוט ומובן. הסנדלר עושה סנדלים ונעליים, "החייט עוסק בחייט" (ראה קדיה מולודובסקיה). אך מהו המקור של שרברב, נגר, מסגר?
רוביק עונה:
חייט הוא אכן שם הקשור למקצוע, למילה חוט. את המילה חידש בן יהודה בעקבות הערבית. שרברב הוא צורה עברית חדשה למילה הארמית-תלמודית שרברובא. מסגר הוא מקצוע תנכי של אדם העוסק במתכת, וככל הנראה מייצר מסגרות. נגר הוא מקצוע תלמודי, מילה שהושאלה מהמילה הארמית נגרא, ומקורה בשפה האכדית.
738
צבי כנפי שואל/ת: מה מקור המלה אלבום? האם הקידומת 'אל' מעידה על מקור בערבית?
רוביק עונה:
אלבום היא מילה שהגיעה לאנגלית וממנה לשימוש העברי דרך הגרמנית, מן השפה הלטינית. albus פירושה בלטינית לבן, ומכאן גם כינוי ללוח ריק שאין עליו דבר. album amicorum הוא בלטינית פנקס ריק שבו נרשמו כתובות, חתימות וכדומה של ידידים וקרובים. בשימוש החדש נותרה המילה אלבום לבדה.
739
מיכל שואל/ת: מה מקור המילה עששת? עש או עשש?
רוביק עונה:
עשש הוא פועל מקראי שפירושו נרקב ונהרס. מכאן נגזר בעברית החדשה שמה של מחלת השיניים עששת. לאלה אין קשר לעש הבגדים.
740
ליאורה שואל/ת: שאלתי היא בעניין גיזרון המילה "כוסית". כולם טוענים שהיא גזורה מ"כוס" הערבית, המתארת את איבר המין הנשי. רציתי להציע גיזרון שונה. הרי במילון הסלנג המקיף שחיבר כבודו ישנו ערך "קוזינה" הנגזר מ"קוזינע" היידי (=בת דודה), ועניינו - אישה סקסית. וידוע כי ישנם חילופי זי"ן סמ"ך השורקות. אם אכן כך הדבר, אולי אואיל גם אני להשתמש בה מדי פעם.
רוביק עונה:
במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה מופיע רק הערך 'קוזין' שאחת מהגדרותיו היא 'מאהב'. במילון פרולוג משנת 1993 מופיעה קוזינה במשמעות בחורה מושכת, ומוצגת כסלנג צבאי. באותם ימים היתה 'כוסית' כבר מילה רווחת, בעוד 'קוזינה' היא מילה נדירה למדי במשמעות הזו ולמעשה נעלמה. יש לראות בקוזינה צורת מעודנת של כוסית, שנגזרה ללא ספק מ'כוס', ולא מקורה של המילה.
741
לוס מיטלמן שואל/ת: מתי נוצרה המילה "קידמה"? המילים 'קדם' ו'קידמה' נראות כשני הפכים, ובכל זאת באות מאותו שורש, הכיצד?
רוביק עונה:
קִדמה היא מילה המופיעה ארבע פעמים בתנ"ך, ופירושה הצד המזרחי. הקשר בין קֶדֶם במשמעות מזרח וקֶדֶם במשמעות עבר הוא בתפיסה הקדמונית שקבעה את הכיוונים על פי מקום השמש: המזרח (הכיוון של זריחת השמש) הוא מה שנמצא לפנים, אם בהיבט הזמן ואם בהיבט המרחב. מכאן גם המונחים התקדמות, קדימה, כלומר, הליכה לפנים. קִדמה במשמעות החברתית-פוליטית היא מילה חדשה נולדה ממשמעויות אלה: הליכה קדימה, התחדשות לעומת העבר.
742
רועי מ. שואל/ת: האם נכונה הסברה ששם הצמח "רְגֵלַת הגינה", מן המקורות, נקבע שם כיוון שגבעוליה זוחלים על האדמה בעזרת עלים המזכירים צורת רגליים?
רוביק עונה:
זו אכן הדעה המקובלת, והיא סבירה בהחלט, בעיקר לאור העובדה שהיא מקבילה לצמד המילה הערבי רִגְ'ל (רגל)/ רִגְ'לָה (רגֵלה).
743
דודי שואל/ת: במסגרת שבוע העברית בתי למדה בבית הספר שהמילה 'אופניים' היא הלחמה בין אופן ל-שניים. אני אמרתי ש'אופניים' זו המילה אופן עם סיומות זוגית, ולראיה הבאתי ביאליק בשירו צילי וגילי ("בנות שתיים/בובותיים"). מי צודק?
רוביק עונה:
אופניים, מילה שחידש בן יהודה, נוצרה על פי מתכונת המילה הזוגית הנפוצה במקרא, ממש כמו עיניים ומגפיים. יש כמובן קשר בין הצורה הזוגית למילה שניים, אך אין כאן הלחם.
744
כרמל שואל/ת: מה מקור המילה "עיר" , מישהו בעבודה זרק לי מהמילה עֵר. האם כך?
רוביק עונה:
'עיר' היא מילה עתיקה שאינה קשורה לשורש עברי מקורי, אף כי בתקופה המודרנית נגזר ממנה השורש עי"ר והפועל לעייר, וכן שם הפעולה עיור. בשפות שמיות רבות מופיעות מילים דומות, כמעט זהות, כך שהמילה נוצרה בשפות העתיקות בהרבה מן העברית. לא נראה כל קשר ל'עֵר'.
745
עידן שואל/ת: מה מקור המילה אחשדרפן? כתוב בוויקיפדיה שהמקור הפרסי הוא קסאתראפאווה, או מגן כח, אך מה לכך ולמילה אחשדרפן?
רוביק עונה:
תמר גינדין מסבירה זאת היטב באתר המצוין שלה. מקור המילה בפרסית עתיקה: xšaθra pāwan – כְשַתְ'רַה פאוואן, שומר הממלכה, וזה היה תפקידו של האחשדרפן. ה-א' נוספה בידי דוברי העברית עקב תחילתה של המילה בצרור עיצורים. גם העיצורים עברו שינויים שונים, וכך נוצרה אחשדרפן.
746
נועה שואל/ת: קראתי את הפירוש שנכתב באתר למילה "אגדה" והוא מאוד עניין אותי. אמנם, תהיתי לגבי עוד פירושים אפשריים שיכולים להיות לה. למשל, האם יכול להיות שהמילה "אגדה" קשורה למילה "אגא דה" מהשפה השומרית, או במשמעותה "בא מאכד", או אפילו "אגה דה" שמשמעותו "כתר אש" ומתייחס לאלה אישתר?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להניח מקור אכדי או אחר למילה כמו אגדה. זוהי מילה ארמית שנכנסה לתלמוד כחלופה של 'הגדה', והיא מן השורש נג"ד, שממנו נגזרו גם הגיד, מגיד ואחרות. משמעותה היא סיפור, אמירה וכדומה.
747
בנצי שואל/ת: האם המילה אמרכל באה מ"אומר כל", או שהמקור הוא פרסי? אם זה צירוף מילים, האם זו טעות לכתוב אמרכ"ל כמו מנכ"ל?
רוביק עונה:
אמרכל היא מילה שמקורה פרסי, אף כי לא ברור המקור הפרסי המדויק. הצירוף 'אמר-כל' הוא מדרש עממי על המילה ואינו מקורה. גם ראשי התיבות שהוצמדו למילה, אולי בהשפעת רמטכ"ל, אינם דרושים, אמרכל איננו ראשי תיבות.
748
אריה שואל/ת: שאלה ששאלה אותי בתי בת העשר בשבת: האם 'מכנסיים' בא מהשורש כנ"ס, ומכך שמכניסים לתוכם את הרגליים?
רוביק עונה:
בתך צודקת, וכמו כל הילדים יש לה חוש לשוני מדויק. המילה מכנסיים, שמקורה במקרא, היא מן השורש כנ"ס, על פי פעולת הכנסת הרגליים אל המכנסיים.
749
שלומי אורון שואל/ת: מה מקור המילה "כנראה", ואיך היא התגלגלה להיות ממילה של צפי, תחזית לעתיד (כפי שנראה בעתיד) למילה שמתארת משהו שקרה כבר (כמו שראית)?
רוביק עונה:
'כנראה' אינו מרמז לעתיד או לעבר, אלא להווה, בצורת הבינוני של בניין נפעל, 'נראֶה'. הביטוי נוצר בעברית החדשה כתרגום בבואה של הביטוי הגרמני wie es scheint – מילולית: כפי שזה נראה או נדמה.
750
גורי פלטר שואל/ת: מה מקור הביטוי "לענטז"? האם מהמילה הערבית "טיז" - ישבן? האם מאנגלית "טיזינג" - גירוי, או אולי ממקור אחר בכלל?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי עַנְטַז שפירושו השתולל, התייהר, התחצף וכדומה. הדגש בפועל אינו נענוע הישבן אלא פעולת הגירוי הבוטה הכרוכה בכך.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >