שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
751
שלומי אורון שואל/ת: מה מקור המילה "כנראה", ואיך היא התגלגלה להיות ממילה של צפי, תחזית לעתיד (כפי שנראה בעתיד) למילה שמתארת משהו שקרה כבר (כמו שראית)?
רוביק עונה:
'כנראה' אינו מרמז לעתיד או לעבר, אלא להווה, בצורת הבינוני של בניין נפעל, 'נראֶה'. הביטוי נוצר בעברית החדשה כתרגום בבואה של הביטוי הגרמני wie es scheint – מילולית: כפי שזה נראה או נדמה.
752
גורי פלטר שואל/ת: מה מקור הביטוי "לענטז"? האם מהמילה הערבית "טיז" - ישבן? האם מאנגלית "טיזינג" - גירוי, או אולי ממקור אחר בכלל?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי עַנְטַז שפירושו השתולל, התייהר, התחצף וכדומה. הדגש בפועל אינו נענוע הישבן אלא פעולת הגירוי הבוטה הכרוכה בכך.
753
חן שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה ערפל?
רוביק עונה:
'ערפל' היא ככל הנראה הרחבה של השורש ער"ף, טפטף או המטיר גשם קל, בתוספת ל'. יש שקושרים את המילה לפועל הערבי ע'פר שפירושו כיסה. בעברית החדשה נגזר מן המילה ערפל שורש חדש: ערפ"ל, ומכאן הפועל 'לערפל'.
754
יוסי שואל/ת: מה משמעות השמות פסנתר וכינור?
רוביק עונה:
משמעותם היום ידועה, אך בעבר היו שניהם כלי מיתרים במשפחת הנבל. 'פסנתרין', המופיע בספר דניאל, היא מילה ארמית, והיא גלגול של המילה היוונית פסלתריון, שפירושה נבל. 'כינור' היא מילה שיש לה מקבילות קרובות בכמה שפות שמיות, וביניהן ארמית, והיא אף זכתה לגירסה יוונית. שתי המילים זכו למשמעות החדשה בתקופה המודרנית, 'כינור' בתקופת ההשכלה ו'פסנתר' מאוחר יותר.
755
אלון שואל/ת: מקור המילים אחלה וסבבה?
רוביק עונה:
מקור שתי המילים בערבית הפלסטינית. אחלה פירושה יותר מתוק, או מאוד מתוק. סבאבה פירושה מצוין, ומקורה בערבית הספרותית שם משמעות המילה היא געגועים לאדם אהוב.
756
טל שואל/ת: מה מקור המלה "במקום" (במובן של instead)? בצרפתית יש לביטוי "au lieu" (ב-מקום) משמעות זהה, ואני תוהה מה קדם למה.
רוביק עונה:
העברית קדמה לצרפתית, ומדובר באלפי שנים... בספר הושע נכתב: " וְֽהיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי". הצירוף 'במקום אשר' מופיע מספר פעמים רב יחסית, ופירושו "במקום שבו..." אך הוא זכה לפיתוח, בפסוק זה ואחרים: במקום שבו נעשה דבר אחד, ייעשה דבר אחר תמורתו.
757
דינה ברט שואל/ת: מה מקור המילה "טמבורין"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד כמילה ארמית – טנבורא, וכן בערבית – טנבור. הצורה טמבור היא תוצר של מעתק נ>מ המקובל במעברי השפות השמיות. בימי הביניים קראו לטמבורין מחול, שפירושו בתנ"ך גם סוג של תוף. סעדיה גאון תרגם לערבית את 'מחולות', המופיע בצירוף המקראי "בתופים ובמחולות", במילה טנאביר – ריבוי של טנבור.
758
שמואל שואל/ת: מדוע המילה האנגלית "קליימור" (חרב, מטען חבלה) הפכה בעברית ל"כלימגור"? מה מקור המילה "כלימגור"?
רוביק עונה:
'כלימגור' הוא שם שדבק בסוג מיוחד של מוקש חבלה, הקרוי באנגלית claymore. באנגלית מקור השם הוא במילה סקוטית-גאלית עתיקה שפירושה חרב פיפיות. בצהלית לא רשמית הגה מישהו צירוף המזכיר את המילה האנגלית בצליל ובמשמעות: כלימגור, כלי הזורע פחד. המילה אינה מופיעה במילונים הרשמיים של הצבא.
759
אנאל שואל/ת: מה מקור המילה כעך ומאיפה היא באה? מה מקור המילה אומצה ומאיפה היא באה? מה מקור המילה מלוחית? ומאיפה היא באה?
רוביק עונה:
'כעך' היא מילה תלמודית שמקורה פרסי. 'אומצה' היא מילה תלמודית שפירושה בשר נא, ובעברית החדשה הפכה שם לסטייק. מקורה ארמי, אך היא התגלגלה לארמית מפרסית. 'מלוחית' היא הצעתו של בן יהודה למילה עברית עבור סלט, שהוא 'המאכל המלוח', בעקבות sal – מלח.
760
דוד שואל/ת: נתקלתי בתשבץ במילה "צפרונות" (חיריק חולם שורוק), שפירושה גחמנות, עקשנות, קפריזיות. מסקרן אותי מקורה של המילה.
רוביק עונה:
את המילה צפרוני במשמעות קפריזי, ומשם צפרונות, הציע ביאליק. המילה קפריזי מתייחסת לתיש, caper, הקרוי בעברית גם צפיר עיזים, וכך נולדה 'צפרוני'. המילה לא נקלטה, אך נשארה בתשבצים.
761
יהודה גרוס שואל/ת: מה מקור המילה תפסן (ברזלן) בבנין?
רוביק עונה:
המילה היא בט' – טפסן. טפסן הוא פועל המומחה בהכנת תבניות ליציקת בטון. תבניות אלה קרויות טְפָסים, על פי המשמעות הכללית של המילה טופֶס, ועל כן המומחה בהתקנתם הוא הטפסן.
762
אופיר שואל/ת: מה מקור המילה לברא, בירוא יערות. כריתת עצים?
רוביק עונה:
מקור הפועל לברא הוא במקרא, והוא קרוב לפועל הערבי בַרָה שפירושו זהה: כרת עצים.
763
אלברט חברוני שואל/ת: מה מוצא הפועל לכייל?
רוביק עונה:
מקורו בפועל ארמי זהה המופיע בתלמוד, ופירושו למדוד. לכייל במשמעות המודרנית פירושו להתקין כלי מדידה כך שיאפשר מדידה מדויקת. ככל הנראה הוא קשור לשורש כלל.
764
אבישג תורן שואל/ת: מה מקור ושורש המילה ״שדרה״ כמו בחוט השדרה, עמוד השדרה?
רוביק עונה:
שדרה היא מילה תלמודית, בעקבות המילה הארמית שזרה, כלומר, הקשר העברי הוא השורש שז"ר. אין לה קשר לשידור הציבורי, וגם לא לשדרות רוטשילד, בש' שמאלית, כאן שְׂדֵרָה קרובה לשורש סד"ר.
765
אמיר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה ׳טחול׳?
רוביק עונה:
המילה 'טחול' מופיעה בתלמוד, וקרובה למילים בארמית, ערבית ועוד באותה משמעות. כמו מילים רבות, בוודאי בתחום איברי הגוף, איננו יודעים מתי נוצרה והאם היא מתייחסת למילים אחרות.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >