שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
796
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: מה מקור המילה "נרתיק"? האם יש קשר למילה "תיק"? ואם כן, מנין התווספו הנון והריש?
רוביק עונה:
אין קשר ישיר בין תיק לנרתיק. 'נרתיק' היא גלגול קרוב של המילה היוונית narthex במשמעות קופסה. תיק גם היא מילה יוונית במשמעות דומה – theke. יתכן שיש קשר בין שתי המילים היווניות, אך הגלגול לעברית של כל מילה אינו קשור לאחרת.
797
דן וייל שואל/ת: בהמשך לתשובתך בעניין ההבדל בין המילים 'סיבּוֹלֶת' ו'סְבוֹלֶת'. כתבת כי 'סיבולת' היא על פי התלמוד סעודה משותפת, פיקניק. חיפשתי ב"מאגר ספרות הקודש" ולא נמצאה, לא המילה סיבולת ואף לא סבולת. האם תוכל להפנות למקור בתלמוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד בבלי, מסכת פסחים פט ב: "אפילו חמשה ועשו סיבולת - רשאין לומר לו: טול חלקך וצא". סְבולת אינה מילה תלמודית.
798
אריה שואל/ת: באחת מהתשובות שלך כתבת שמקור המילה "ספק" אינו ידוע. מאחר ולשורש הכפול "פקפק" משמעות קרובה מאד, והוא נגזר מהרכיב "פק" (הבא מהשורש החלול "פוק"), מה דעתך על ההשערה ש"ספק" הוא צורת ספעל של "פוק"?
רוביק עונה:
השערה כזו אינה ידועה, וחוקרי העברית הקדומה הרבים לא העלו אותה, ולא במקרה. היא מעלה סימני שאלה רבים מדי, ובעיקר העובדה שאין שורש קדום למילה ספק, או פועל הקשור אליה. ספק זכתה בלשון ימי הביניים ליצירת שורש גזור שם: ספ"ק.
799
עדנה ביתן שואל/ת: מהו מקור המילה עששית?
רוביק עונה:
עששית היא מילה תלמודית נדירה, במשמעות המוכרת היום: "עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו - למוצאי שבת מברכין עליה" (מסכת ברכות). יש קושרים את המילה למילה התלמודית אֶשֶש, שפירושה כוס זכוכית.
800
אסנת שואל/ת: מה המקור של המילה אשתקד?
רוביק עונה:
המקור ארמי. המילה נוצרה מהלחמה של המילים שתא (שנה) קדמאה (קודמת), בצירוף א' פותחת לנוחות הקריאה. לצד אשתקד קיימת גם המילה אשתדא, השנה הזו, אך זו לא נקלטה בעברית החדשה.
801
יונית אבני שואל/ת: מקור המילה מזוודה?
רוביק עונה:
מקור המילה במשנה, במסכת כלים, ושם פירושה כיס או נרתיק שבו מכניסים ציוד. במשמעות תיבה לאכסון לצרכי נסיעה המילה מופיעה לראשונה בעיתונות התחייה בשנת 1894, ונפוצה בכתבי ברנר. המילה נקשרת למילה הארמית-תלמודית זְוָודָא, שפירושה מטען.
802
מוצא שואל/ת: מה מקור המילה "עסקונה". עברית? יידיש?
רוביק עונה:
עסקונה היא יצירה של המשורר יונתן רטוש, שנהג לחדש מילים בסיומת –וּנָה. הוא חידש את אבהונה – פטריארכיה, חשמלונה – אלקטרוניקה, נחשוּנה – אוונגרד, רעיוּנה – אידיאולוגיה, אבל מכל אלה נקלטה רק עסקונה. היא נהגית במלעיל בניגוד לכוונתו של רטוש, ולכן היא נשמעת יידישאית. יש מייחסים את המילה לס. יזהר, אך הוא ככל הנראה אינו המקור.
803
אלישבע מור שואל/ת: מה מקור המילה פירומן?
רוביק עונה:
המילה היא קיצור של מילה ארוכה יותר בהוראת אדם בעל דחף בלתי נשלט להבעיר בערות. צורתה האנגלית היא pyromanic, שפירושה המילולי משוגע לאש, מי שלוקה בפירומניה: שיגעון אש.
804
אילן וייסמן שואל/ת: מה מקור המילה 'תורה', מה משמעות המילה במקור?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במקרא, שם היא מופיעה בנטיות שונות 220 פעם. היא משמשת גם במשמעות המצומצמת – ספר המצוות והחוקים החלים על בני ישראל, וגם במשמעות הרחבה של חוקים ומצוות. היא קשורה לשורש יר"ה הקשור ללימוד, הדרכה והתוויית דרך, ומכאן המילים 'מורה', 'הוראה' ועוד.
805
גיא לוי שואל/ת: מה מקור השם ונטילטור?
רוביק עונה:
המילה ventilator במשמעות מאוורר קיימת בכמה שפות אירופיות, והוא נהגה בהגייה הגרמנית.
806
אילן יפה שואל/ת: מה השורש של המילה 'טיול', והאם זה בא מלשון ליטול?
רוביק עונה:
השורש הוא טי"ל, הוא מופיע בצורות פועל בתלמוד ומקורו ארמי. המילה טיול היא שם הפעולה של לטייל, והשימוש בה מוכר בעברית החדשה. ליטול הוא מן השורש נט"ל שאינו קשור לטיול.
807
אביגיל אורן שואל/ת: מה מקור המלה בלדר, המופיעה בבראשית רבא במובן שליח?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני: beladarius. באטימולוגיה היוונית מקור המילה מסופק, אבל יש קושרים אותה למילה דואר, שמקורה שמי-פרסי.
808
גבע ששון שואל/ת: מה מקור השם "חזן"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד במשמעות שמש המשגיח על בית הכנסת, ובימי הביניים שודרגה לדרגת שליח ציבור העובר לפני התיבה. המילה hazannu מופיעה באכדית במשמעות מפקח, לעיתים גם בענייני פולחן, וזה המקור לגלגולה אל המילה העברית.
809
יותם שואל/ת: אני עוסק בימים אלה בפיתוח קורס בנושא ערי-על. כחלק מהבנת הנושא אני בודק את משמעות המילה בשפות שונות. כך city קשורה ב-citizenship, police קשורה גם לצורת השליטה בעיר, metropolis קשורה בנטיות ההתפשטות של העיר. רציתי לשאול מה מקור המילה "עיר" או "עירוניות" בעברית, ואיזה שדה של משמעויות היא מנסה לעורר?
רוביק עונה:
עיר היא מילה שמית שיש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, וכולן באותה משמעות: יישוב גדול. 'עירוניות' היא מונח בעברית החדשה, והוא בפשטות 'כל מה שקשור לעיר או מאפיין אותה'. לגבי השפות שנזכרו, גם שם המקור הוא כמו בעברית, עיר', אך 'פוליס' התפתחה לכיוון הסדר הציבורי, המשטרה, הפוליטיקה וכדומה, ו-city התפתחה לכיוון החברוּת בעיר, ומכאן האזרחות. מעתק דומה יש במעבר מ'בורג' בהוראת עיר לבורגנות כמעמד חברתי.
810
נוגה שואל/ת: מה מקור המילה ״קרטושקס״?
רוביק עונה:
קארטאפל (נהגה קרטופל) ביידיש פירושו תפוח אדמה, ממש כמו בגרמנית. קרטושקס הם תפוחי אדמה המושלכים למדורה, כאשר סיום המילה הומר בסיומת חיבה ברבים.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >