שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
811
נדב שרי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה מזוזה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בספר שמות ומשמעותה הקורה הניצבת של פתח הבית: למטה מפתן, למעלה משקוף, בצדדים מזוזות. בלשון חכמים זכה הגליל העוטף פסוקי מקרא קדושים ונקבע בקורת הדלת מזוזה, על שם הקורה הניצבת עליה הותקן. ניכרת כאן השפעה אכדית, שם nazazu הוא לעמוד, manzazu – קורת הפתח (מה שניצב).
812
אזרחית מודאגת שואל/ת: מהיכן באה המילה מקלדת?
רוביק עונה:
'מקלדת' עברה תהליך מרתק של מעברים בין שפות ורובדי שפה. ראשית דרכה במילה היוונית cleydos שפירושה מפתח. היא אומצה בארמית במילה אקלידא, שפירושה מפתח. בהשפעת מילה זו נוצר בלשון חכמים השורש קל"ד, והפועל הקליד, שפירושו: פתח. כאשר חיפשו המחדשים מילה עבור מנענעי הפסנתר בחרו במילה קליד, וזאת העקבות הקליד הארמי-עברי, ומשמעותו הארמית-יוונית מפתח. זאת בעקבות השם שניתן למנענעי הפסנתר באנגלית – key. השם מופיע במילון למוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1955. כאשר החלו להשתמש במחשבים לא נקלטה קליד במשמעות מקש הסימנים, אבל המילה העברית עבור keyboard נוצרה מן השורש קל"ד: מקלדת.
813
גיורא שואל/ת: היום שמעתי שאיזשהו חוקר טוען שמקור המילה ספק (doubt) הוא כך: כשדייגים לא היו יודעים מה עומק המים, הם היו קושרים משקולת קטנה לחוט, ומטילים למים כדי לבדוק את עומקם. המשקולת לפי הסברו נקראה בימי קדם 'ספק'. נשמע מוכר? הגיוני?
רוביק עונה:
מאחר שמקור המילה 'ספק' המופיעה בלשון חכמים אינו ידוע כל השערה אפשרית. הרעיון של החוקר הנ"ל אינו מוכר לי והוא אינו הגיוני במיוחד. תהליך העברת המשמעות ממשקולת הדייגים אל מונח מופשט כמו 'ספק' המתייחס לתחושות ואמונות הוא מפותל ומפוקפק. ואם אכן 'ספק' היא משקולת דייגים אשמח לדעת באיזו שפה, והיכן זה מתועד.
814
ברכה שואל/ת: זה זמן שאני שומעת את הפועל 'לתעדף' ואת שם הפעולה 'תעדוף'. האם מדובר בשורש תנייני? ואם כן, מהו השם המתווך, שהתי"ו שימשה בו מוספית?
רוביק עונה:
אכן זהו שורש תנייני, אבל הוא אינו נשען על שם עצם מתווך אלא על הוספת ת' תחילית לשורש קיים, בדומה לשורשים תניינים רבים אחרים: תפעל, תשאל ועוד. השם אליו מתייחס החידוש הוא העדפה. 'תעדוף' הוא העדפה מוסדית ומכוונת, המשרתת תהליכים מערכתיים ולוגיסטיים.
815
אריק רז שואל/ת: מה מקור המילה 'דמאן', שפירושה מכירה או קנייה של פירות או ירקות על העץ, טרם הבשלתם?
רוביק עונה:
המילה היא ערבית: דַמָאן בערבית פירושה ערבות או ערבון. מַחְדוּד אִד-דַמָאן - בערבון מוגבל. התשלום עבור הפרי הוא מעין ערבות של הקונה לכך שירכוש אותו לאחר ההבשלה.
816
איריס שואל/ת: מה מקור המילה 'מליאן'? האם היא נגזרה מ'מיליון'?
רוביק עונה:
'מליאן' פירושה בערבית מדוברת 'מלא', לצד הצורה המוכרת בסלנג הישראלי 'מלאן', כשהכוונה שהאדם מלא בכסף. הדמיון למילה מיליון, הנהגית בערבית מַלְיוּן הוא מקרי. מיליונר בערבית נהגה בדרך הדומה לעברית.
817
דני שואל/ת: האם יתכן שהשם סמאל (=הרוע או השטן בספרות תורנית קבלית) נגזר משורש שמאל (=שאינו ימין), שהרי שמאל בספרות הקבלה מסמל משהו שאינו טוב?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא ש'סמאל' הוא הרכב של המילים סם+אל, כלומר, הרעל של האל, אם כי ייתכן שיש כאן מדרש מאוחר. השל"ה מן המאה ה-16 כותב: "עניין 'סמאל', 'סם' רע, 'אל' טוב". המילה סמאל מופיעה לראשונה במדרשים, הרבה לפני שנכתבה ספרות הקבלה, ואין להניח שהמקור הוא במילה 'שמאל'.
818
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילים 'צמרמורת' ו'מצמרר'? האם יש להן קשר לצֶמֶר?
רוביק עונה:
אין קשר בין' צמר', המקבילה למילה הארמית עמר, לבין 'צמרמורת' מן השורש צמ"ר, הקרוב לפועל הארמי צמר. פירושו של הפועל הוא התחמם והתלהב, ומכאן המילה הארמית צמרמורין: התרגשות ורעדה, וכמובן המילה המשנאית צמרמורת, במסכת נדה. הפעלים צמרר (ומכאן מצמרר) וכן 'הצטמרר' נוצרו בעברית החדשה.
819
גיורא שנר שואל/ת: תמיד חשבתי מאז הייתי ילד שהמילה 'צפון' היא כי השמש צפונה שם. עוד סברתי כי הדרום נקרא כך כי שם השמש 'דרה'. האמנם כך?
רוביק עונה:
'צפון' אכן נגזרה מהשורש צפ"ן, והכוונה היא לאזור הנסתר או האפל, לאו דווקא בהקשר למיקומה של השמש, שהרי היא נעה - בעיני בני האדם כמובן - ממזרח למערב. מקור המילה 'דרום' אינו ידוע, אך גם כאן אין לטעון שהשמש דרה בדרום דווקא.
820
אודי שואל/ת: מה מקור המילה כפתור, ומדוע למילה שימושים שונים בין השאר בביגוד, מכשירי חשמל, חפצי נוי וכו'?
רוביק עונה:
המקור במקרא. בצירוף "כפתור ופרח", כפתור הוא הניצן ממנו יוצא הפרח. בספר עמוס כפתור הוא כותרת של עמוד. כפתור הוא גם שם מקום, שאותו נוהגים לזהות עם כרתים. המשמעות הנוספת של כפתור כחלק מן הבגד משמשת בעברית החדשה, וזאת ככל הנראה בהשפעת שפות אירופה. אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את הכפתור במשמעותו הבוטנית, אך קושר אותו לכפתור המוכר לנו: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה מציג את המילים המקבילות במשמעות הבוטנית באנגלית, גרמנית וצרפתית. המילה הצרפתית היא bouton, שהיא גם ציץ הפרח, וגם כפתור הבגד, ומכאן button באנגלית. מכאן שהכפתור הצרפתי יצר את שם כפתור הבגד על פי דמיונו לכפתור הפרח. השימוש הורחב למתג החשמל בצרפתית ובאנגלית, ומכאן גם לעברית, על פי הצורה העגולה של חלק ממתגי החשמל.
821
נוני שואל/ת: מה לפרנק [צרפתי] ולבני עדות המזרח?
רוביק עונה:
מקורו של הכינוי האתני 'פְרֵנְק' שהושמע בפי אשכנזים כלפי ספרדים כבר במחצית הראשונה של המאה הקודמת, הוא במילה הספרדית francos. העניין נראה אכן תמוה שכן פרנקוס – צרפתים, מרמז שהם אשכנזים. המקור לשימוש עתיק ויש בו פרדוכס היסטורי, שכן הוא נוצר בקרב בני עדות המזרח, שמאז ימי הביניים כינו כך את יוצאי ארצות אירופה. היהודים הספרדים שהגיעו לארץ ישראל מספרד ומהבלקן ובארץ נקראו פרֶנקוס. האשכנזים דוברי היידיש הפכו זאת למילת גנאי.
822
משה בן משה שואל/ת: מה מקור השם כבש המטוס?
רוביק עונה:
כבשׁ המטוס, כמו גם כבש האונייה, הם המדרגות המובילות אל המטוס או האונייה. המילה מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות מדרגה, בספר דברי הימים: "וכֶבֶשׁ בזהב לכיסא מאחזים".
823
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה מתכון?
רוביק עונה:
המילה היא חדשה, משנות השלושים של המאה הקודמת, והיא מופיעה לראשונה במילוני ועד הלשון במילון לכלכלת בית משנת 1938. היא חודשה בשורש תכ"ן, ובהשפעת המילה המקראית מתכונת.
824
בת שבע שואל/ת: מהו מקור המילה 'סלון'?
רוביק עונה:
המקור הוא באיטלקית: salone, אולם גדול, בעקבות sala, אולם. מכאן עברה המילה לצרפתית בהגייה שלה אנחנו רגילים: salon, במשמעות חדר האורחים. באנגלית saloon משמש בעיקר לאולם למטרות מיוחדות, כמו אולם ביליארד.
825
מאיה שואל/ת: מהי האטימולוגיה של האיבר לבלב?
רוביק עונה:
'לבלב' נוצרה בעקבות המילה הערבית המקבילה לַבְּלָאבּ. המילה מופיעה במילון בן יהודה ומחדשה הוא אהרון מזיא. בן יהודה מציין שאין במקורות שם לאיבר הזה, ובספרות מאוחרת יחסית הוא נקרא הכבד הלבן. כמו כן הוא נקרא יותרת הכבד, ושמות נוספים.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >